בהרוז אהרוני: "ויתרתי על מיליוני שקלים למען השבת"

בהרוז אהרוני הוא זמר. זמר שעבר הרבה בחייו. ראשית דרכו הייתה בפרס, שם נולד וגדל עד היותו בן 12. שם הוא גם נהג לשיר בפרסית בכל מקום אפשרי, וגם קצת בעברית, למרות שלא הבין את השפה. "הייתי שר במקהלת בית הספר שירי חנוכה, שירי פורים ופסח. אבל לא הבנתי את מה שאני שר. זה היה בית ספר של האליאנס ולמדו בו בסך הכל שעה עברית בשבוע", הוא מסביר.

בהמשך דרכו עלה בהרוז לארץ עם הוריו ומשפחתו וכאן המשיך את קריירת השירה שלו. "שרתי במשך השנים עם כל הזמרים הגדולים, ואחר כך, בהמלצה של הרבי מלובביץ התחלתי לשיר שירי קודש בפרסית".

שירי קודש בפרסית? יש לזה ביקוש?

"תתפלאו, אבל לגמרי כן. יש בארץ קצת יותר מ-400,000 איש פרסים שמאוד מתעניינים בשירה הפרסית והם מרגישים שהיא מזכירה להם את שנות הילדות שלהם ואת הנוסטלגיה, זוהי שירה מלאת געגועים, יש גם הרבה ישראלים שאוהבים אותה. הוצאתי חמישה אלבומים בפרסית ועוד אלבום בעברית, בכל אחד מהם יותר מ-60 שירים, וידי כמובן עוד נטויה".

בהרוז במשלחת מיוחדת מישראל לרוסיה

למען השירה

על אף שבהרוז שר הרבה במהלך השנים, אלו לא היו שירים יהודיים. "כשעליתי לארץ התגוררתי עם משפחתי בקיבוץ רשפים, קיבוץ חילוני בעמק בית שאן, ולא היה לי שום קשר לדת", הוא מסביר.

באותה תקופה, בנוסף לשירים, הוא גם שאף להרוויח כסף, והרבה. "למדתי אלקטרוניקה ותכננתי לעסוק בתחום. אבל מהר מאוד גיליתי שעבודה כזו יכולה להניב משכורת, אפילו משכורת יפה, אבל אני רציתי הרבה יותר מזה. אז החלטתי ללכת לתחום העסקים. התלבטתי במה לבחור, ובדיוק באותה תקופה הציע לי מישהו לשכור חנות בשכנות נחלת בנימין בתל אביב. זו הייתה חנות בגדים, אז החלטתי להמשיך למכור את מה שכבר היה בה, וכך, בלי שום רקע, הפכתי להיות מעצב אופנה".

הוא בא בלי רקע, אבל יכולותיו הממולחות הפכו אותו עד מהרה למעצב אופנה ידוע שייסד את אופנת ג'ניסיס שנחשבה לאחת מענקיות הבגדים באותם ימים. "מכרתי פריטי ביגוד וחליפות למאות חנויות בכל רחבי הארץ, ונחשבתי גם לנציג ישראלי כשייצגתי את ישראל ברוסיה, בתצוגת בגדים מאוד מרשימה שנערכה מיד עם הסרת מסך הברזל".

הכסף התחיל לזרום, ובדיוק כמו שבהרוז תכנן – הסכומים היו גדולים. "פתאום התחלתי להרוויח סכומים גבוהים ממש, והבנתי שההתלבטות שלי כעת לא צריכה להיות מאיפה להרוויח כסף, אלא איפה להשקיע אותו".

וכך הוא הגיע להשקעת חייו, שהתגלתה לאחר מכן גם כמפלת חייו. "חברתי לשני שותפים וקניתי יחד איתם קניון בראשון לציון. כשקנינו אותו הוא עוד לא היה בנוי ממש, קנינו את השטח, אבל היה ברור שהפוטנציאל גדול מאוד והרווחים עומדים להיות עצומים.

"זה היה בתחילת שנות ה-90", הוא מציין, "ישבנו יחד והחלטנו שהקניון שאנחנו מקימים יהיה חדשני. חשבנו איך להפוך אותו לכזה, ואז הצעתי רעיון – להקים בנוסף לקניון גם קומפלקס המשתרע על פני שניים וחצי דונם של כיסאות מתכווננים עם מסך עגול של 180 מעלות. כך נייצר את חוויית הקולנוע הראשונה בארץ. ההצלחה הייתה כל כך גדולה, עד שקיבלנו מיד שיתוף פעולה עם בנק דיסקונט, מה שהוכיח לכולם שהפרויקט עומד להצליח".

בהרוז מציין שבאותם ימים הוא הרגיש על גג העולם. "שכרנו משרד בתל אביב והגיעו אלינו כל הזמן עוד ועוד חברות שרצו לרכוש חנויות בקניון, הביקוש היה עצום, אבל אז קרה משהו ששינה את כל התפיסה שלי. ביקרתי בנתניה, בבית הכנסת בו התפלל הרב ראובן אלבז, ואז התחולל מהפך חיי".

בהרוז בנגינה

אור היהדות

הביקור בבית הכנסת הפך את חייו של בהרוז לחלוטין. "הגעתי לשם כשהתארחתי אצל קרוב משפחה. לא התכוונתי להתפלל, רציתי בסך הכל לשמוע את התפילות והשירים, כי כזמר עניין אותי לשמוע מוזיקה מסוג שאני לא מכיר. מיותר לציין שלתפילה הגעתי כמובן עם רכב..."

אבל אז, אחרי התפילה, מסר הרב אלבז דרשה ובהרוז הרגיש שמשהו בלב שלו נפתח. "במשך כל הדרשה הסתכלתי על הרב והרגשתי שהוא מסתכל עליי והמבט שלו חודר לתוך-תוכי. הוקסמתי מהאישיות המיוחדת שלו. הדרשה עסקה בנושא השבת, הוא דיבר על המעלה של השבת ומהי השבת. אחרי הדרשה ניגשתי להגיד לו שנהניתי מאוד והוא  אמר לי שישמח להמשיך לשמור איתי על קשר".

מהתפילה בשבת כבר חזר בהרוז ברגל. בימים שלאחר מכן הוא כבר החל לעשות שינוי גדול, הוא ביקר שוב ושוב בישיבתו של הרב אלבז ועם הזמן גם החל לחבוש כיפה ולהניח תפילין. "על שמירת שבת הקפדתי כבר מהשבת שלאחר הדרשה של הרב אלבז", הוא מדגיש.

זמן מה לאחר מכן הוא ניגש לפגישה עם שותפיו לקניון, ואחד מהם הציע רעיון שהיה נראה לו שיווקי מאוד – הקניון ייפתח גם בשבתות, וכך הוא יצליח לסחוף אליו כמות עצומה של לקוחות. "זה יהיה מאוד פשוט" הסביר השותף, "לקניון רגיל יש בעיה מבחינה חוקית להיות פתוח בשבתות, אבל אנחנו הרי לא מציעים קניון, אלא אולם קולנוע, ועל הדרך יוכלו הלקוחות להיכנס גם לחנויות".

בעיניהם של השותפים הרעיון היה נראה אדיר, אבל בהרוז שבאותה תקופה כבר נהג להגיע אחת לשבוע לשיעורים של הרב אלבז בישיבה, כבר הבין שיש עם זה בעיה חמורה. "אני לא יודע מאיפה הגיעו לי הכוחות, קמתי והודעתי לשותפיי: 'הקניון שבבעלותי לא ייפתח בשבת'".

המבוכה והמהומה היו גדולות. "השותפים שלי, שניהם אנשי עסקים ממולחים מאוד, הם חשבו על הכל ובזמן שחתמנו את החוזה היה ברור בדיוק מה עושים ואיך הרווחים מתחלקים ומה קורה אם מישהו מפר את ההסכם. רק מה? שאף אחד מאתנו לא שיער בזמן הרכישה שאני עומד לחזור בתשובה. גם אני בעצמי לא חלמתי על כך".

לבסוף הם הגיעו לבית משפט, אבל בינתיים הקניון החל לצלול, המניות נפלו ובהרוז הפסיד לא רק את כל הכסף שהשקיע, אלא גם את כל החובות שלקח עליו ואת כל ההלוואות שביקש מקרובי משפחתו. "מצאתי את עצמי במצב הכי גרוע שיכול להיות, כשאין לי כלום. באותה תקופה היחיד שהצליח לחזק אותי היה הרב אלבז. הוא אמר לי: 'כסף בא וכסף הולך, אבל הקב"ה שולח לך כאן מסר – הוא רוצה שתנצל את הכוחות שלך כדי לעבוד אותו'".

באותה עת קיבל בהרוז החלטה אמיצה – הוא מתחיל ללמוד בכולל, וזה מה שהוא ממשיך לעשות עד היום.

ואגב, בהרוז מציין כי באותו יום שבו הייתה אמורה להיות הנחת אבן הפינה לקניון, שכבר לא היה בבעלותו, הוא הוזמן לשיר לפני קהל גדול ותורני. "שרתי במופע גדול מאוד, ורק אחרי כמה שנים כשהבטתי בתמונות, ראיתי שיש שם שלוש תמונות בהן ניתן לראות בצורה ברורה אות ש' מאש בסמוך לאוזן שלי, הצורה הייתה ממש ברורה, כאילו היה ברור שהשבת שומרת עליי".

בהרוז במשלחת מיוחדת מישראל לרוסיה

להדליק ניצוץ

לפני כעשרים שנה עלו במוחו של בהרוז לראשונה המילים של שיר חדש שהלחין בשם 'כותל הדמעות'. במשך כל השנים שחלפו מאז הוא הלחין את השיר לא פחות מעשר פעמים, ובמהלך החודש האחרון הוא החליט שהגיע הרגע לצאת עם השיר ולפרסם בציבור.

בהרוז יצא עם השיר החדש ותרגם אותו באופן מידי לעברית, לאנגלית ולרוסית. בימים אלו הוא שוקד על תרגום גם בשפות נוספות. "אנשים שומעים את השיר ומתרגשים", הוא אומר, "והמטרה שלי היא להשמיע אותו בפורומים כמה שיותר גדולים, כדי לעורר את עם ישראל".

בהרוז לא מסתפק בהשמעת השיר. הוא מציין כי בימים אלו הוא שומר על קשר עם רבני קהילות שונים, דרכם החליט להפיץ את השיר ולציין יום תפילה מיוחד להבאת הגאולה. "זה יהיה יום תפילה עולמי שיתקיים בתאריך ט"ו תמוז.  אני יוזם אותו בברכתו של הרב ישראל מאיר לאו והרב שמואל רבינוביץ, ישתתפו בו גם רבנים נוספים. באותו יום תהיה תפילה המונית בכותל וכן תפילות בכל רחבי העולם היהודי, לביאת המשיח. אנחנו עובדים על הארגון כבר מעכשיו, אבל האמת היא שכולנו מעדיפים שהיום הזה יתבטל. בניסן נגאלו אבותינו ובניסן אנו עתידים להיגאל. הלוואי שהגאולה תגיע כבר כעת, והגלות תבוא לקיצה".