מדוע אתה מתלהב מארץ ניכר, כשארץ ישראל יפה כל כך?

"וַיֹּצִיאוּ דִּבַּת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תָּרוּ אֹתָהּ" (י"ג, ל"ב)

פרשתנו עוסקת בשילוח המרגלים אשר דיברו רעה על הארץ ונענשו בעונש כבד של מיתה משונה שאין כדוגמתה בעולם, כפי שדרשו חז"ל (סוטה לה ע"א): "'וימותו האנשים מוציאי דיבת הארץ רעה במגפה' – מלמד שנשתרבב לשונם ונפל על טבורם, והיו תולעים יוצאות מלשונם ונכנסות בטבורם, ומטבורם ונכנסות בלשונם".

חז"ל (תנחומא מצורע ד') אומרים כי "המספר לשון הרע הורג שלושה – האומרו, והמקבלו, והנאמר עליו". ואילו כאן נגזרה מיתה על כל דור המדבר, ושישים ריבוא מבן עשרים שנה ומעלה לא זכו להיכנס לארץ ומצאו את מותם במדבר, כיוון שקיבלו לשון הרע.

וכן שנינו בירושלמי (תענית ד', י"ז): "כל ארבעים שנה שהיו במדבר, בכל ערב תשעה באב, היה הכרוז יוצא ואומר: 'צאו לחפור'. והיה כל אחד ואחד יוצא וחופר לו קבר וישן בו, שמא ימות קודם שיחפור. ולמחר הכרוז יוצא וקורא: 'ייבדלו חיים מן המתים', וכל שהיה בו נפש חיים היה עומד ויוצא", וכל מי שלא קם – היו מכסים אותו בעפר, ושם היתה קבורתו.

כל זאת נגרם בשל אותה בכיה של חינם, שבעקבותיה נגזרה בכיה לדורות – שני בתי מקדש נחרבו, ויום תשעה באב נגזר לבכי ומספד עד ימינו אנו, וכפי שדרשו חכמינו (תענית כ"ט ע"א): "'ותשא כל העדה ויתנו את קולם ויבכו העם בלילה ההוא', אמר רבה אמר רבי יוחנן: אותה לילה ליל תשעה באב היה, אמר להם הקדוש ברוך הוא, אתם בכיתם בכיה של חינם ואני קובע לכם בכיה לדורות".

ארץ ישראל היא בעלת נפש מרגישה. ארץ הקודש מקפידה כאשר מדברים עליה רעות, ועל כן יש לכבדה ולאהוב אותה. כאשר המרגלים דיברו רעה על ארץ ישראל, יהושע בן נון וכלב בן יפנה קרעו בגדיהם ואמרו אל כל עדת בני ישראל: "הָאָרֶץ אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בָהּ לָתוּר אֹתָהּ טוֹבָה הָאָרֶץ מְאֹד מְאֹד" (במדבר י"ד, ז'). אין כמו ארץ ישראל חמודה בכל העולם. טעמם של כל פירותיה נפלא, מימיה זכים ואוירה צח. יש בה פירות מכל המינים והסוגים. לכן יש לשבח מאוד את ארץ ישראל, ולא לזלזל בה חלילה.

זהו הלקח שעלינו ללמוד מעצת המרגלים. ועל ידי שנאהב ונכבד את ארץ ישראל, הקב"ה יותיר אותה בידינו.

ארץ ישראל יפה מכל הארצות

בעניין כבוד ארץ ישראל נדרשת זהירות רבה. ישנם אנשים היוצאים לחוץ לארץ, רואים נופים יפים ומפלים גועשים, וכשבאים חזרה ארצה, הם משבחים ומפארים את ארצות העמים: "היינו בשוויץ, לא תאמינו אלו הרים ואלו אגמים, איזה נוף נפלא, איזה אוויר זך!" ומתוך דבריהם משתמע שכביכול ארץ ישראל היא כאין וכאפס לעומת חוץ לארץ. וקרובים הם להיות כמוציאים את דיבת הארץ רעה.

לפני מספר שנים נסעתי לחוץ לארץ לצורך מסירת הרצאה ועריכת קידושין. אחד היהודים, תושב חוץ לארץ, ביקש להפנות את תשומת לבי ליפי המקום. "אילו הרים יפים, איזה נוף נפלא!" אמרתי לו: "בוא איתי מחר לארץ ישראל. אעלה אתך להר מירון ואראה לך משם את רכסי ההרים בצפון, איזה מראה מרחיב עין ולב. למה אתה מראה לי את הנופים כאן, מדוע אתה כה מתלהב מארץ ניכר, הרי ארץ ישראל היא חמדת הלבבות, חמדת העולם!".

ארץ ישראל מלבלבת בעצים ובפירות. בארץ ישראל יש כל טוב. האוויר שלה ממוזג, לא חם ביותר ולא קר. "אֶרֶץ הָרִים וּבְקָעֹת, לִמְטַר הַשָּׁמַיִם תִּשְׁתֶּה מָּיִם" (דברים י"א, י"א). אין בעולם כמו ארץ ישראל, לא במיאמי ולא בלוס אנג'לס!

בני אדם מחפשים לצאת ולטייל בחו"ל, לחוות את העולם. מה אתה מחפש בניכר? יש לנו ארץ אשר לא תחסר כל בה. "ואכלת ושבת וברכת את ה' אלוקיך על הארץ הטובה אשר נתן לך" – זו ארץ ישראל.

בפני מי ארץ ישראל מתקשטת?

אל האדמו"ר, אור ישראל, רבי ישראל מרוזין זצ"ל, הגיע חסיד ששב מביקור בארץ הקודש. כאשר האדמו"ר שאל את תלמידו האם ארץ האבות מצאה חן בעיניו, ענהו החסיד: "השתיקה יפה לה", כרומז שארץ ישראל פחותה, חלילה, במעלתה משאר הארצות.

"אכן, לך יפה השתיקה בענין זה" – התחייך האדמו"ר – "ואבאר לך את הדברים על פי משל:

"היה פעם יהודי ולו עשר בנות. לכולן הוא הצליח להשיג חתנים משכמם ומעלה, תלמידי חכמים מופלגים ויראי ה', מלבד הבת העשירית, שעבורה לא עלה בידו למצוא חתן ראוי. כשהבת בגרה, חשש האב שילבינו שערות ראשה בטרם תיכנס לחופה. מה עשה? יצא לרחוב, מצא את מי שמצא ואמר לבתו: 'הנה, זה יהיה חתנך!'.

"לפני החופה זירז האב את בתו: 'קומי לבשי מחלצותיך והתקשטי', אך הבת השיבה בעגמה: 'לכל אחיותי מצאת חתנים תלמידי חכמים, לכן הן התקשטו לקראת חופתן, אבל אני, לקראת מי אתקשט?!'.

"בדומה לכך" – סיים האדמו"ר את דבריו לאותו חסיד – "גם ארץ ישראל מתקשטת רק בפני מי שראוי להתקשט בפניו, וכשאתה פקדת אותה, היא לא רצתה להתקשט בפניך"...

תמים תהיה עם ה' אלוקיך

בכל העולם כולו אין נוף כנופי ארץ ישראל. בכל ארצות תבל אין אויר צח ומצוחצח כאווירה של ארץ ישראל. חז"ל (בבא בתרא קנ"ח ע"ב) אומרים: "אווירא דארץ ישראל מחכים!", אפילו האוויר נותן חכמה. אבל את זאת מרגיש רק מי שלא נסתמו רגשותיו. אדם הרואה עצמו כפיקח גדול ותוהה אחר ציווי ה', אין בידו היכולת לחוש ביופייה ובקדושתה של הארץ הטובה.

המרגלים ביסודם היו אנשים צדיקים, אולם הם סמכו על פקחותם כשהיה להם לבטוח בה'. בארצות הברית נערך מחקר שקבע כי האנשים בעלי האיי קיו הגבוה ביותר, הצלחתם פחותה בעשרים אחוזים מאנשים בעלי איי קיו בינוני. הסיבה לכך היא, שהאנשים בעלי איי קיו בינוני רגישים יותר ובעלי מידות טובות. הם מסתמכים לא רק על השכל אלא גם על הרגש, ולכן הם מצליחים יותר בניהול המדינה ובכל התחומים. הם מרגישים את העם, שומעים לו, ולכן חודרים ללב סובביהם. לעומת זאת הגאונים, בעלי ההשכלה הגבוהה, לא מסתכלים ולא מתחשבים באנשים הרגילים והפשוטים. הרגש שלהם נסתם, ולכן הצלחתם פחותה ביחס לאנשים בעלי איי קיו בינוני.

בורא העולם מבקש מאיתנו: "תמים תהיה עם ה' אלוקיך" (דברים י"ח, י"ג). ישנן פילוסופיות רבות בעולם, אך כולן נחלו כישלון. לעומת זאת יראי ה', אינם תוהים אחר מצוות ה' יתברך, ומאמינים בקב"ה באמונה תמימה!