חלת מפתח לשבת תזריע-מצורע: כל הסגולות

בשבת שאחרי חג הפסח (היא שבת מברכין חודש אייר) נהגו להכין חלות בצורת מפתח, כסימן לפתיחת שערי פרנסה בשפע גדול מידו המלאה, הרחבה והפתוחה של הקדוש ברוך הוא. הטעם לכך הוא שממחרת הפסח פסק המן, ובני ישראל החלו לאכול מעבור הארץ ולהזדקק לפרנסה טבעית. המפתח מרמז על תפילתנו שה' יתברך יפתח לנו שערי פרנסה, שהרי מפתח הפרנסה נתון בידיו.

כפי שאומר האוהב ישראל מאפטא:

"ואמרי’ בגמרא ממחרת הפסח אכול עד השתא לא אכול ומאז התחילו לאכול מתבואת הארץ. והיו ישראל צריכין לפרנסה כי עד עתה היה להם המן. וזאת ידוע שלכל דבר יש שער כמו שאנחנו מתפללין שיפתח לנו השי"ת שערי פרנסה. ומזה נשתרבב המנהג להיות עושין צורת מפתח על החלות לרמז שיפתח לנו השי"ת שערי פרנסה (אוהב ישראל לקוטים דף קט, מהרה"ק).

לדברי הצדיק, אחרי שבני ישראל יצאו ממצרים והיו אוכלים מהקרבת העומר, הפסיקו ליהנות מהמן, שהוא חסד השם בגלוי, והיו צריכים לדאוג לפרנסתם. ידוע שלכל דבר הנצור ישנו שער עם  מנעול שאותו אפשר לפרוץ לקבל שוב חסדים גמורים (שערי פרנסה, שערי דמעות, שערי בנים, שערי זיווג, ועוד ועוד).

טעם נוסף, על דרך הסוד:

בליל הסדר בחצות מסתלקים האורות והמוחין העליונים מהעולמות, ואנו בעבודתנו, בימי ספירת העומר, מחזירים אותם בהדרגתיות – סופרים שבעה שבועות, שהם מ"ט יום, על דרך סוד נ’ שערי בינה. כך בשבוע הזה, שיוצא בשבוע ספירת הגבורה, נבקש שתתגבר הברכה מאת ה', ומפתח זה יפתח לנו את כל השערים. המפתח מסמל את העבודה שהאדם עושה מצידו, בבחינת "פתחו לי פתח כחודו של מחט ואני אפתח לכם כפתחו של אולם". אנו פותחים על ידי מצוות השבת, ומקווים שה' יתברך יפתח לנו את אוצרו הטוב, מאוצר מתנות חינם, "ויצו שחקים ממעל ודלתי שמים פתח". הסגולה הגדולה ביותר היא לצפות לישועת השם: לישועתך קיוויתי ה'!

"את" – מא' ועד ת', הפרשת חלה עם כוונות וסגולות:

בּוֹרֵא הָעוֹלָם נָתַן לָאִשָּׁה שָׁלֹשׁ מִצְווֹת עִקָּרִיוֹת בְּסִימָן חנ"ה – חַלָּה, נִדָּה וְהַדְלָקַת הַנֵּר.

כָּל המקיימת שָׁלֹשׁ מִצְווֹת אֵלֶּה – מוֹשֶׁכֶת בְּרָכָה וּשְׁמִירָה לָהּ וְלִבְנֵי בֵּיתָהּ.

מִצְוַת הַפְרָשַׁת חַלָּה הִיא אַחַת מֵהַמִּצְווֹת הַחֲשׁוּבוֹת שֶׁנִּתְּנוּ לָאִשָּׁה כְּתִקּוּן לַעֲווֹן חַוָּה וְכֵן בְּיָמֵינוּ כְּתִקּוּן לְכָל אוֹתָם רִגְעֵי "חֹשֶׁךְ רוּחָנִי" (כַּעַס/ תִּסְכּוּל/ דְּאָגוֹת/ פְּחָדִים וְעוֹד...).

סְגֻלָּתָהּ שֶׁל הַמִּצְוָה לחַבֵּר אוֹתָךְ אֶל נַפְשֵׁךְ וְאֶל בּוֹרְאֵךְ.

אוֹתָהּ מִצְוָה שֶׁנִּתְּנָה לְעַם יִשְׂרָאֵל עִם כְּנִיסָתָם לָאָרֶץ עַל מְנָת לְהַתְווֹת בְּרָכָה בְּדַרְכָּם, תָּאִיר לָךְ דֶּרֶךְ לִשְׁלוֹם בֵּיתֵךְ וְתַצְלִיחַ מַעֲשֵׂה יָדַיִךְ, שֶׁנֶּאֱמַר (יְחֶזְקֵאל מד): "וְרֵאשִׁית עֲרִסוֹתֵיכֶם תִּתְּנוּ לַכֹּהֵן, לְהָנִיחַ בְּרָכָה אֶל בֵּיתֶךָ".

אָז קָדִימָה... לָעֲבוֹדָה.

המתכון:

2 ק"ג קמח מנופה (נפת משי, או לקנות קמח מנופה – לשוחרי הבריאות ממליצה על קמח כוסמין)

3 כפות שמרים יבשים

10 כפות סוכר

5-7 כוסות מים פושרים – חמימים (כל קמח זקוק לכמות שונה. תתחילי עם 5)

3/4 כוס שמן (יש שמוסיפות יותר בזמן הלישה)

2  כפות מלח

ביצה טרופה

שומשום / פרג/ קצח/ זעתר (מה שאוהבים)

(יש שמערבבות קצת סילאן או מעט חומץ וסוכר להברקה... כל אחת  והאומנות שלה)

לתוך קערה גדולה יש להכניס את הקמח וליצור בו גומה. לתוכה יש להכניס את השמרים, הסוכר וכחצי כוס מים חמימים. להשהות כחמש דק' להמסת השמרים. לאחר מכן להוסיף את שאר החומרים, ולערבב היטב. ללוש בשתי ידיים תוך כדי תפילה ושירה, להכניס אנרגיה טובה לתהליך.

לערבב היטב את כל החומרים, פרט לשומשום ולביצה הטרופה, וללוש 10 דק'.

לשמן, את הבצק לכסות ולהתפיח כ-60 דק'.

לקלוע לצמה, ומשם כיד הדמיון הטובה ליצור צורת  מפתח / מפתחות

למרוח ביצה ולפזר שומשום.

להתפיח בתבנית.

לאפות בתנור שחומם מראש 180 מעלות במשך 40 דקות (גם כאן הזמן והחום משתנה בתנור לתנור).

לְהַלָּן ה"כוונות המסוגלות"  במהלך ההכנה:

הַקְּעָרָה – "כְּלִי מַחֲזִיק בְּרָכָה" – (הַנֶּפֶשׁ/ הַבַּיִת. הם הכלים שאותם נמלא בשפע) הַשָּׁלוֹם הוּא כְּלִי מַחֲזִיק בְּרָכָה וּכְדֵי שֶׁנַּחֲזִיק בּוֹ יֵשׁ לְנַקּוֹת אֶת כָּל הַמַּחְלוֹקוֹת וְהַכְּעָסִים.

קֶמַח –  תַּהֲלִיךְ הַנִּפּוּי אוֹרֵךְ דַּקּוֹת מִסְפָּר – וּבַזְּמַן הַזֶּה תָּסִירִי שְׁאֵרִיּוֹת שֶׁל טִינָה אוֹ כַּעַס מִמַּעֲמַקֵּי לִבֵּךְ.

תאמרי כך: "אֲנִי מְנַפָּה אֶת הַכַּעַס מִלִּבִּי, מוֹחֶלֶת וְסוֹלַחַת לְכָל מִי שֶׁהִכְעִיס אוֹתִי, אוֹ הִקְנִיט אוֹתִי, לְכָל מִי שֶׁפָּגַע בִּי, בֵּין בְּרָצוֹן, בֵּין  בְּשׁוֹגֵג, בֵּין בְּמֵזִיד, וְלֹא יֵעָנֵשׁ אַף אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל בַּעֲבוּרִי.

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, טַע בִּי כֹּחוֹת הַמְּחִילָה וְהַסְּלִיחָה, יְהִי רָצוֹן שֶׁלֹּא אֶכְעַס וְלֹא אַכְעִיסֶךָ, זַכֵּנִי לְאַהֲבַת יִשְׂרָאֵל. "לֵב טָהוֹר בְּרָא לִי אֱלֹקִים וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי".

מֶלַח – "עַל כָּל קָרְבָּנְךָ תַּקְרִיב מֶלַח" - סְגֻלַּת הַמֶּלַח לְהַרְחִיק פֻּרְעָנֻיּוֹת וּמַזִּיקִים.

אוֹמֵר רַבִּי נַחְמָן שֶׁהָעַצְבוּת הִיא שֹׁרֶשׁ הַמַּזִּיקִים וְלָכֵן נִתְפַּלֵּל שֶׁבּוֹרֵא עוֹלָם יַהֲפֹךְ אֶת הַיָּגוֹן לְשִׂמְחָה, וְהַדְּמָעוֹת הַמְּלוּחוֹת תִּתְמַזֵּגְנָה בִּתְפִלָּתֵנוּ הַנּוֹשְׁקוֹת תְּפִלָּה מִתּוֹךְ כִּסּוּפִים וֶאֱמוּנָה (כִּתְפִלּוֹת לֵאָה "וְעֵינֵי לֵאָה רַכּוֹת" שֶׁבִּטְּלוּ אֶת הַגְּזֵרוֹת הַקָּשׁוֹת וְהִקְדִּימוּ עֲבוּרָהּ אֶת הַבְּרָכוֹת וְהַשֶּׁפַע).

"וְתִמְחֶה דִּמְעָה מֵעַל כָּל פָּנִים": אֱלֹקִים לֹא מֵשִׁיב רֵיקָם דִּמְעוֹתֶיהָ שֶׁל בַּת מֶלֶךְ, שֶׁבּוֹקְעוֹת אֶת כָּל הָרְקִיעִים.

סֻכָּר – "יְהִי רָצוֹן שֶׁתַּמְתִּיק אֶת הַמַּר". שֶׁיִּתְמַתְּקוּ הַדִּינִים וְיַהַפְכוּ לַחֲסָדִים גְּמוּרִים שֶׁאֵין בָּהֶם תַּעֲרֹבֶת דִּין כְּלָל!...

שְׁמָרִים – תַּפְקִיד הַשְּׁמָרִים לְהַתְפִּיחַ אֶת הָעִסָּה. יְהִי רָצוֹן שֶׁכָּךְ תַּתְפִּיחַ אֶת מִצְווֹתֵינוּ, שִׂמְחָתֵנוּ, פַּרְנָסָתֵנוּ... וְהַכֹּל מִתּוֹךְ שְׁמִירָה מַעַלְיָא וּמֵאוֹצַר מַתְּנוֹת חִנָּם תְּחָנֵנוּ...

שמרים – מלשון שמירה: שְׁמֹר נָא עָלֵינוּ כְּמוֹ יְלָדִים. עַל כָּל הַטּוֹב, רַחוּם וְחַנּוּן, אָנָּא שְׁמֹר!

מַיִם – "וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה". כְּשֵׁם שֶׁהַמַּיִם מְחַיִּים אֶת הַגּוּף, כָּךְ הַתּוֹרָה מְחַיָּה אֶת הַנְּשָׁמָה.

מים – ר"ת "מלא ידינו מברכותיך, מעושר מתנות ידיך".

הַמַּיִם מְאַחֲדִים אֶת כָּל הֶחֳמָרִים וּמְבִיאִים אֶת כָּל הֶחֳמָרִים לְאַחְדוּת נִפְלָאָה, יְהִי רָצוֹן שֶׁתִּשְׁרֶה הָאַחֲוָה, הָאַהֲבָה, הַשָּׁלוֹם וְהָרֵעוּת בְּבֵיתֵנוּ, וְכֵן יִתְרוֹנֵן קוֹל הַתּוֹרָה בְּרִנָּה וִישׁוּעָה, וְנִזְכֶּה לְשֶׁפַע שֶׁל חַיּוּת מִתּוֹךְ שִׂמְחָה בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם. וְכֵן נִזְכֶּה לְאַחְדוּת עַם יִשְׂרָאֵל וּגְאֻלָּה שְׁלֵמָה.

שֶׁמֶן – בְּכֹחוֹ שֶׁל הַשֶּׁמֶן לְהָאִיר. "נֵר הַשֵּׁם נִשְׁמַת אָדָם". טִבְעוֹ שֶׁל הַשֶּׁמֶן לָצוּף וּלְהִתְעַלּוֹת. יְהִי רָצוֹן שֶׁנִּרְאֶה תָּמִיד אֶת הָאוֹר מִתּוֹךְ הַחֹשֶׁךְ. וְנִזְכֶּה לְהָאִיר אוֹר גָּדוֹל בְּעוֹלָמְךָ!

הַלִּישָׁה – הַיָּדַיִם לָשׁוֹת. וְהַלָּשׁוֹן עֲסוּקָה בִּתְפִלָּה "חַיִּים וּמָוֶת בְּיַד הַלָּשׁוֹן" – וְאַתְּ בּוֹחֶרֶת בַּחַיִּים! ומתפללת בכל עוז נפשך על כל משאלות לבך שיתמלאו לטובה.

הַמְתָּנָה – גַּם לַהַמְתָּנָה יֵשׁ מַשְׁמָעוּת רוּחָנִית. בִּטָּחוֹן בַּשֵּׁם – כָּעֵת, אַחֲרֵי תְּפִלּוֹתַיִךְ וְהִשְׁתַּדְּלוּתֵךְ הַמְתִּינִי בְּאַהֲבָה וּבְסַבְלָנוּת לִישׁוּעָתֵךְ. הַמְתָּנָה מִלְּשׁוֹן "מַתָּנָה", הַתְּפִלּוֹת עוֹלוֹת עַד לְכִסֵּא הַכָּבוֹד וִיהִי רָצוֹן שֶׁיְּמַלֵּא הַשֵּׁם מִשְׁאֲלוֹתֵינוּ לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה...

התפילה:

לפני התפילה,  כְּדַאי לְהַדְלִיק נֵרוֹת לִזְכוּתָם שֶׁל צַדִּיקִים, לָשִׂים פְּרוּטוֹת לִצְדָקָה שֶׁכֹּחָהּ יִצְטָרֵף לַמִּצְוָה, לִטֹּל יָדַיִם (לִמְתֹחַ חִיּוּךְ וְלָגַעַת בַּשִּׂמְחָה).

"הֲרֵינִי בָּאָה לְקַיֵּם מִצְוַת הַפְרָשַׁת חַלָּה, לְתַקֵּן אֶת שָׁרְשָׁהּ בְּמָקוֹם עֶלְיוֹן, לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לְיוֹצְרֵנוּ וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹן בּוֹרְאֵנוּ".

"וִיהִי נֹעַם ה' אֱלֹקֵינוּ עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ" (לוֹמַר פַּעֲמַיִם)

"בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַפְרִישׁ חַלָּה תְּרוּמָה".

(מְרִימָה אֶת שֶׁהִפְרִישָׁה וְאוֹמֶרֶת בְּקוֹל):"הֲרֵי זוֹ חַלָּה" (וְכָאן חָלָה הַבְּרָכָה).

תְּחִנָּה לְאַחַר הַפְרָשַׁת חַלָּה:

"יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, ה' אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁמִּצְוַת הַפְרָשַׁת חַלָּה תֵּחָשֵׁב לִי כְּאִלּוּ קִיַּמְתִּיהָ בְּכָל פְּרָטֶיהָ וְדִקְדּוּקֶיהָ וְתֵחָשֵׁב הֲרָמַת הַחַלָּה שֶׁאֲנִי מְרִימָה כְּמוֹ הַקָּרְבָּן שֶׁהֻקְרַב עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ וְתִתְקַבֵּל בְּרָצוֹן. וּכְמוֹ בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיָה קַיָּם, הָיְתָה הַחַלָּה נְתוּנָה לַכֹּהֵן וְהָיְתָה זוֹ לְכַפָּרַת עֲווֹנוֹת, כָּךְ תִּהְיֶה הַפְרָשָׁה זוֹ לְכַפָּרַת עֲווֹנוֹתַי וְאָז אֶהְיֶה כְּאִלּוּ נוֹלַדְתִּי מֵחָדָשׁ נְקִיָּה מֵחֵטְא וְעָווֹן וְאוּכַל לְקַיֵּם מִצְוַת שַׁבַּת קֹדֶשׁ וְהַיָּמִים הַטּוֹבִים עִם בַּעֲלִי (וִילָדֵינוּ), לִהְיוֹת נִזּוֹנִים מִקְּדֻשַּׁת הַיָּמִים הָאֵלֶּה. וּבִזְכוּת מִצְוַת חַלָּה יִהְיוּ יְלָדֵינוּ נִזּוֹנִים תָּמִיד מִיָּדָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּרֹב רַחֲמָיו וַחֲסָדָיו וּבְרֹב אַהֲבָה. וּתְקַבֵּל מִצְוַת חַלָּה כְּאִלּוּ נָתַתִּי מַעֲשֵׂר. וּכְשֵׁם שֶׁהִנְנִי מְקַיֶּמֶת מִצְוַת חַלָּה בְּכָל לִבִּי, כָּךְ יִתְעוֹרְרוּ רַחֲמָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְשָׁמְרֵנִי מִצַּעַר וּמִמַּכְאוֹבִים כָּל הַיָּמִים. אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן".

חלה להתחלה חדשה.

חלה כדי שיחולו כל הברכות ויחוללו ישועות גדולות.