עימות מול איראן, מתיחות בצפון: נקודות למחשבה אודות המצב הביטחוני

1. להודות על הניסים

הרב יוסף שלמה כהנמן, ראש ישיבת פוניבז, שלח מברק לשוויץ בקיץ תשכ"ז, בו הודה על הנסים במלחמה:  "הננו עמכם יחד בברכה והודאה לחסדי שמים הגדולים ולנפלאותיו, שהפליא לעשות לנו לעמנו בארצנו הקדושה. פעמי משיח צדקנו נשמעות".

לאחר מלחמת יום הכיפורים, עורר הרב יחזקאל אברמסקי כי יש להכיר בניסים שהתרחשו במלחמה זו, שלא הצליחו המצרים לכלותינו, ולהודות לה' עליהם. הרב אברמסקי ציטט את דברי מזכיר נאט''ו, בהרצאתו בפני האקדמיה הצרפתית למדעי המדינה: "היה נס שצבאות הערבים לא הגיעו לתל אביב תוך 24 שעות, כי מצרים סוריה ועירק הטילו למערכה 5,000 טנקים. היה זה נס ממש שכוחות משוריינים אלה, נכשלו מלהגיע לתל אביב תוך 24 שעות". 

2. הרב חיים שמואלביץ: תפילה לשלום החיילים

בעת המלחמה, הורה ראש ישיבת מיר, הרב חיים שמולאביץ, לתלמידי ישיבתו שלא לחזור לבית הוריהם בחו"ל. הסיבה אותה העניק להם היא: "משם אי אפשר להרגיש בצרת העם".

עוד המשיך הרב אברמסקי לעורר את תלמידיו להשתתף בצרת החיילים ולהתפלל לשלומם. "וכזה אני אומר על אלה שמוסרים נפשם עבור הצלתנו, שאין כל העולם יכול לעמוד במחיצתם. והחיוב שיש עלינו להתפלל עליהם הוא בלי גבול".

3. הרב שך: להיזהר מ"כוחי ועוצם ידי"

בעת מלחמת יום הכיפורים, הרבה הרב אלעזר מנם שך זצ"ל לעורר את תלמידיו להתחזק באמונה. בין השאר, אמר להם כי לדעתו המכה האדירה שספג עם ישראל היה כדי לעורר אותו לתשובה, ולנפץ את האליל של "כוחי ועוצם ידי", שרבים חשו לאחר הניצחון המזהיר במלחמת ששת הימים.        

הרב שך סיפר כי לאחר מלחמת יום הכיפורים רווחה בעם המחשבה עד כמה גדול כוחו של צה"ל. " הנה בשבוע שעבר בא לקראתי יהודי עטור זקן ופאות, והוא צוהל לעברי ואומר: 'מזל טוב הרב שך! נוכחנו לדעת מה כוחו של צבא הגנה לישראל!'", סיפר הרב שך והוסיף: "וחושש אני מאוד מפני תוצאותיה של דרך זו". 

"מהו הלקח שעלינו ללמוד ממלחמה זו?", שאל הרב שך בזמן מלחמת יום הכיפורים: "יש אנשים הסבורים כי מלחמה בין עמים שכנים זה עניין טבעי, וזה כביכול מה שמתרחש פה אצלנו. אמנם לא כן בעם ישראל. עיון קל בתנ''ך ובמיוחד בתקופת השופטים, ימחיש לנו... המלחמות היו תוצאה של התנהגות העם.

"מה הם המעשים הרעים שיש לנו? בוודאי אנו לא נקיים ממעשים רעים, אך הגרוע שבכולם היא האמונה האלילית ב'כוחי ועצם ידי''. הרגילו את העם לבטוח בצה''ל, בעזרת ארה''ב ובכוחו של הנשק היעיל. כאילו לערבים אין לא כוח ולא נשק ולא עצמה. וכי הערבים נרפים הם? באה המלחמה הנוכחית (מלחמת יום הכפורים) והפריכה את הגישה הזו מיסודה. הרעיון המתרברב שצה''ל הוא צבא בלתי מנוצח התנפץ לרסיסים. בבת אחת עמדה כל המדינה בסכנה נוראה. עלינו לדעת כי רק התפילות עמדו לנו ורק הקב''ה הציל אותנו. אם היו לנו ניסים גלויים ביום הכיפורים ובימים שלאחריו, הרי זה בזכות הבקשות והתפילות, כי לפי דרך הטבע לא היתה סיבה מדוע שהערבים ייכשלו כשלון כזה. המלחמה הזאת בלי ספק באה לנפץ את העבודה זרה של 'כוחי ועוצם ידי'.

4. כל רגע של לימוד התורה מגן על עם ישראל

"אנו צריכים לדעת, שהכח המוביל את עם ישראל ונותן לו זכות קיום, ספון בלימוד תורה ובקיום המצוות. מקום החיות שלנו הוא בית הכנסת והישיבה, וכן חינוך הבנות לתורה ב'בית יעקב'. אנו משוכנעים שבני הישיבה אינם חס וחלילה משתמטים, אלא תורמים למאמץ במלחמה יותר מכל משהו אחר.

"והנה גם כעת שאנו נמצאים בצרה זו, כולם מסביב אומרים להשמידנו, הלא כבר פסקה לנו התורה (ממעשה אברהם שהתפלל על סדום), שאפילו בזכות עשרה צדיקים יש בסיס לבוא במלחמה כדי להציל את הכלל כולו. מה חובתנו, במה כוחנו, מהו הנשק שלנו? כל יהודי מחויב שלא להסיח דעת, הרי מאות יהודים מקפחים את חייהם, ובכל רגע של לימוד התורה אפשר להגן ולהציל.

"עלינו לדעת בידיעה ברורה מה סוד קיום עם ישראל, ועל ידי מה מתקיים העם. אלפיים שנות גלותינו הוכיחו שרק כותלי בית המדרש הם שהחזיקו את עם ישראל וחשלו אותו, על אף הרציחות האכזריות והרדיפות מצא היהודי את מקומו בבית המדרש, בעסקו בתורה ובתפילה ידע שהוא יהודי. הרגשה זו צריכה להיות מושרשת בתוכנו, שהלומד דף גמרא מקיים את עם ישראל בפועל. 

ממשיך הרב שך ואומר: "הפסקת לימוד התורה, היא הסכנה האמתית לכל ישראל, שהרי במקומות שנפסק לימוד התורה, נתבטל קיום כלל ישראל במקום ההוא, וזהו הזכות שימשך הקיום, וגם שלא יהיה ח''ו גלות, אם מצינו שזה גורם לגלות".