טור פרידה מהאיש המופלא, שצחק למלאך המוות בפרצוף

משפחת גולדשמידט, יחד עם עשרות אלפי מוקירי זכרו, אבלים בימים אלו על פטירתו של הרב קלמן גולדשמידט זצ"ל. הרב קלמן, שהרופאים נואשו מחייו כבר לפני ארבע שנים והציעו לו למהר ולהיפרד – הוכיח מדי רגע ורגע את אמונתו, דבקותו ושמחתו. קווים לדמותו של הרב קלמן גולדשמידט זצ"ל.

לפני ארבעים שנה היה קלמן גולדשמידט שחקן תיאטרון מן המניין. את ימיו הוא העביר בחזרות ובהכנות לתיאטרון, ואת לילותיו בילה על הבמה. בין לבין הוא היה רוכב על האופנוע להנאתו, חורש את שכונותיה הישנות של חיפה, מבצע פעלולים יחד עם חברים מהשכונה ויורד הרבה לחוף הים. "התיאטרון היה עבודה. הים והאופנוע היו החיים שלי", הוא מספר.

שנים אחדות לאחר מכן גולדשמידט כבר היה יהודי חרדי מזוקן, שפאות מסולסלות צומחות על צדעי ראשו. בראיון שהעניק בעבר ל'בקהילה', סיפר קלמן על הדרך בה הפך משחקן תיאטרון לחסיד ברסלב בכל נימי נפשו. "לסבא שלי קראו קלמן. הוא היה יהודי פולני שגר בלובלין. אין לי הרבה פרטים אודותיו", סיפר קלמן. "שבעה ילדים היו לו. אבא היה הצעיר שבהם. הוא נולד ממש באמצע מלחמת העולם הראשונה. מעט ילדים יהודים נולדו באותן שנים קשות. רק ההשגחה העליונה ידעה, שהיחיד שישרוד את השואה, יהיה אבא. אלא שהוא כבר נולד לתוך מציאות קשה מנשוא. הוא לא זכה להכיר את הקדוש ברוך הוא. הוא נלחם על חייו, ביערות ובסכנות מוות. הוא פשוט לא ידע כלום. אבל מן שמיא ייעדו אותו להיות גשר להקמת משפחה מפוארת של ילדים יראים ושלמים.

צפו: (באדיבות ערוץ 'אורות')

"גם אני נולדתי בתום מלחמה. בירושלים של שנת תש"ט. שלהי מלחמת התש"ח "אמי ע"ה, הייתה אישה חולנית, ואני נשלחתי לגדול בקיבוץ כ'ילד חוץ'. מטבע הדברים הפכתי לפרא אדם, חסר שליטה. הייתי רוכב על סוסים ומתנהל בפראות.

קלמן המשיך לספר על ריחוקו העצום מהדת. "זה לא שכפרתי חלילה, או שלא האמנתי. פשוט לא ידעתי מכל המושג הזה של בורא, של ענווה ואמונה". עד כדי כך גדול היה הניתוק שלו, שגם כאשר היחידה שלו השתתפה בכיבוש וטיהור ירושלים העתיקה, הוא כנראה מהיחידים בארץ שלא היה שותף לשמחה בכיבוש הכותל. "פשוט לא ידעתי מה זה. רק כמה חודשים אחרי, הגעתי לשם", אמר.

קלמן החל להתקרב ליהדות. את היום שבו הוא הגיע באופן רשמי ליהדות החרדית, הוא לא שוכח. "זה היה בעצם יום השבת. למחרת, חל חג השבועות. עם תרמיל על כתפי ושער מגודל לראשי, צנחתי בישיבתו של הרב בעדני. ניגשתי שם ליהודי, ולמרבה הפלא התברר שזה בדיוק מי שחיפשתי. כאן התחלתי את דרכי".

קלמן הפך לחסיד ברסלב אמיתי, מקושר לבורא בכל נימי נפשו. הוא נישא, נולדו לו עשרה ילדים ולמעלה משלושים נכדים. "מסרתי את נפשי לקדוש ברוך הוא", אמר באחד הראיונות לאתר הקירוב 'אחינו'. "אבל מה קיבלתי בתמורה? קיבלתי עשרה ילדים, קרוב לשלושים נכדים. איזה יופי! איזו נחת! מה שווה אופנוע לעומת ילד? איזה השוואה בכלל אפשר לעשות בין רחצה בים לבין עשר דקות עם הנכד המתוק שלך? נתתי לו המון, וקיבלתי בחזרה בכפל כפליים".

לפני ארבע שנים התבשר קלמן כי בגופו מקנן גידול סופני. קשה לתאר במילים את האופן בו רומם את כל סובביו. כחסיד מובהק של תורת רבי נחמן, הרבה לצטט את דבריו: "מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד - כי כל המחלות באות רק מחסרון השמחה".

"כשאדם שמח, צוחק, 40 שרירים בפרצוף מופעלים. השרירם הללו מפעילים את האנדרופינים שמחזקים את המערכת החיסונית. לא כדאי?", שאל בחיוך רחב את כל מי שהיה מודאג ממצבו הבריאותי. "לא שמעתם על 'בנק החיוכים והצחוק'? אם לא שמעתם, כדאי שתפתחו לכם גם אתם אחד כזה. זה בכלל לא עולה כסף. תנו חיוך, צחוק קטן - ואתם עשירים.

"צריך כל יום להיכנס לחדר הכושר של הפרצוף. חחה... חחה... לפתח את שרירי הפנים. אחרי תקופה זה כבר בא בקלות, בטבעיות. כל יום להתאמן. להרגיל את הפנים לעלות כלפי מעלה, ולא כלפי מטה...", וכאן מדגים ר' קלמן בכשרון המשחק הידוע שלו פנים של אדם עצוב, קודר, בעל פנים נפולות.

כאשר התקשר אליו אדם וביקש את עצתו, אמר לו קלמן: "קודם כל בבקשה צחוק אדיר לבנק החיוכים והצחוק לרפואת קלמן קלונימוס בן רחל. לא, לא צחוק כזה", הוא אומר לאחר שבוקע מעבר לשפופרת צחוק נבוך ומהוסס. "צחוק אמיתי", ואז פורץ קלמן בצחוק שמדביק את כל מי ששומע.

"השם מצמיד לי אקדח לרקה ואומר לי: 'או שאתה צוחק או שאני יורה! אני צוחק...', אומר קלמן וצוחק.

"העיקר זה להיות דבוק בה' עשרים וארבע שעות", הוא חוזר ואומר. "שעה אחת 'לב נשבר', חס ושלום לא עצבות - זה אסור! כל השאר - רק שמחה!", היה חוזר ואומר.

לשאלת אחד המראיינים: "אתה לא פוחד?" השיב קלמן ר’ קלמן ממש לא מצליח להבין את השאלה. "ממה? מהעובדה שאני ימות? רגע, אתם מכירים מישהו שלא ימות?", הוא מטיח ושוב מצטחק. "הפחד שלי מהמוות הוא תמידי, בדיוק כמו זה שהיה לי לפני חודשיים, גרם לא יותר. יש לי אבא, שהוא מלך ממית ומחיה. הוא לא עובד אצל הרופאים, הוא לא מתרשם מהם, יש לו תוכנית מסודרת בשבילי, דבר לא יקרה בלי שהוא יחליט".

לפחד מהמוות? הצחקתם אותו. "לפחות שלוש פעמים ביום, אני רואה את המוות מול העיניים. כשאני אומר את הפסוק ‘שמע ישראל ה’ אלוקינו ה' אחד', אני רואה מול עיני רוצח מדאעש ניגש אלי עם סכין ענקית וחלודה. הוא מציע לי שתי אפשרויות, או לעבור את רצון ה’, או שהוא ינסר לי את הראש באיטיות. בשמחה אני פושט את צווארי ואומר לו 'תחתוך'. אז מה יש לי לפחד.

הרופאים נואשו מחייו, אבל הרב קלמן המשיך לצחוק. "שבעה מיליארד אנשים יש לבורא בעולמו. ומכולם הוא בחר בי. הוא שם עלי את הכוונת. הוא מתעסק איתי בכבודו ובעצמו. אה, איזו זכות יש לי. אני מודה לך קודשא בריך הוא, שאתה נותן לי כזה טיפול אישי".

"סוף אדם למיתה. אז יתכן שההשגחה גזרה עלי שלא אחיה 150 שנה. שאסתפק רק ב-120 ואולי פחות. אז מה? כשאני מסתכל על הטוב שהקב"ה השפיע עלי מעודי ועד היום הזה, אני מתמלא שבח והודיה. כמה יהודים זכו להעמיד משפחה עם עשרה ילדים, שכולם ברוך ה’ יראי ה’? אז נכון, יתכן שנגזר עלי ‘לצאת’ השבוע ולא לזכות להיות בברית של נכדי. בגלל זה אשכח את כל החסדים”.

לשאלת המראיין: "אתה לא דואג על הילדים שלא הספקת לחתן?", נחרד ר' קלמן: "על מה אתם מדברים?" אני 'חיתנתי' ילדים? מה פתאום. הקב"ה הוא שחיתן את ילדיי הגדולים, והוא יחתן גם את כל ילדיי ונכדיי. אני רק השתתפתי בחתונה. ובעזרתו גם אשתתף בחתונת כל הילדים. ואם גזרה חוכמתו שאבוא להשתתף מהשמים, אז מה, שאשבר מהעובדה שלא יצא לי לרקוד עם 'מטאטא'?…

בסוף השבוע שעבר, י' בסיוון תשע"ח, הסתיימה מסכת חייו המופלאה של הרב קלמן גולדשמידט זצ"ל. קחו עמכם דברים ממשנתו הסדורה, שמעט מן המעט נגלתה לפנינו בשנים האחרונות – ויהיו הדברים לעילוי נשמתו הטהורה של הרב קלמן קלונימוס בן רחל.