חדשות בארץ
הורים? היזהרו: פציעת ילדות נפוצה עלולה לגרום לנזק בלתי הפיך
טריקת דלת על אצבע היא אחת הפציעות השכיחות ביותר בגיל הילדות. מומחים מזהירים כי מדובר בסכנה לטווח ארוך. כיצד נתגונן ונגן על ילדינו?
- נעמה גרין
- ל' סיון התשע"ח
(צילום: shutterstock)
פציעות ילדות שגרתיות עלולות להיות מסוכנות ביותר: האיגוד הבריטי לכירורגיה פלסטית ושיקומית מסביר כי כאשר אצבע של ילד נצבטת ממגירה או מדלת עלולה להוביל לכאבים כרוניים, מיגרנות, דיכאון ובמקרים קיצוניים אפילו לכריתת איברים בגיל מבוגר יותר.
פציעה מדלת מסוכנת יותר מפציעה מצירי מגירה. הסכנה גדולה בעיקר כשמדובר בדלתות חדרי ביטחון, וכן דלתות כבדות, דלתות מתכת, דלתות של מכוניות וצירי דלתות. פציעות מהסוג הזה דורשות טיפול רפואי שכולל: בדיקת רופא, צילום רנטגן ובמקרים מסוימים גם ניתוחים וטיפולי פיזיותרפיה.
אנה דה ליאו, דובר האיגוד לכירורגיה פלסטית משקמת, הסבירה ל-BBC כי "אפילו פגיעה בקצות האצבעות בלבד עלולה להוביל לאובדן של 20% מכוח היד, דבר שעשוי למנוע מהילדים הללו לעסוק במקצועות מסוימים בעתיד, למשל". דה ליאור הוסיפה כי אנשים נוטים להמעיט בחשיבותן של האצבעות לתפקוד ולביצוע משימות יומיומיות כמו קשירת שרוכים או הקלדה על מקלדת.
במערכת החינוך בלבד נפגעים מדי שנה כ-1200 תלמידים מדלתות. סוגי הפגיעות כתוצאה מסגירת דלתות על ידיים נעים בין חתך וחבלה, ועד למקרי פגיעות קשים הכוללים שברים באצבעות ובידיים וקטיעת אצבעות.
על מנת למנוע את הסכנה יש להקפיד שבכל הדלתות יהיה אלמנט להאטת כנף הדלת שימנע טריקת הדלת ופגיעה באצבעות של תלמיד ששם את ידו על המשקוף.
על פי הנחיות משרד החינוך, דלתות במוסדות החינוך לכל הגילאים יכללו את שלושת המרכיבים האלה:
א. מגן אצבעות גמיש, שיכסה את הרווח שבין המזוזה לכנף הדלת בשני צידי הצירים.
ב. רכיב להאטת הכנף, שיכלול את אחד המנגנונים האלה: מחזיר שמן הידראולי לדלת, גלגל להאטת תנועת כנף הדלת בזמן תנועתה או בולם במשקוף, המאט את תנועת הכנף לקראת סוף סגירתה.
ג. תפס קפיצי (מעצור דלת), התופס את כנף הדלת בסוף תנועת הפתיחה שלה ומצמיד אותה לקיר. רצוי שהתפס לא ימוקם על הרצפה.