מודעים לתת מודע: כיצד מגן עלינו תת המודע, ומה רע בו?

דמיין לעצמך שאתה מנהל מפעל גדול, ויש לך סגן שלמעשה אחראי על רוב ההחלטות היומיומיות. בפועל, הוא זה שמנהל את העסק. אם ישאלו אותך – מי מנהל את החברה? מן הסתם, תשיב: אני. אך, ביננו, אתה יודע שהסגן שלך מנהל אותך...

בדומה לכך, אנשים רבים מצהירים כי הם מנהלים את עצמם, פועלים בהגיון ורציונל ובוחרים במודע את הנהגתם. האמנם? לכולנו "סגן סמוי" המכונה "תת מודע", ובדרך כלל הוא זה שמנהל אותנו ואת בחירותנו.

אישיות האדם כוללת מספר רבדים, ובהם רובד אותו אנו מכנים "מודע". בו עולים רעיונות ומחשבות, ובעזרתו אנו מבינים וקולטים את המציאות. זהו החלק במוח העוסק בחשיבה לוגית ובניתוח המציאות, בין אם מדובר במציאות פיזית, חברתית או פנימית, כמו מחשבות ורגשות.

יש באדם רובד נוסף המכונה "קדם מודע" או "קרוב למודע", בו מאוחסן מידע שע"פ רוב האדם לא מודע – כלומר לא ער לו, אבל אפשר לדלות אותו בקלות בשעת הצורך.

הרובד העמוק והמוצפן יותר מכונה "תת מודע". בו נספגים כל החוויות, הרגשות, הזיכרונות והמידע, גם אלו שהנפש לא מסוגלת להתמודד אתם ולהכיל אותם.

נמחיש את מדורי הנפש השונים במשל לבית. המודע הוא הסלון הגלוי לעין כל, וניתן להבחין בו מיד עם הכניסה אל הבית. הקדם מודע נדמה לארון. הארון אטום לעיני המתבונן, אך עם פתיחת דלת הארון – מיד תתגלה תכולת הארון ונוכל לשלוף בקלות את הנחוץ לנו.

תת מודע הוא כמו המרתף או עליית הגג, שם מאופסנים חפצים שאינם נגישים וזמינים, ובכדי להגיע אליהם יש לרדת במדרגות אפלות או לטפס בסולם רעוע. התת מודע שלנו מצוי מחוץ לגבולות התודעה היומיומית. אל התת מודע מועברים תכנים לא נעימים, ואפילו כאלה המאיימים על האישיות שלנו. בשגרת היומיום כמעט שאין לנו גישה לתכנים המוטמעים בתת המודע.

תת המודע במקורותינו

מעניין לציין, כי בניגוד לתפיסה הרווחת שהוגה משנת התת-מודע הוא פרויד, הרי שבספר עלי שור של הרב וולבה בח"ב נכתב שר' ישראל סלנטר גילה את "תת ההכרה" – התת מודע – כשישים שנה לפני שמייסד הפסיכו אנליזה עמד עליה. 

ר' ישראל סלנטר קרא לתת מודע "הכוחות הכהים", לעומת המודע, אותו כינה "הכוחות המאירים" או "הכוח הבהיר", כלומר, מידע בהיר ומאיר לאדם, וזאת לעומת מידע מוסתר, שאינו נגיש לאדם בצלילות ובקלות.

כמו כן, גם בעל התניא התייחס אל הכוחות הלא מודעים שבנפש בפרושו על דברי חז"ל: "חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי", ומבאר שחז"ל לא הדגישו את כמות השתייה, אלא את הדרגה אליה צריך האדם להגיע – אל ה"לא ידע" – התת מודע שבנפש, ושם, ברובד הזה להטמיע גם את "ארור המן וברוך מרדכי".

מערכת האיתות של תת המודע - מנגנוני הגנה

כאמור, תת המודע סופג את החוויות, הרגשות, הפרשנויות ומכלול המידע אליו נחשף האדם. עיקר המידע המועבר אל התת מודע הוא מידע שהאדם מתקשה להכיל ולהתמודד אתו, ולכן הוא מוטמן שם ולא נותר חשוף וגלוי  במודע.  שקיעת התכנים המאיימים בתת המודע היא מחסדי הבורא ורחמיו, שרצה להגן על האדם מחשיפה למידע שיפגע בנפשו.

אך בל נטעה לחשוב כי המידע נקבר ונעלם, כלל וכלל לא. מנגנוני ההגנה של הנפש הם המונעים מהתכנים המאיימים השוכנים בתת המודע לעלות אל המודע וזאת, כאמור, בכדי להן על האדם בשגרת היום יום ולאפשר לו תפקוד יעיל ומאוזן. אלא שהמידע ממשיך לבעבע ולתסוס בנפש, ולכן תת המודע מאותת באמצעות מנגנוני ההגנה, בכדי שהאדם יחשוף בהדרגה ובמרחב בטוח את המידע המוצפן.

טיפול ועיבוד נכון בתת המודע יסייע לאדם להתמודד עם המידע המודחק, ויביא לתיקון המידות ולשיפור האישיות.

כיצד פועלת מערכת האיתות של מגנוני ההגנה?

כאמור, אל תת המודע מועבר תוכן רגשי שהאדם אינו מסוגל להתמודד עמו. לדוגמא: רגשות אשם. במהלך אירועי החיים יצוצו הזדמנויות בהן עלול האדם לחוות את הרגשות המודחקים, לדוגמא – רגשות אשמה. אך אז, מנגנון הגנה יכנס לפעולה, וימנע מהאדם לחוות את הרגש המאיים – אשמה – על ידי כך שידחיק או יכחיש את הרגש האמור. האדם יחווה רגשות מעורפלים, אך לא יוכל להם, כיוון שהרגש המאיים לא יצוף בבהירות ובגלוי ויאפשר לאדם להתמודד אתו ולעבד אותו. האדם יתקשה לזהות ולהגדיר את הרגשות המודחקים ולשחרר אותם. אך הם, ממקום מחבואם בתת המודע, מגיחים ומנהלים אותו מבלי שיוכל לשלוט בכך.

בשלב זה ייווצר קונפליקט בין המצפון והשכל הישר לבין רגש לא מוסבר, מעורפל. התוצאה תהיה, ע"פ רוב, שימוש לא יעיל באחד ממנגנוני ההגנה, כמו: השלכה, התקה, ריאליזציה וכו', ותגובת האדם תהיה לא יעילה ועניינית לסיטואציה.

"רוב בני האדם מתים בגיל 20 ונקברים בגיל 80" – כך לדברי פתגם קיצוני שיש בו יותר מקורטוב של אמת... כלומר, ככל שחולפות שנים, האדם מודע פחות לעצמו והתת מודע הוא שמנהל אותו...

נדגים את מנגנון הפעולה של המודע והתת מודע בסיטואציה של קונפליקט אישי – חברתי:

הסיטואציה:

ראובן קבע להפגש עם שמעון בשעה 14:00 בצהריים, אלא שהא חש עייפות ומעונין לבטל את הפגישה.

הקונפליקט:

מחד, הוא חש עייפות וחוסר כח לפגישה.

מאידך, הוא חש רגשות אשם על שאינו עומד בדבורו ובמחויבויות שלו. העובדה ששמעון ביטל אירועים אחרים ביומנו בכדי לקיים את הפגישה רק מעצימה את רגשות האשם של ראובן.

פתרון יעיל:

היה מן ראוי שראובן יאמר כי זוכר את דבר הפגישה וכי יודע הוא את חשיבותה בעבור שמעון, אלא שלצערו אינו חש בטוב ועל כן נאלץ לדחות את הפגישה למועד מאוחר יותר, ואפילו יתגמש לגבי מועד אחר המתאים ביותר לשמעון.

מנגנוני ההגנה נכנסים לפעולה:

כאמור, ראובן אינו מסוגל להתמודד ביעילות עם קונפליקט, וע"כ תת המודע "משליך" את הבעיה על שמעון...

לדוגמא: ראובן יצלצל לשמעון כשעה לפני הפגישה. במידה ושמעון לא יענה, ראובן יאשים אותו: "נסיתי לצלצל אליך לעדכן אותך, אך לא ענית...".

דוגמא נוספת: אם שמעון יאחר במספר דקות, יאשים אתו ראובן על שנאלץ לבטל את הפגישה בעקבות האיחור.

בדוגמאות אלו ואחרות עושה ראובן שימוש לא מודע במנגנון הגנה – השלכה. הוא "משליך" את ההתמודדות הרגשית שלו על שמעון.

הרגשות המודחקים בתת המודע:

ההשערה היא כי ראובן ספג בשנות הילדות המוקדמות חוויות קשות הקשורות ברגשות אשם, ולכן הוא מתקשה להתמודד אתם בהיותו אדם בוגר.

איתותים נוספים של מנגנוני הגנה

מנגנוני ההגנה משרתים אותנו, לעיתים, גם לטובתנו.

נתאר לעצמנו שבכל פעם בה היינו מתניעים את רכבנו בדרך לעבודה, היינו זוכרים וחשים שאנו מתניעים כלי משחית רצחני שטובח יום יום אנשים חפים מפשע ללא רחמים, ושמספר הנפגעים והנהרגים ר"ל בתאונות דרכים הוא יותר ממספר החללים במלחמה...

עם חוויה כזו, יקשה עלינו לתפקד ולהגיע למחוז חפצנו בשלווה ובבטחה.

הגם שמידע זה ידוע לכל, בכל זאת אין הוא מונע ממרבית האוכלוסייה להמשיך ולתפקד כרגיל על הכביש. ההתעלמות מהמידע המפחיד אודות הקטל בדרכים גם היא תוצאה של מנגנון הגנה – "הכחשה", שיעיל עבורנו לשמור על נסיעה רגועה ולא חרדתית.

ביטוי נוסף של התת מודע מכונה: "שגיאה פרוידיאנית" – שגיאה בפעולה, דיבור או זיכרון, הנגרמת על ידי תת המודע. לדוגמא, אדם שוכח שם של משהו, שוכח מה רצה לעשות, מפהק תוך שמדברים איתו, וכן פליטות פה, איבוד זמני של חפצים, שמיעה סלקטיבית – כלומר שמיעה של התכנים שנוח לי לשמוע. אלה לא טעויות תמימות, אלא תופעות שיש להן סיבה. לא מדובר בטעות אקראית, אלא בפעילות לא מודעת.

מקום נוסף בו מתפרץ תת המודע הוא בחלומות. מידע לא נעים וקשה להכלה – מידע שקשה לאדם לשאת – תת המודע מעלים ממנו בהקיץ, אך הוא נגלה לפניו בחלום. זיהוי החלומות ומתן פרוש מתאים מסייע בהצפת תכנים מתת המודע אל המודע.

אילו מקצת הביטויים בהם נפגש האדם עם תת המודע שלו. ככל שיקטן תת המודע והצל העכור יואר באור המודע, כך ייטב לאדם ולסביבתו.