סכנת מוות בחומרי הניקוי: מומחים מזהירים

חג הפסח הוא חג של ניקיון, של התחדשות ושל התרעננות. אבל למרבה הצער הוא גם חג של אסונות. קשה ועצוב לומר זאת, אך לקראת חג הפסח, חג הניקיונות ורענון הבית, ניתן לראות כי חלה עלייה חמורה בכל שנה מחדש במספר האסונות המתרחשים, רובם בקרב ילדים.

מנתוני המרכז הארצי למידע בהרעלות במרכז רפואי רמב"ם עולה, שמידי שנה בשבוע שלפני חג הפסח עולה מספר החשיפות לרעלים. בשנת 2017 המספר היה 961, כמחציתן בילדים עד גיל שש שנים. עוד מראים הנתונים ש- 51% מהחשיפות לרעלים בשבוע שלפני חג הפסח ערבו כימיקלים  ו- 40% תרופות.

"אני עומד להגיד כאן דברים קשים", מציין פרופ' ידידיה בן טור, מנהל המרכז להרעלות ברמב"ם מיד בתחילת שיחתנו, "אבל לצערי, במשך חמש עשרה השנים האחרונות אנחנו מוציאים בכל שנה הודעות לציבור על האסונות שמתרחשים בשל חשיפה לא נכונה לחומרי הניקוי. אנו מתריעים שוב ושוב, אך בכל זאת, אנחנו לא רואים שום שינוי לטובה. כנראה שהדיבורים שלנו לא עוזרים מספיק, כי המודעות לא ממש עולה".

רעל תוצרת בית

"אני יכול לדבר על העובדות", ממשיך פרופ' בן טור בדבריו הקשים: "אנחנו מקבלים במשך כל השנה כ-40,000 פניות, חלק מאוד נכבד מהן מגיע בערב פסח, בעיקר במשך השבועיים שלפני החג. אחרי שהחג מסתיים יורדות הפניות באופן דרסטי. אגב, גם לפני ראש השנה יש עלייה בתופעה הזו, אך זה לא באותו סדר גודל".

במה עוסקות הפניות? "הן רבות ומגוונות", אומר פרופ' בן טור, "יש מצד אחד את המקרים הבלתי מסוכנים, בהם אנו מבצעים את תפקידנו דווקא בהרגעת ההורים ההיסטריים. קחו למשל דוגמא: כל מי שקנה נעליים חדשות יודע שבתוך קופסת הנעליים יש שקית נייר קטנה שמכילה חומר נגד לחות. על החומר כתוב 'לא למאכל', ולפני פסח יש עלייה גדולה מאוד בחשיפה לחומר הזה. הסיבה לכך ברורה: בפסח קונים נעליים חדשות לילדים, והילדים נחשפים לחומר לעתים קרובות.

"למזלנו", הוא מציין, "החומר שבקופסאות הנעליים לא מסוכן ואם טועמים ממנו לא קורה כלום, אין צורך להתרגש, אבל אנשים נכנסים ללחץ בלתי רגיל כשהילד שלהם פותח את השקית וטועם, ואני מבין אותם כי הרי כתוב על זה: 'לא למאכל'. יש כאלו שאפילו מגיעים למיון בגלל זה".

מצד שני, פרופ' בן טור מציין שיש גם חומרים שעלולים להיות מסוכנים ביותר ולגרום לפגיעות קשות מאוד ובמקרים קיצוניים אף למוות. "למרות זאת", הוא מדגיש, "סקרים שעשינו בנושא מעלים שהציבור אינו טורח לאחסן את התכשירים האלו בארונות סגורים או עליונים, או הרחק מהישג ידם של ילדים, וזוהי סכנת נפשות ממש".

על אלו תכשירים מדובר?

"אני מתכוון לקבוצת חומרים כמו מנקי תנורים ומסירי שומנים שמכילים בדרך כלל חומר מסוכן מאוד שגורם לכוויות. הוראות הבטיחות הקיימות מטעם מכון התקנים מחייבות לשווק את החומרים האלו רק בתוך אריזה הבטוחה מהישג ידם של ילדים. בנוסף, בשנים האחרונות אנחנו גם דורשים את הקטנת הריכוז המצוי במוצר, כדי למנוע פגיעות חמורות. הדבר בדרך כלל נעשה על ידי היצרנים, וזוהי פעולה מאוד מבורכת.  אבל עדיין קורים לא פעם מקרים של פגיעות מהחומרים האלו. הסכנה כמובן גדולה מאוד".

עוד חומרים מסוכנים ביותר הם לדבריו חומר לפתיחת סתימות וכיורים. "זהו חומר שמכיל בסיס חומצתי חזק מאוד. האמת היא שהיה שלב מסוים בו שקלנו להורות באופן גורף על הוצאת החומר הזה מהשוק, אבל אז עלתה הטענה: 'ומה יעשו אנשים מעוטי יכולת? הרי אנחנו כביכול אומרים להם – לכו לשלם כסף לשרברב, רק כי יש כאלו שלא יודעים להיזהר מספיק מהחומר'. אז השארנו אותו ואנו דורשים מחברות הייצור שיקפידו על ריכוז נמוך של חומר פעיל, ומבקשים מהציבור להבין שזהו חומר מסוכן ממדרגה ראשונה".

הישראלים לא קוראים הוראות שימוש

איך אפשר להסביר את העובדה שהאסונות מתרחשים בכל שנה מחדש? איך ייתכן שהמודעות אינה עולה? האם ייתכן שאין ביקורת מספקת על הנושא?

בשיחה עם ורד אורן ממכון התקנים, היא מנסה להסביר: "מכון התקנים הוא אכן גוף שאמור לפקח על הנושא. הצוות שלנו דואג לכך שמוצרי הניקוי יהיו ארוזים באריזות בטוחות לילדים ושריכוז החומרים לא יהיה מסוכן, אבל אם מישהו משאיר בקבוק פתוח, או שמישהו מערבב בין שני חומרי ניקוי, או שהוא מחליט שנשאר לו קצת בבקבוק, אז כדי לחסוך כסף הוא שם בכוס שתייה ומתכנן להשתמש אחר כך – זה כבר לא בשליטתנו, ואלו מצבים שעלולים להוביל ברגע אחד לאסונות".

אורן גם מציינת כי חלק מהבעיה היא שבישראל, כך על פי מחקרים, הישראלים ככל הנראה לא ממש קוראים הוראות שימוש.

גם בשיחה עם גורם בכיר הנוגע לאכיפת אותם תקנים, הוא אומר: "ידוע לנו שיש מקרים בהם נשארים על המדפים בחנויות חומרי ניקיון לאחר שפג תאריך תוקפם. "מדובר בסכנה גדולה מאוד, שכן חומצות וחומרים שפג תוקפם עלולים להיות מסוכנים, ממש בבחינת פצצה מתקתקת. זה המקום לציין שלפני השימוש באקונומיקה מומלץ להסתכל על תאריך התפוגה של המוצר מאחר והחומר הפעיל מתנדף עם הזמן . תאריך פג תוקף הוא  בדרך כלל שנה מיום הייצור".

מה בכל זאת אפשר לעשות? איך נוכל להגן על עצמנו מפני החומרים המסוכנים?

ורד אורן מבקשת להעניק מספר עצות: "בראש ובראשונה יש להקפיד לקרוא את הוראות השימוש במוצר ולשים לב לסימונים הכוללים סיכונים ואזהרות בטיחות. יש לפעול בהתאם להוראות הספציפיות לכל מוצר. אחרי שסיימתם לקרוא חשוב מאוד לדעת - אין לערבב חומרי ניקוי! בחלק מהמקרים עלולה להתרחש תגובה כימית אשר  יכולה  לגרום להיווצרות חומר חדש רעיל ומסוכן מאוד".

אורן גם מדגישה כי "אסור לעשן בזמן השימוש בחומרי ניקוי או בקרבתם, בעיקר כאשר משתמשים בחומרים דליקים ובחומרים לפתיחת סתימות שמכילים סודה קאוסטית- סודיום הידרוקסיד".

בנוגע לאחסון חומרי הניקוי מדריכה אורן: "אין לאחסן אותם בסמוך למוצרי מזון, וכן מומלץ לאחסן חומרי ניקוי, מסירי שומנים, פותחי סתימות (על בסיס סודיום הידרוקסיד) ואקונומיקה בנפרד מחומרי ניקוי למנקי אסלות ומסירי אבנית. כמובן שיש להקפיד לשמור על חומרי הניקוי בתוך אריזתם המקורית, וכך יהיה ניתן למנוע תאונות כתוצאה מאי ידיעה לגבי מה נמצא בתכולת האריזה".

ואם אתם כבר נמצאים רגע לפני השימוש, היא מבקשת, ממש מתחננת: "שימו לב אם השימוש בחומר הניקוי דורש ציוד מגן כגון: כפפות, משקפי מגן או הגבלת מרחק של התזת החומר. הסימון מופיע על גבי האריזה".

הילדים משלמים את המחיר

אלא שמסתבר כי הסיווג ואריזות הביטחון של חומרי הניקוי לא מספיקים כדי להגן על הילדים, כך על פי נתוני בטרם.

"התופעה חוזרת על עצמה בכל פעם מחדש", אומרת אורלי סלבינגר, מנכ"ל בטרם, "כי במהלך פעולות הניקיון היסודי הקודמות לחג הפסח נעשה שימוש רב בחומרי ניקוי וכימיקלים, צבעים וחומרי הדברה. לעתים קרובות נמצאים החומרים בהישג היד של הילדים, באריזות פתוחות בתפזורת ואף מועברים לבקבוקי וכוסות משקה.  כמו כן, בתקופה זו מרעננים את ארון התרופות בבית, ותרופות רבות מוצאות את דרכן לפח, ומשם קצרה הדרך לילד".

לדבריה, הנפגעים העיקריים הם בראש ובראשונה הילדים: "מאחר וזוהי תקופת חופש, הילדים נמצאים בבית ולעתים קרובות ללא השגחה נאותה, באופן טבעי הם מועדים לתאונות בית ובעיקר להרעלות".

גם לסלבינגר יש מספר טיפים, הנוגעים בעיקר לילדים:

חומרי ניקוי: יש למקם הרחק מטווח השגתם של ילדים - במקום גבוה או נעול. מיד בתום השימוש, יש להקפיד להחזירם למקומם ולסגור את המיכל, זאת כדי למנוע בליעה או שאיפה של חומרים רעילים וכוויות. 

מומלץ לקנות חומרי ניקוי ותרופות באריזות קשות פתיחה לילדים.

יש להקפיד על השארת חומרי הניקוי והתרופות באריזתם המקורית תוך סגירת המיכל. אין לאחסן חומרי ניקוי בבקבוקי שתייה, גם אם מצוין על הבקבוק "חומר רעיל" - פעוטות אינם יודעים לקרוא.

קריאה קפדנית של הוראות השימוש במוצר לפני השימוש בו  תוך שימת לב מיוחדת לאזהרות עשויות להועיל למבוגרים ולילדים כאחד.

תרופות שאינן בשימוש או שפג תוקפן, חומרי ניקוי והדברה, צבעים ומדללי צבע שאינם בשימוש, יש לסלק מהבית בצורה בטוחה מבלי שלילדים תהיה גישה אליהם.

ויש לה גם טיפ אחרון ויעיל יותר מכל: "יש כל כך הרבה חומרים פשוטים כמו סודה לשתייה, חומץ, לימון ומים שיכולים לעשות עבודה מצוינת. לעתים כם אפשר להשתמש בנוזל כלים פשוט ולא להגיע לחומרים ה'כבדים'. אז אולי תנסו אותם לפני שאתם הולכים לחומרים החזקים ביותר?"

ואילו פרופ' בן טור מבקש לציין לסיום: "אנו משערים שפגיעות מחומרי ניקוי ימשיכו תמיד להיות. זה לא דבר שאפשר לנטרל לחלוטין. זה כמו שנשאף להוריד את מספר תאונות הדרכים לאפס, זה בלתי אפשרי. אבל להעלות את המודעות ולהפחית את מספר הפגיעות, זה בוודאי אפשרי. הדבר הוא בידינו, ועם מעט מודעות ומחשבה נצליח בעזרת ה' לעשות זאת".

הערה חשובה: בכל חשיפה או חשד לחשיפה לחומר רעיל פנו לסיוע רפואי או למרכז הארצי למידע בהרעלות, רמב"ם, בטלפון 04-8541900