"אין חיים אחרי המוות", הכריזו ברשת. אבל הם שכחו משהו אחד

"מקווים להגיע לגן עדן? מפנטזים על גלגול נשמות? על פי תיאוריית הקוונטים כל זה ממש לא אפשרי" - כך הצהירה כתבה באתר חדשות ידוע, ומלהגת על "מכניקת הקוונטים".

אין ספק שמושגים מדעיים מרשימים קוראים שאינם מתמצאים בהם, אשר בוטחים ביודעי ח"ן. בנוסף מציינת הכתבה שהדברים נאמרו בשם פיזיקאי, דוקטור שון קארול. האין זה מרשים?

הכותרת נוסחה בהצהרה פופוליסטית זולה: "מצטערים לאכזב: המדע קבע שאין שום סיכוי שיש חיים אחרי המוות".

ובכן, המדע לא קבע ש"אין חיים אחרי המוות", אבל הכתבה בהחלט מאכזבת.

יוצרי הכתבה בטחו בכך שהקורא הישראלי הממוצע ישמע על "מכניקת הקוונטים" ו"דוקטור פיזיקאי", ויקבל את הרושם שיש דברים בגו, שנתגלה חידוש מדעי מיוחד, רק שנסתר מבינתו כי איננו מדען-אטום...

הכתיבה המבולבלת אינה מוסיפה להבנת העניין: "ההכרה מורכבת מסדרה של אטומים ואלקטרונים" - כך צוטט בשמו של המדען. אך מה פשר הדבר?

ובכן, הדוקטור החביב טוען שהתודעה האנושית (ההכרה - האני הפנימי שלנו), אינה אלא פונקציה של המוח. ומאחר שהמוח עשוי כידוע מחומר הבנוי מחלקיקים, אז חוקי החומר חלים עליו.

אך מהי ההוכחה שהדוקטור מספק לכך שההכרה האנושית עשויה מחלקיקים?

שום-כלום, כמובן.

ובכן, בעברית יפה מכנים מה שעשה: הנחת המבוקש. הדוקטור יורה את החץ, ואז מסמן את המטרה סביבו; ד"ר קארול קבע שהתודעה האנושית (הנשמה) הנה חומרית, ובעקבות הצהרה אתאיסטית זו קובע שחוקי הפיזיקה חלים על התודעה, ולכן אין לה קיום לאחר המוות...

המוח כידוע נרקב לאחר המוות, חלקיקיו מתפזרים, אז לשיטתו "אין חיים לאחר המוות". הבנתם את ההיגיון המעוות של האיש?

דומה הדבר לילד הקובע, "אינני יכול לראות את אלוקים – אז אין אלוקים". עם 'היגיון' כזה היה צריך המדען לכפור גם בכוח המשיכה - שאיננו ניתן לראייה ישירה.

כל הכתבה בנויה על ההצהרה השקרית שההכרה האנושית מורכבת מחומר - הצהרה שקרית מכל בחינה מדעית, שכן הנוירולוגיה של מדעי המוח לא סיפקה עד כה אפילו קצה-הסבר מדעי למושג התודעה (הקווליה), ואינה מתקרבת להבנתה של התודעה האנושית, גם לא ליצירת תודעה במחקר הטכנולוגי (כוונתי לאינטליגנציה מלאכותית אמתית, שאינה רק חיקוי והצגה מתוכנתת-מראש של מחוות אנושיות).

בהקשר זה חשוב להזכיר שהשפעה של חומרים כימיים (סמים) על התנהגויות אנושיות אינה מסבירה מהי התודעה ומה מקורה, כשם שהבנה של מקלט הטלוויזיה או מכשיר הרדיו אינם מסבירים כלל מנין מגיעים אליהם שידורי הלווין ומי מייצר אותם.

המוח הנו ללא ספק המכונה המשוכללת ביותר שיש, אך הוא רק מכונה - כלי רכב. מי בדיוק נוהג בו?

גם המחשב הוא מכונה מורכבת מאוד, אך לא יכתוב מעצמו שאלות למדור "שאל את הרב" ויגלוש באתר הידברות. לשם כך נדרש אדם שישתמש במחשב. הנמשל: המוח איננו בוחר - כי אם התודעה הרוחנית, זו הסיבה לכך שלא ייתכן אף הסבר חומרי לקיומה של תודעה.  

הרגשות והמחשבות - הנם ביטויים של הרוח בתוך המכונה. החומר איננו חש, הוא אוטומט. קיימת חוויה של צופה במוח, ומי חווה את החוויה אם לא הנשמה?

להרחבה קראו: "האדם מכונה או נשמה"

האם הירוק שלי זהה לירוק שלך?

קווליה: הוכחה מדעית מפתיעה לקיומה של נשמה באדם

הרמב"ם חי לפני 800 שנה, ותיאר את המוח כמכונה משוכללת מאוד:

"כאשר תתבונן במעשי האלוקים הטבעיית, יתבררו לך מהם חוכמתו וחסדו של הקב"ה וחכמתו בבריאת בעלי החיים, שילוב איבריהם וקשריהם אלה לאלה, שלב אחר שלב. דוגמה לכך היא באופן הנעת האיברים. חלקו הקדמי של המוח רך מאוד, חלקו האחורי קשה יותר. מוח חוט השידרה יותר קשה ממנו, ומתקשה יותר ככל שהוא נמשך. העצבים הם כלי החוש והתנועה. לכן העצבים השולטים על החושים העדינים, כמו הנעת העפעף והלחי, הוצמחו מן המוח. והעצבים הנחוצים להנעת האיברים הגדולים יוצאים ממח חוט השדרה. אלא שהעצב הדק שמקורו במוח – הוא רך ואינו יכול להניע איבר, ולכן הקב"ה תכנן את הגוף באופן כזה, שהעצב יתחבר לסיב, ואותו סיב יתחבר לשריר, כך שהעצב מתקשה על ידי רצועות והופך לגיד, הגיד נקשר בעצם ודבק בו. כך יכול העצב להניע את האיבר בהדרגה זאת. תיארתי לך דוגמה זאת, כי חכמתו של הבורא גלויה בנפלאות כאלו, בתועלת של האיברים, והיא כולה מחושבת, והדבר ברור ומובן למי שמתבונן בכך בדעת ובפיקחות" (מתוך מורה נבוכים, חלק שלישי - פרק לב, בתרגום חופשי לעברית פשוטה).

גאונים כהרמב"ם הקדימו את מדעי זמנם ותיארו את טיבו החומרי של המוח, המפעיל את האיברים בחיבורים מתוכננים למשעי. הם ידעו שאין כל סתירה בין קיומו של המוח למציאותה של תודעה, שכן התודעה (הנשמה) היא זו שמפקדת על המוח וחווה דרכו את החוויות החושיות. בלעדי הנשמה היה המוח כלי ריק, כאדם במצב צמח.

* * *

מאחר שלא ניתן לייחס לדוקטור בורות, קשה שלא לראות בהצהרותיו האבסולוטיות סוג של נוכלות, הטעיה והסחת דעת שמטרתם להונות. מה הטעם להתנסחות ילדותית כזו של הנחת-המבוקש מפי פיזיקאי?

מדען אמין לא היה מתנסח כך, ולא מציג את אמונותיו האישיות כעובדות מדעיות.

ההסבר היחיד שאני רואה לצורת ההסברה של קארול, הוא להשיג בדיוק את מה שהצליח להשיג: רעש תקשורתי, משיכת חיצים לכיוונו - זאת במטרה לפרסם את שמו העלום. עובדה כי הדוקטור לא הציג אף מחקר מדעי חדש על תודעה או מדעי המוח, וגם לא נתון חדש בפיזיקה. כל טענותיו תיאורטיות, וחסרות כל בסיס אמפירי להישען עליו, אך מוצגות כעובדות.

ממשיכה הכתבה ב'טיעוניו' של הדוקטור הנכבד:

"האפשרות שיש חיים אחרי המוות דווקא נבדקה על ידי המדע, על די שימוש בתיאוריית הקוונטים" - שוב אמירה מבולבלת, חסרת כל משמעות מבחינה מדעית. כיצד יכל המדע לבדוק אם יש קיום לתודעה לאחר המוות, אם אין ביכולתו להגדיר את מושג התודעה, או לייצר תודעה?

קשירת מכניקת הקוונטים לעניין אינה ממין העניין. תיאוריה זו עוסקת, בעצם הגדרתה, בהתנהגותם של חלקיקים. אך שוב, אף מדען לא הסביר מהי תודעה, וודאי לא הוכיח שתודעה מורכבת מחלקיקים. כך שמכניקת הקוואנטים לא חלה על תודעה.

לא נתקלתי עדיין בפילוסוף או אדם דתי, שטען שההכרה האנושית עשויה מחלקיקים. אז מנין מגיעה ההצהרה האבסולוטית הזו?

אמירה מסוג זה עשויה לעשות רושם רק על מי שלא נחשף מעולם למושגי יסוד במדע. היה יכול לנסח באותה מידה את המשפט הטפשי: "התודעה האנושית מוגבלת לכוח הכבידה, שהרי המוח יש לו מסה, וכל מסה נתונה לגרביטציה"... בקיצור, משחקי מילים.

אם ד"ר קארול היה מציג ראיה לכך שהתודעה עשויה מחלקיקים, או אפילו מסוגל להציע מודל תיאורטי להסברת התודעה, היה על מה לדבר. אך העגלה של הדוקטור ריקה לחלוטין.

הדוקטור ירה רימון עשן, ומתעתע בשומעיו במילים גבוהות ובטיעונים מבולבלים להסתרת אמונותיו האישיות.

מצער לראות כיצד אתרי חדשות בישראל אימצו את שקריו ותחבולותיו של קארול ברצונם לקדם את האג'נדה האתאיסטית בכל מחיר. בסופו של דבר הם ירו לעצמם ברגל - כי כל קורא שילמד את המושגים שהם מדברים אודותם, יבין יחד אתם את האמינות של האתרים שיוצאים בהצהרות שקריות שכאלה.