חדשות ומשמעותן: האם טורקיה חצתה את הגבול?

מערכת היחסים הסבוכה בין טורקיה לישראל היא מלאת אינטרסים ואינטריגות באופן יוצא דופן. בשנים האחרונות, ידעו היחסים בין שתי המדינות לא מעט עליות ומורדות, עם דגש חזק על מורדות. טורקיה לא מחבבת את ישראל. זו עובדה. גם הטורקים עצמם הם לא ממש כוס התה של הישראלים, יש להודות על האמת. אבל נראה שהשבוע האיזון הדק כמעט והופר כליל, כשבטורקיה לא בחלו בשרשרת השפלות דיפלומטיות חסרת תקדים, שהחלה בגינוי חריף של ישראל, המשיכה בגירושם של השגריר והקונסול הישראלים מטורקיה, והגיעה לשיא עם בידוק בטחוני משפיל ומתועד בשדה התעופה. הכל לעיני המצלמות, כמובן.

באופן מעט מפתיע, לא תמיד היו היחסים בין שתי המדינות כלך כך רעועים. למעשה, טורקיה הייתה המדינה המוסלמית הראשונה שהכירה בזכות קיומה של מדינת ישראל וטיפחה עמה קשרים ענפים לאורך השנים, הרבה לפני שמדינות ערביות אחרות בכלל שקלו את האופציה.

בנובמבר 1947, כאשר התקבלה ההחלטה ההיסטורית בעצרת האומות המאוחדות בה אושרה תכנית החלוקה של ארץ ישראל למדינה ערבית ומדינה יהודית. המדינות המוסלמיות הצביעו כולן נגד ההחלטה באופן גורף - ובהן גם טורקיה. אבל שנתיים מאוחר יותר, אחרי שמצרים ולבנון חתמו על הסכם שביתת נשק עם ישראל - הכירה טורקיה בקיומה של המדינה היהודית החדשה, ולמעשה הפכה למדינה המוסלמית הראשונה שהכירה בישראל.

בעקבות ההחלטה הטורקית להכיר במדינת ישראל, כוננו שתי המדינות יחסים דיפלומטיים ביניהן, החליפו נציגים והודיעו על כוונתן לשתף פעולה בשלל תחומים - בהן גם בתחום הצבאי, זאת לאחר שנספח צבאי ישראלי נשלח לבירה אנקרה. כל זה נשמע כמעט טוב מכדי להיות אמיתי, ואכן כעבור שנים ספורות, פרץ המשבר הראשון בין המדינות, בעקבות מבצע קדש בשנת 1956. טורקיה החזירה אז בחזרה את נציגה מתל אביב וקראה לפתרון הבעיה הפלסטינית.

הדפוס הזה, של התחממות והתקררות ביחסי טורקיה - ישראל בהתאם למערכת היחסים של ישראל עם שאר מדינות ערב, חזר על עצמו שוב ושוב עם השנים. הקשר של טורקיה עם ישראל התחזק לאחר שיחסיה של טורקיה עם עירק הידרדרו, אבל ספג מכה אנושה עם מלחמת ששת הימים. טורקיה קראה אז לישראל להחזיר את השטחים שכבשה והביעה תמיכה לא מעורערת בעם הפלסטיני, אבל נמנעה מנתק סופי של היחסים הדיפלומטיים.

עד לשנות ה-80 היו היחסים בין שתי המדינות מעורערים מאד, אבל באמצען חלה התחממות משמעותית. בלחץ אמריקאי וכתוצאה מהצורך בשיתוף פעולה בין הצבאות החזקים באזור, טורקיה וישראל החליטו להדק את היחסים ביניהן והודיעו על הידוק היחסים הכלכליים והרחבת שיתוף הפעולה באקדמיה, במסחר ובחקלאות. בשנות ה-90, שתי המדינות החלו לשתף פעולה גם במישור המדיני, הצבאי, הכלכלי והתיירותי. טורקיה הפכה ליעד תיירותי פופולרי לישראלים שחיפשו חופשה זולה וקרובה, וגם ענף המסחר בין המדינות פרח.

עלייתו של ארדואן, ראש הממשלה הטורקי, לשלטון – שינתה הכל. ארדואן החל לתקוף את ישראל על רקע האינתיפאדה השנייה, וטורקיה החלה להדק את היחסים עם סוריה ומדינות ערביות נוספות, על חשבון הקשר עם ישראל. הקש ששבר את גב הגמל היה המשבר שפרץ בעקבות משט המרמרה לעזה, אותו הוביל ארגון IHH הטורקי בתמיכת ממשלת טורקיה. היחסים בין המדינות הובילו לנתק כמעט מוחלט שנמשך 6 שנים. טורקיה משכה אז את שגרירה מתל אביב , וארדואן איים כי "אם ישראל רואה בטורקיה אויב, היא תהיה אויב חזק וקשה".

ב-2016 נודע כי המשבר החריף שפרץ בין ישראל לטורקיה הגיע לסיומו באופן רשמי, זאת  אחרי הסכם פיצויים שנוי במחלוקת במהלכו התחייבה ישראל לשלם פיצויים לקרבנות המרמרה. ההסכם הזה התקבל בביקורת רבה בישראל, אבל יוזמיו התעקשו להדגיש שהמחיר הכבד שווה.

חשוב להדגיש כי לשתי המדינות יש הרבה מה להפסיד מניתוק כולל של היחסים. פעילות סחר החוץ של ישראל וטורקיה הסתכמה בכ–4.3 מיליארד דולר ב–2017. היצוא לטורקיה הסתכם ב–2017 בכ–1.4 מיליארד דולר והיבוא בכ–2.9 מיליארד דולר. בנוסף, כל נתיבי הטיסה של ישראל עוברים במרחב האווירי של טורקיה,

הקשרים הכלכליים בין ישראל לטורקיה מאז חתימת הסכם הפיוס בין שתי המדינות ב-2016, הלכו והתהדקו.  בהסכם הזה, שנחתם אחרי מספר שנים בהן היה נתק דיפלומטי בין ישראל לטורקיה, נכללו גם מספר סעיפים כלכליים שהגבירו את הסחר בין שתי המדינות. המשמעותי ביניהם היה הסכם היצוא של גז טבעי מישראל לטורקיה. טורקיה עצמה, כך נראה, היא המרוויחה העיקרית מאחר והיקף הייבוא שלה לישראל גדול בהרבה מהיקף הייצוא הישראלי לטורקיה.

אבל בשלב זה, לא נראה שמישהו בטורקיה חושב בהיגיון. ארדואן, כך נראה, מעוור משנאה ואנטישמיות פשוטה ונחוש לגרוף רווח פוליטי פנימי גם במחיר של הרעת היחסים עם ישראל והובלתם לנתק. עד עכשיו, ישראל התאמצה ככל יכולתה להבליג ולשמור על גשרים פתוחים עם טורקיה, אבל ייתכן שבקרוב מאד, גם היא תאבד את הסבלנות.