מהי הסכנה בקריש דם אחד קטן? 5 נקודות למחשבה

קריש דם אחד קטן...

כולנו שומעים בכאב על אנשים מסביבנו, שלקו באירוע מוחי. מה באמת התרחש בגופם?

אירוע מוחי מתרחש כאשר ישנה הפרעה פתאומית באספקת הדם לרקמת המוח. ההפרעה הזאת גורמת לנזק נוירולוגי, אשר יכול לבוא לידי ביטוי בדרכים שונות ובהן הפרעה בדיבור, חולשה או שיתוק של הגפיים וקשיים בהליכה. לעיתים, אירוע מוחי עלול לגרום למוות.

אירוע מוחי נגרם בגלל קריש דם שחוסם עורק המוביל דם למוח, או בעקבות דליפה של דם מכלי דם במוח (נדיר יותר).

קרישי דם עלולים לחסום את זרימת הדם לאיברים חיוניים.

אך שימו לב: כּלֵי הדם מתפרשים במערכת מסועפת של צינורות לאורך כמאה אלף ק"מ בגופנו הקטן! אם כך, האין זה פלא אדיר וחסד עצום, שהדם זורם לאורכם ללא היווצרות של פקקים, ללא דליפות וללא הפרעות, ומגיע ליעדו בזמן ובמקום המתאים? פלא אדיר!

קריש דם אחד קטן בצנרת – והכל עלול להסתיים. בכל מערכת מסועפת וארוכה של צינורות, שהאדם יוצר, נמצא תקלות בצנרת לאורך זמן, אבל במערכת הצינורות המופלאה שבורא עולם התקין בגופנו, הכול זורם ותקין. כמה עלינו להודות לו!

בצילו חימדתי וישבתי ופריו מתוק לחכי

בין שלל הצמחים הקיימים בטבע, אי אפשר שלא להתרשם ולהתפעל ממגוון הפרחים הצבעוניים והריחניים. כל מי שיתבונן, יגלה בכל פרח מרקם עדין ויפה, צבעים יפים לעין, ריח מפעים וסימטריות מושלמת!

אך יש בצומח פלא מדהים עוד יותר: מה קורה לזרעים שזרע החקלאי באדמה? לאחר זמן מה, בעקבות השקיה, הזרע נרקב ומסריח... חולפת לה תקופה, ולפתע, מתוך הריקבון, צומח עץ פרי לתפארת! כלומר, זרע רקוב הופך לעץ ירוק ומלבלב, עמוס בפירות רבים ומתוקים. פירות בשלל צבעים מגרים את עינינו ומושכים את תשומת לבנו.

אין ספק, כאשר אנו מתבוננים בצמחים, קל להבחין ביד המכוונת והאוהבת של הבורא...

"להסניף" אותו!

אין כמו הריח של תינוק שזה עתה יצא לאוויר העולם. לתינוקות יש ריח טבעי שעושה לנו טוב. אין כמו להיצמד אליו "ולהסניף" אותו, כאילו הוא הדבר היחיד שקיים.

חשבתם פעם מה מטרתו של הריח המיוחד והמשכר של התינוקות?

מחקרים שבדקו תופעה זאת גילו כי ריח של תינוק, מעורר את מרכזי העונג במוחן של אימהות. זהו מנגנון שמסייע לחיבור בין אם לתינוק, ויוצר קירבה ומגע בין האם לתינוק על מנת שנוכל להגן עליו. כך גם האם מסופקת וגם התינוק מוגן.

החוקרים גילו כי ריחו של התינוק יוצר ביניהם חיבור טבעי ומידי. כך אימהות נהנות מהטיפול בתינוק, אף על פי שזו עבודה קשה. כמו כן, הריח הטוב והגרגורים המתוקים שלהם מאותתים למוח שלנו להגן עליהם, ומעוררים אצלנו אמפתיה, חמלה ואהבה כלפיהם בכל פעם שהם צוחקים, בוכים או סתם עושים קולות לא ברורים.

ריח התינוק הוא מהריחות הנעימים ביותר. הריח של תינוק הוא ריח נקי, ריח שאינו מושפע מיום עבודה, משימוש בחומרים שונים או מאוויר בעל ריח שאינו נעים. ניחוחו הרענן והמתוק של תינוק רך הוא, כידוע, אחד מפלאי הבריאה ושום מעבדה כימית לא תצליח לשחזר את ריחו המשכר של תינוק קטן, ריח שאותו יצר הכימאי הגדול ביותר בעולם...

עצור לרגע, חשוב!

אדם יכול לחיות חיים שלמים בלי לעצור פעם אחת ולחשוב אם הוא נמצא בכלל בדרך הנכונה. הוא אינו חושב על כל החיים שלו, אלא מתארגן, אוכל והולך לעבודה... הכול אוטומטי.

אדם צריך לעצור לרגע ולשאול את עצמו: האם יש בורא לעולם? האם התורה היא האמת? מה תכלית החיים? אי אפשר לחשוב על כל זה ברצינות בלי לשאול את השאלות קודם לכן. השאלות הן שמעוררות אותנו ונותנות לנו את המוטיבציה לחשוב, לחקור ולהבין.

אדם שבאמת שואל את השאלות האלה ומעוניין להגיע לתשובות, בוודאי שיגיע בסופו של דבר לאמת.

אדם שמתבונן על חייו וחושב עליהם ברצינות, לא יכול להגיע למסקנות טיפשיות כמו, למשל, שנוצרנו בדרך האבולוציה, שהטלוויזיה עוזרת לנו, שאנו מרוויחים מחילול שבת או שהלבוש הלא-צנוע מועיל. אלו הן מסקנות שמגיעים אליהם מתוך רצון בנוחות. נוח לנו להמשיך לעשות את העבירות שאליהן התרגלנו, ולא לדעת את האמת לגביהן, כמו מי שמעשן, שמדחיק את כל האזהרות הכתובות על קופסת הסיגריות לגבי סרטן ומחלות, רק כדי שיוכל להמשיך לעשן בשקט. בנוסף, אדם מעדיף לחשוב שיש אבולוציה, כי כך אין אחריות ומחויבות, וכך הוא יכול לפרוק עול.

אדם שחושב ומתבונן בדברים מתוך רצון לברר את האמת, בוודאי יגיע למסקנה שונה לגמרי. אדם שיתבונן באיבר מסוים בגוף האדם, לא יוכל לומר שזו אבולוציה. אדם שיתבונן בתינוק שנולד, בלי שהוריו תכננו שום איבר בגוף שלו, ואף אינם יודעים בעצמם כיצד כל איבר פועל – בוודאי שלא יחשוב על זה כאבולוציה. איך תינוק עושה פעולה של יניקה מיד בהיוולדו? איך גוף אמו יודע לייצר חלב, המתאים בדיוק לכל שלב בהתפתחות התינוק, ומכיל את הנוגדנים המתאימים, שמחסנים אותו ומסייעים לו?

אדם שאינו מחפש תירוצים, אלא רוצה להגיע רק אל האמת, בוודאי יגיע אליה מעצמו. רק צריך להתבונן בדברים ולחשוב מעט.

היהפוך חתול לעכבר?

הטענה שבמרוצת עשרות אלפי דורות פיל יהפוך לכלב ודינוזאור לקוף או לעוֹף. או שמקוף נוצר אדם, היא טענה שגויה והזויה!

ידע בסיסי במדעי החיים ובגנטיקה תורשתית מגלה, כי הקוד הגנטי של הטבע ממשיך ועובר מדור לדור כאשר הוא נאמן למקור. לכן, אין להעלות על הדעת את האפשרות, שבמרוצת עשרות אלפי דורות פיל יהפוך לכלב ודינוזאור לקוף או לעוף...

הדברים מקבלים משנה תוקף לאור גילוי "חוקי התורשה של מנדל", המוכיחים בצורה מוחלטת כי שינוי אשר התרחש בגוף מסיבה כלשהי (כמו ברית מילה וכדומה) אינו עובר בתורשה לדור הבא, וכי כל שינוי מוּלָד מדור ההורים, כמו צבע עיניים וכדומה - מקורו בגנים קיימים, שהועברו מהדורות הקודמים להורים.

מכאן, שגם אם נוצר שינוי כל שהוא בגופו של בעל חיים כתוצאה מאילוץ כל שהוא – כגון התארכות צווארו של בעל חיים לאחר מתיחתו שוב ושוב למטרת אכילת עלים מענפים גבוהים (כמו הג'ירפה) – הוא אינו עובר בשום פנים ואופן לדור הבא, שהרי כדי שתכונה נרכשת תעבור לדור הבא, חייב להתחולל שינוי בגנים. ברור שאין כל קשר בין התארכות צווארו של בעל חיים כתוצאה מאילוצי תנאי הסביבה לבין הגנים מעבירי התורשה.

כלומר, חוקי התורשה מחייבים לומר כי הג'ירפה הראשונה נוצרה עם צוואר ארוך, ולא האריכה את צווארה במרוצת הדורות. לעומת זאת, בעל חיים שצווארו קצר – גם צאצאיו יהיו כאלה לעד. ואם כך הדבר לגבי איבר אחד בגוף בעל חיים, קל וחומר לגבי בעל חיים שלם, שלא ישתנה ויהפוך ליצור אחר לחלוטין – גם לא לאחר דורות רבים...