שירה מבריאה – לשיר כמו מלך

זה שנים מספר אני חוקר את הקול האנושי כמראה למקומו הפנימי של האדם. דרך שיעורים לפיתוח קול שאני מעביר לתלמידים, אני מחפש כיצד אפשר לשמוע ולזהות דרך הקול את המקום בכלי (הגוף) שממנו בוקעת השירה, מהיכן מגיע הקול ומהיכן אינו מגיע. כך אני יכול לקבל "מראה מקום" של האדם ברוח, ברגש ובחומר, ולהתחיל במסע התפתחותי אישי לפיתוח הקול והתודעה, המותאם ספציפית לתלמיד.

במהלך המסע שלי להכרת מקור הקול, מצאתי ששירה היא כלי מדהים להתפתחות אישית. השירה מחייבת אותנו להיות בו בזמן גם בעמדת הקשבה וגם בעמדת נתינה. ממש כמו במעשה האהבה, שבו אנחנו נותנים ומקבלים בו בזמן. זהו מצב תודעתי מלא קסם, שלא חסר בו דבר והוא שופע סודות רבים של הבריאה.

לכן אני מנחה את התלמידים שלי לשיר כנותנים – מי שנותן את שירתו, זוכה למשוב מידי ומוחשי גם בקול וגם בהרגשה.

על מנת להיות טובים ומדויקים בשירתנו, אין לנו ברירה אלא להיות ערים, קולטים וסקרנים לנתונים רבים המגיעים אלינו, החל מהאותיות והמילים שיוצרות משמעות וסיפור, ועד הצלילים והניגון.

מחד, אנו מחויבים להיות הד נאמן לצלילי הליווי, ומאידך עלינו להיות קול אותנטי וכלי עזר  למסר של השיר, לסיפור שלו כפי שאנחנו מבינים ומפרשים אותו, זאת כדי להשפיע אותו הלאה, לאוזני המאזינים.

אני סבור שהשיר לא יעבור למאזין בצורה אמינה, אם לא נהפוך אותו לסיפורנו האישי. לכן אחד מתפקידינו הוא למצוא את עצמנו בשלמות בתוך השיר. מהות העבודה שלי כמורה לפיתוח הקול היא לחבר את הזמר דרך התודעה לאין ספור מקומות בפנימיותו, ולשם כך אני משתמש בכלים רבים הפותחים את תודעתו.

לדוגמה: בעבודה עם שיר שמופיעה בו המילה "דאגה" נתייחס לפירושיה השונים – חרדה, שמירה וכו'. או במשפט כמו "מקום רחוק מלא פרחים" נעבוד עם דימויים חיצוניים בטבע או לחילופין על יפי המקום הפנימי בנפש האדם. דוגמה נוספת משיר מוכר: "איך זה שכוכב אחד לבד מעז למען השם..." – המילים: "למען השם" יכולות להשתקף כמילות התרסה או לחילופין כמילות תשובה! (כמובן שכל הבנה כזו הופכת את השיר על פניו ומביאה רגש שונה לחלוטין) כך ייווצר לו לאיטו מארג ייחודי ומשתנה וסיפור אישי מאוד בכל שיר.

דרך השירה אפשר לזהות ולראות את מקומו של האדם – מקומות בהם הוא חסום וסגור, ואזורים שבהם הוא פתוח. ניתן גם לחוש את מצבו הרגשי, הרוחני. כמו כן, מעצם הגדרתו של הלימוד כהתפתחותי (פיתוח קול), מתאפשרת יציאה למסע של שירה מאזורים בכלי (הגוף והרגש) שאינם בשימוש או לחילופין נמצאים בשימוש מועט, דבר המסייע בריפוי והתרחבות הקול והתודעה.

אני טוען שכפי שאדם עומד מול הפסנתר, כך בדיוק הוא עומד מול החיים עצמם, ולכן נוצרת כאן הזדמנות נוחה ומהנה (לכאורה מול שיר), לגעת ברבדים עמוקים מאוד של האדם ולהשתפר ולתקן ולצמוח תוך כדי הנאה מהשירה עצמה והתוצאה  מורגשת (בדיעבד) בסיטואציות דומות בחיים עצמם.

למשל: על מנת שלא ישעמם, אנחנו אמורים לגשת לשיר בכל פעם ממקום חדש, אותנטי וחוקר בהתאם לאותו הרגע. אם נבוא אל שיר כיודעים אותו, הוא פשוט ישעמם אותנו. כך גם עם בני הזוג שלנו. ברגע שנגיד לעצמנו שאנחנו מכירים אותם לגמרי, תהיה זאת נקודת המפנה שתסמן תחילתה של התרחקות. בעבודתי עם זוגות כמטפל זוגי אני רואה בכל פעם מחדש את הכוח הטמון בהבנה זו.

אחת ההכוונות שלי בעבודה על פיתוח הקול היא לבוא אל השירים כזמרים, זמר (להבדיל ממי ששר לעצמו) הוא למעשה אדם הלוקח אחריות והנהגה לא רק על עצמו, אלא מבין שלפעולתו יש השפעה על הסביבה, ומכיוון שכך, חשוב שיידע מה הוא רוצה להגיד ומדוע הוא רוצה להגיד זאת. ממד האחריות והערבות על הסביבה אמור  להתקיים בתוכו. לכן אני משתדל להעביר את הלומדים אצלי לתודעה של זמרים השרים מתודעת מלך (מנהיג).

מ ל ך = מוח, לב, כבד. המוח מעל הלב (הרגש) ומכתיב לו, והלב נמצא מעל הכבד (יצריות וגשמיות) ומכתיב לו וקובע את פעולתו. להבדיל מה - ל מ ך, שהרגש מפעיל את המוח והמוח מפעיל את היצר והמקום הנמוך ביותר - כ ל ם (אותיות מלך בהיפוך) אדם המונע קודם כל מתענוגות הגוף (כבד) אשר מפעילות את הלב שמזין את המוח (כמובן, כלומניק...).

זמר השר מתודעת מלך – לומד לנהוג ברגשותיו ולהביא את הרגש הנכון לכל שיר ושיר וזו גם תהיה השפעתו הטובה על הקהל וכמובן – מי שלומד לשלוט ברגשותיו ומעשיו גם בחיי היומיום – זוכה!

אני מאחל לכל אחד מאיתנו למצוא את שירת חייו האמיתית והייחודית ולשיר אותה כמלך.    

ליצירת קשר: אליהו אפרתי eliefrati@bezeqint.net