מרגש: זה המסר של האישה שהותירה אחריה 1,000 צאצאים

"יש סיפור מדהים על סבתא איזנבך", מספר הרב אליעזר יודקובסקי בהגדה המופלאה של פסח "דורש טוב", ומציין כי משפחת איזנבך, היא אחת המשפחות הגדולות ביותר בירושלים. אמרו על סבתא איזנבך, שהשאירה אחריה כאלף צאצאים.

"רבי יהושע ליב דיסקין, רבה של ירושלים, היה רגיל לעשות בשבת סיבוב של חסד בירושלים. מנהגו היה לעשות ביקור חולים אצל שני סוגי אנשים: הסוג אחד – אלה שהחולי שלהם היה רוחני. לא היו באים לבית הכנסת. רבי יהושע ליב היה בא אליהם ומברכם במאור פנים: 'שבת שלום! שבת שלום! מה נשמע? איך הבריאות של כבודו?'. מחמת ביקורים אלו, אנשים היו חוזרים ומתקרבים לבית הכנסת ולקיום מצוות.

"סוג אחר היה ביקור חולים כפשוטו, אצל אנשים שסבלו מבעיות בריאות. הלך רבי יהושע ליב ב'מאה שערים', ירד שלוש מדרגות ונכנס לכוך של סבתא איזנבך", מספר הרב יודקובסקי.

"גוט שבת!", אומר רבי יהושע ליב דיסקין לאשה הישישה.

"גיט שבת!", היא עונה. "תודה שבאת, אם אתה כבר פה – תן לי ברכה!".

רבי יהושע ליב מסכים לברך, בוודאי. הוא עוצם את העיניים, ואומר: "הרבנית איזנבך, זייט געזונט, תהיי בריאה. לא יכולה להיות ברכה יותר יפה מזו!"

אומרת לו סבתא איזנבך: "כבוד הרב, אני מבקשת ברכה טובה, ואתה מגבב לי ברכה כזו?"...

"כאן נכון לציין", מעיר הרב יודקובסקי, "שהיא היתה אז בת מאה ושלוש. היא סבלה מבעיות בלב, מסוכר גבוה, מבעיות במערכת העיכול, מפצעי לחץ, ומעוד בעיות בריאות מאד לא פשוטות.

על כן תמה רבי יהושע ליב: "אני מברך אותך שתהיי בריאה, האם לא טובה הברכה הזאת? מה יותר טוב מזה?"... בכל זאת הבין רבי יהושע ליב, שאם הסבתא לא מתווכחים. "את צודקת במאה אחוזים", אמר לה. "אני מברך אותך, שתהיה לך נחת מכל יוצאי חלציך!".

יכולה להיות ברכה יותר חשובה מזו? הוא נותן לה ברכה שכולם ילכו בדרך ה', לא יכולה להיות נחת יותר גדולה מזו!

אמרה לו הסבתא: "כבוד הרב אתה עושה ממני צחוק? ביקשתי ברכה טובה!"

אמר לה: "ברכתי שתרווי נחת מכל יוצאי חלציך. את יודעת כמה זה חשוב? הגמרא אומרת, שקשה תרבות רעה בביתו של אדם, יותר ממלחמת גוג ומגוג. מלחמת גוג ומגוג היא הקשה שבכל המלחמות ובכל הפורענויות, ותרבות רעה בבית – קשה ממנה. אני מברך אותך, שלא תהיה ח"ו תרבות רעה, אלא תהיה לך נחת גדולה מכולם!".

וגדול הדור רואה שסבתא איזנבך עדין איננה מרוצה. "את יודעת מה – הגידי לי באיזו ברכה את רוצה שאברך אותך!", אומר המהרי"ל.

אמרה לו: "רב'ה, תברך שאני אזכה לאריכות ימים ושנים!"

אשה בת מאה ושלוש, עם כל כך הרבה צרות, עם כל כך הרבה בעיות בריאות, והברכה שהיא מבקשת – שתזכה עוד לאריכות ימים ושנים…

ר' יהושע ליב משתומם, ואומר לה: "את כל כך נהנית מהחיים האלה, שכל מה שאת צריכה זו ברכה לאריכות ימים ושנים?! המשנה אומרת באבות: 'בן מאה כאילו מת ועבר ובטל מן העולם'. הגעת לגיל הזה, וכל מה שמעניין אותך זה לחיות עוד כמה שנים?".

אמרה לו סבתא איזנבך: "כבוד הרב! מלאכים ושרפים ואופנים עומדים רבבות שנים, כדי לומר פעם אחת 'קדוש' לפני הקב"ה. מישהו עמד בתור לקופת חולים במשך שעה? תראו איזו מהומה נהיית. הום עומדים רבבות שנים להגיד 'קדוש' לקב"ה, וכדאית להם הציפייה הזאת!".

רבי יהושע ליב פרץ בבכי, ואמר: "אוי, כמה הסבתא צודקת!"…

המשיכה הסבתא ואמרה מדם ליבה: "כמעט כל השבוע אני לא יכולה להגיד תהילים או כל דבר שבקדושה, כי אני לא מספיק נקיה, ואדם שאינו נקי אסור לו לומר דברי תורה. אבל פעם בשבוע מגיעות הנה המתנדבות מהשכונה, והן מרימות אותי לאמבטיה, רוחצות אותי ומחליפות לי את כל הבגדים. הן מושיבות אותי על הכסא ומביאות כוס תה ולימון, ובהזדמנות הזאת אני עושה ברכה: 'ברוך' – מקור הברכות, 'אתה' – יש לנו הזכות להגיד לה' 'אתה', 'ה" – אדון הכל היה הווה ויהיה. 'אלוקינו' – תקיף ובעל הכוחות כולם, 'מלך העולם שהכל נהיה בדברו'!

"כבוד הרב, האם לא שווה לעבור את כל הייסורים הנוראים האלה כל השבוע – פצעי הלחץ, הסוכר והבעיות בלב, ושאר החלאים הקשים, כדי לברך ברכה?!", קוראת הסבתא הקשישה, "לא פעם אחת ברבבות שנים, אלא כל שבוע אני זוכה להגיד תודה לאלוקים על כוס התה שמביאים לי!"

רבי יהושע ליב פרץ בבכי, ואמר: "אוי, כמה הסבתא צודקת!"…

הרב יודקובסקי מסיים את הסיפור המופלא: "האם כך אנחנו מרגישים, כשאנו קמים מגמרא אחרי שעתיים של לימוד? כמו הסבתא איזנבך?

"כל אחד יודע מהי מילה אחת של תורה, ששקולה כנגד תרי"ג מצוות! בדקה אפשר להגיד מאתים מילים. אתה קם מסדר א', אתה קם משיעור, אתה קם מסדר ב', ואינך רוקד מרוב שמחה – "תודה רבה אלוקים שנתת לי את היום הזה"?!

"אם אינך מוצף שמחה גדולה – משהו אצלך לא לגמרי בסדר… אם אתה קם מתפילה טובה שהתפללת לקב"ה, אם אתה קם מלימוד טוב שלמדת הבוקר הזה, עליך להרגיש בכל עצמותך שמחה גדולה של מצוה: 'הצלחתי! עשיתי מה שמלאכים לא עושים ברבבות השנים!'"…