ותן חלקנו: מה אתה שווה?

אָמַר רַבִּי מֵאִיר: שָׁאַלְתִּי אֶת רַבִּי דּוֹסְתַּאי מִן כּוֹכְבָה - מַהוּ "וּבֶטֶן רְשָׁעִים תֶּחְסָר"? אָמַר לִי: גּוֹי אֶחָד הָיָה בְעִירֵנוּ, וְעָשָׂה סְעֻדָּה לְכָל זִקְנֵי הָעִיר, וְזִמְּנַנִי עִמָּהֶם. וְהֵבִיא לְפָנֵינוּ מִכָּל מַה שֶּׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית, וְלֹא הָיָה שֻׁלְחָנוֹ חָסֵר אֶלָּא אֱגוֹזֵי פֶרֶךְ בִּלְבָד. מֶה עָשָׂה - נָטַל אֶת הַטַּבְלָא מִלְּפָנֵינוּ שֶׁהָיְתָה יָפָה כְשִׁשָּׁה כִכְּרֵי זָהָב, וּשְׁבָרָהּ. אָמַרְתִּי לוֹ: מִפְּנֵי מָה עָשִׂיתָ כֵן? אָמַר לִי: רַבִּי, אַתֶּם אוֹמְרִים הָעוֹלָם הַזֶּה שֶׁלָּנוּ וְהָעוֹלָם הַבָּא שֶׁלָּכֶם; וְאִם אֵין אָנוּ אוֹכְלִים עַכְשָׁיו אֵימָתַי אָנוּ אוֹכְלִים? וְקָרָאתִי עָלָיו הַפָּסוּק הַזֶּה: "וּבֶטֶן רְשָׁעִים תֶּחְסָר" (פסיקתא רבתי, פיסקא ט"ז - קרבני לחמי)

אָמַר רַבִּי מֵאִיר: שָׁאַלְתִּי אֶת רַבִּי דוֹסְתַּאי מֵהָעִיר כּוֹכְבָה: מַה פֵּרוּשׁוֹ שֶׁל הַפָּסוּק  "וּבֶטֶן רְשָׁעִים תֶּחְסָר"? רַבִּי דוֹסְתַּאי הֵשִׁיב לִי בְּמַעֲשֶׂה שֶׁרָאָה בְמוֹ עֵינָיו:

הָיָה גוֹי אֶחָד בְּעִירֵנוּ שֶׁעָשָׂה סְעֻדָּה לְכָל זִקְנֵי הָעִיר וְנִכְבַּדֶּיהָ, וְזִמֵּן גַּם אוֹתִי לַסְּעֻדָּה. בִּסְעֻדָּה זוֹ הִגִּישׁוּ מְשָׁרְתָיו לִפְנֵי הַמֻּזְמָנִים מִכָּל מַה שֶּׁבָּרָא הקב"ה בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית! מִגְוָן עָצוּם וּבִלְתִּי מֻכָּר שֶׁל מַאֲכָלִים מַרְהִיבֵי עַיִן בְּצִבְעֵיהֶם וּבְטַעֲמֵיהֶם. בְּרַם, אַכְזָבָה מָרָה נָכוֹנָה לְבַעַל הַסְּעֻדָּה, כִּי לַמְרוֹת כָּל מַאֲמַצָּיו, הוּא לֹא הִצְלִיחַ לְהָבִיא לַסְּעֻדָּה אֱגוֹזֵי פֶרֶךְ . אַכְזָבָתוֹ הָיְתָה כֹּה גְדוֹלָה עַד שֶׁזַּעַם נוֹרָא הֵצִיף אוֹתוֹ, וּבְכַעְסוֹ הַגָּדוֹל הוּא לָקַח אֶת טַבְלַת הַזָּהָב שֶׁהָיְתָה לְפָנֵינוּ, בְּעֵרֶךְ שֶׁל כְּשִׁשָּׁה כִכְּרוֹת זָהָב, וְשִׁבְּרָהּ בַּחֲמָתוֹ!

אָמַרְתִּי לוֹ: מַדּוּעַ עָשִׂיתָ כָךְ?

אָמַר לִי: רַבִּי, אַתֶּם הַיְּהוּדִים אוֹמְרִים שֶׁהָעוֹלָם הַזֶּה שֶׁלָּנוּ הוּא וְהָעוֹלָם הַבָּא שֶׁלָּכֶם. לָכֵן אַתֶּם רְגוּעִים, כִּי מַה שֶּׁאֵינְכֶם מְקַבְּלִים כָּאן אַתֶּם יוֹדְעִים שֶׁתְּקַבְּלוּ שָׁם; אֲבָל אֲנַחְנוּ, מַה שֶּׁלֹּא נְקַבֵּל כָּאן לֹא נְקַבֵּל לְעוֹלָם! וְאִם כֵּן מָתַי אֹכַל אֱגוֹזֵי פֶרֶךְ?

סִיֵּם רַבִּי דוֹסְתָּאי: עַל אָדָם זֶה קָרָאתִי אֶת הַפָּסוּק שֶׁהִזְכַּרְתָּ: "וּבֶטֶן רְשָׁעִים תֶּחְסָר".

* * *

זֶהוּ אַחַד הַמַּעֲשִׂים הַמַּדְהִימִים בְּיוֹתֵר. אֲפִלּוּ אִם לֹא נִתְוַכַּח עִם הַגּוֹי הַזֶּה שֶׁחִלֵּק אֶת הָעוֹלָם הַבָּא לַיְּהוּדִים בִּלְבַד וְאֶת הָעוֹלָם הַזֶּה לַגּוֹיִים בִּלְבַד, קָשֶׁה לָנוּ לְהָבִין לְמָה הוּא חָתַר, וּמַדּוּעַ הוּא פָעַל כָּךְ.

גַּם לֹא נִשְׁאַל אֵיךְ יִתָּכֵן שֶׁהַגּוֹי הַזֶּה לֹא הִבְחִין שֶׁבְּהִתְנַהֲגוּתוֹ הוּא מַעֲמִיק אֶת אָבְדַן הָעוֹלָם הַזֶּה שֶׁלּוֹ! כִּי אִם לִפְנֵי כֵן הָיְתָה לוֹ סְעֻדָּה נִפְלָאָה, שֶׁהָיוּ יְכוֹלִים לָשִׂיחַ בָּהּ דּוֹרוֹת אַחַר כָּךְ, וְרַק אֱגוֹזֵי פֶרֶךְ הָיוּ חֲסֵרִים בָּהּ – וְאֶפְשָׁר לְהַנִּיחַ שֶׁאִישׁ לֹא הִבְחִין בְּכָךְ – עַתָּה כֻּלָּם הָיוּ חֲסֵרִים לוֹ, גַּם אֱגוֹזֵי פֶרֶךְ, גַּם טַבְלַת זָהָב שֶׁנִּשְׁבְּרָה, וְאַף אֶת כָּל אֲוִירַת הַסְּעֻדָּה הוּא הִפְסִיד. הָאַכְזָבָה שֶׁלּוֹ הִשְׁפִּיעָה עַל אוֹרְחָיו, כִּי אִם בַּעַל הַבַּיִת אֵינוֹ מְרֻצֶּה אִי אֶפְשָׁר לֵהָנוֹת. בִּמְקוֹם שֶׁיִּזְכְּרוּ אֶת סְעֻדַּת הַפְּאֵר שֶׁהֵכִין כְּאֵרוּעַ נִפְלָא, זוֹכְרִים אוֹתָהּ כְּאֵרוּעַ מְּזַעֲזֵעַ, וְהִיא אַף מְשַׁמֶּשֶׁת כְּלֶקַח לְכָל מִי שֶׁרוֹצֶה לֹא לְהִתְנַהֵג בְּצוּרָה מְזַעֲזַעַת כָּל כָּךְ.

כָּל זֹאת לֹא נִשְׁאַל, מִפְּנֵי שֶׁאִם הֵעָדְרָם שֶׁל אֱגוֹזֵי הַפֶּרֶךְ הֵצִיק לוֹ כָּל כָּךְ, כִּי הוּא לֹא הִכְנִיס אֶת מִדּוֹתָיו לְכִבְשַׁן הַמּוּסָר, כְּפִי שֶׁהַיַּהֲדוּת מְחַנֶּכֶת – אֵין פֶּלֶא שֶׁהוּא הִתְנַהֵג בְּלֹא דַעַת, כְּיֶלֶד קָטָן הַזּוֹעֵם וְאֵינוֹ מוּכָן לִשְׁמֹעַ כָּל פִּיּוּס בְּעוֹדוֹ בוֹכֶה.

אַךְ זֹאת נִשְׁאַל, מַדּוּעַ בֶּאֱמֶת הֵצִיק לוֹ הֵעָדְרָם שֶׁל אֱגוֹזֵי הַפֶּרֶךְ, עַד שֶׁאִבֵּד אֶת עֶשְׁתּוֹנוֹתָיו. בָּשָׂר, דָּגִים, פֵּרוֹת אֶקְזוֹטִיִּים – רַק אֱגוֹזֵי פֶרֶךְ הָיוּ חֲסֵרִים לוֹ. מַה גָּרַם לוֹ לְהִשְׁתַּגֵּעַ עַד כְּדֵי כָךְ וּלְהַפְסִיד אֶת מַה שֶׁכֵּן הָיָה לוֹ, וְהַרְבֵּה הָיָה לוֹ?!

הַתְּשׁוּבָה מַדְהִימָה בְפַשְׁטוּתָהּ: טִבְעָה שֶׁל הַתַּאֲוָה הִיא, אִי-יְדִיעַת שָׂבְעָה. זֶה הוּא כָּל מַה שֶּׁמֵּנִיעַ אוֹתָהּ. בְּדִיּוּק כְּפִי שֶׁלֹּא נִשְׁאַל מַדּוּעַ פָּרָה אוֹהֶבֶת עֵשֶׂב כָּל כָּךְ. מַה יֵשׁ בְּעֶשֶׂב? אֵין שְׁאֵלוֹת, הִיא אוֹהֶבֶת עֶשֶׂב! כָּךְ לֹא נִשְׁאַל מַדּוּעַ בַּעַל תַּאֲוָה מַמְשִׁיךְ לְהִתְאַוּוֹת כָּל כָּךְ. זֶה הוּא! הוּא שׁוֹאֵב אֶת כָּל הַסִּפּוּק לְקִיּוּמוֹ מֵעֶצֶם הָרְדִיפָה אַחֲרֵי דְבָרִים וְהַשָּׂגָתָם. אִי הַשָּׂגַת אֱגוֹזֵי הַפֶּרֶךְ סִמְּלָה בְעֵינָיו כִּשָּׁלוֹן מֻחְלָט. אִם אֵין הוּא יָכוֹל לְהַשִּׂיג אֶת כָּל מַה שֶּׁהוּא רוֹצֶה – מַה הוּא שָׁוֶה? כְּלוּם! כָּעֵת גַּם הַזָּהָב שֶׁיֶּשׁ לוֹ, וְכָל מַה שֶּׁהִשִּׂיג, אֵינוֹ שָׁוֶה מְאוּמָה, כִּי הוּא מְאַבֵּד אֶת כָּל הַבִּטָּחוֹן בְּאִישִׁיּוּתוֹ וּבְעֶרְכָּהּ.

אָדָם זֶה דִּמָּה לַחְשֹׁב שֶׁשִּׁעוּר קוֹמָתוֹ תָּלוּי בְּהֶשֵּׂגָיו הַחָמְרִיִּים וּבִיכָלְתּוֹ לְהַשִּׂיג אוֹתָם, וְזֶה הָיָה סוֹפוֹ.

"ותן חלקנו" - חוויה רוחנית מרגשת. לקבלת ספרון התנסות חינם, הקליקו כאן