כתבות מגזין
משלמה ארצי לשלמה המלך: סיפור חייו המרתק של נגן הסקסופון אורַן בן אבי
הוא ניגן עם הזמרים הגדולים בישראל וניסה את מזלו גם בארה"ב, אך כעת אורן בן אבי מספר על ההתקרבות לה', האור והקשיים שהתלוו לכך, הטעויות שעשה בדרך וההסבה המקצועית ששינתה את חייו מהקצה אל הקצה. ראיון
- אבנר שאקי
- פורסם ל' סיון התשע"ח |עודכן
"ראיון להידברות אי אפשר שלא לפתוח בסיפור מטורף שקרה לי אתכם. מדובר באחד מרגעי ההשגחה הפרטית הכי חזקים שהיו לי בחיים", אומר לי בהתרגשות אורַן בן אבי בתחילת שיחתנו. אורן (35), נשוי ואב לשניים המתגורר באזור, הוא מעבד מוזיקלי ואחד מנגני הסקסופון המוכשרים בארץ, מה שככל הנראה הביא אותו לנגן ולהופיע עם מיטב זמרי ישראל וביניהם שלמה ארצי, יהודה פוליקר, אייל גולן, דוד ד'אור, משה פרץ, עומר אדם ואחרים.
"יום אחד התקשרו אלי מהידברות והציעו לי לתרום כסף למען כתיבת ספר תורה. שאלתי באיזה סכום מדובר ואמרו לי שזו הוראת קבע של 150 ₪ בחודש, למשך שנה, ובסופו של דבר יוצא 1,800 ש"ח. אמרתי להם שאני רוצה להתייעץ עם אשתי ולחזור אליהם. זה היה יחסית בתחילת התשובה שלי, והאנשים הקרובים אלי לא כל כך ידעו איך לקבל את המצב החדש. הייתי בטוח שאשתי תסרב.
"ניגשתי אליה וסיפרתי לה על העניין, ופתאום משום מקום היא ספרה לי שכשהיא הייתה קטנה אבא שלה היה קונה לה ולאחותה אותיות בספר תורה, והיא דווקא מתחברת לרעיון, ורק שאלה כמה זה עולה. אמרתי שזה 150 לחודש. אמרה שאין בעיה. ואני פשוט הייתי בעננים. לא האמנתי שהיא מסכימה. חשבתי שהאדמה מתהפכת עלי. התקשרתי מיד להידברות ואמרתי שאני רוצה לשלם את הסכום במזומן, ושאגיע בחמישי הקרוב למשרדים בפתח תקווה כדי לסדר את זה.
"בבוקר של אותו יום חמישי אמרתי לאשתי שאני נוסע להידברות להביא להם את הכסף. היא אמרה שזה יכול להיות קצת לחוץ היום ושאביא בפעם אחרת. אמרתי לה שמדובר בכסף לספר תורה, שמדובר במצווה חשובה, ושלא טוב לדחות דברים כאלה. היא הקשיבה אבל אמרה: 'יאללה מה הסיפור.. בסה"כ 150 שקל... מה הלחץ...'.
"באותו רגע הבנתי שהייתה בינינו אי הבנה. אז אמרתי לה בעדינות שזה 150 לחודש, לא משהו חד פעמי. שזה למשך שנה, ויוצא 1,800 סה"כ. היא הייתה המומה לרגע ואמרה: '1,800 שקל? כל כך הרבה כסף?' היא חשבה שזה תשלום חד פעמי של 150 ש"ח.
בכל מקרה, מילה של בן אדם חשובה לה מאד, אז היא אמרה: 'אם הבטחת אז אין מה לעשות'.
"ברגע שהחנינו את הרכב ליד הידברות – קיבלתי טלפון. על הקו הייתה מזכירה של איזה מפיק שהיה חייב לי כסף יותר משלוש שנים. בהתחלה ניסיתי להילחם ולקבל את הכסף, אבל באיזשהו שלב פשוט הרמתי ידיים. לא היה לי כח להתווכח איתו כבר. הוא לא היה מוכן לשלם לי ולעוד נגנים שעבדו איתו. אמר שעבדו עליו, המציא כל מיני שקרים. בקיצור, המזכירה מהקו השני אומרת לי: 'הי אורן, אין לי מושג מה קרה, אבל פתאום הוא החליט לשלם לכם את הכסף. יש לי פה צ'ק על שמך, מתי אתה יכול לבוא לקחת? הסכום, אגב, הוא 1,800 שקל'".
התקף לב בשיא החתונה
הסיפור הזה, כך אומר אורן, הותיר רושם מסוים על האנשים הקרובים אליו, אך עליו – השפיע באופן חזק ביותר. סימן נוסף מהקב"ה לכך שהוא כל הזמן מלווה אותו. סימן נוסף בין המון סימנים שיצרו דרך ארוכה, כזו שמחזירה אותו עד לילדותו. "נולדתי למשפחה חילונית קלאסית. גרנו בחולון. נמשכתי למוזיקה מגיל צעיר מאד, וכבר בגיל שש התחלתי לנגן בצ'לו.
"ניגנתי בכל מיני תזמורות, והופענו המון בארץ ובעולם. בגיל 15 התחלתי ללמוד ב 'תלמה ילין' (בית לספר לאומנויות בגבעתיים, א"ש), שם ניגנתי שנה בצ'לו, ואחר כך עברתי לסקסופון. התאמנתי המון, עד שהגעתי לרמה גבוהה מאד, ואחרי התיכון התקבלתי לתזמורת צה"ל. במהלך השירות נסענו הרבה לחו"ל כדי להתרים כספים למוסדות וארגונים של המדינה. התרמנו הרבה מאוד כסף".
מה עשית אחרי השחרור?
"מיד אחרי הצבא התחלתי לנגן עם אמנים מהשורה הראשונה בישראל. דוד ד'אור, שלמה ארצי, החברים של נטאשה, אייל גולן, משה פרץ, עומר אדם, יהודה פוליקר, ורבים נוספים. אצל רוב הזמרים הייתי חלק קבוע מההרכב ואצל חלק מהזמרים הצטרפתי להופעות הגדולות ואירועים מיוחדים ביחד עם עוד נשפנים. תוך כדי ההופעות, עשיתי הרבה הקלטות והפקות מוזיקליות באולפן שלי.
"אחרי זה לקחתי הפסקה מכל ההופעות, וטסתי עם חבר חצוצרן לארצות הברית. אני חזרתי מתישהו לארץ, אבל הוא עדיין שם, כבר 11 שנה. בכל מקרה, טסנו כי רצינו לכבוש את העולם. לנגן עם ההכי גדולים. אז טסנו ללוס אנג'לס, כי שם יש את ההפקות הכי גדולות בעולם. רצינו לחסוך כסף, אז בהתחלה גרנו חודשיים אצל דודה שלו. אגב, סיפור לא פשוט שקרה לנו אז – בלילה הראשון אחרי שנחתנו כבר הייתה לנו הופעה. חתונה של דתיים. בשיא החתונה אבא של הכלה קיבל התקף לב, נפל, ומת במקום. זה היה בלתי נתפס".
בתוך כל זאת, מספר בן אבי על סיכום שהיה בינו לבין אשתו בהווה, לגבי כך שיתמקם בארה"ב כמה חודשים, ולאחר מכן היא תצטרף אליו. התוכנית אכן יצאה לפועל, ואחרי זמן קצר היא הצטרפה. "גרנו בארה"ב במשך שנה, אבל היה געגוע גדול למשפחה, אז החלטנו לחזור לארץ. עמדנו בצומת דרכים של או להישאר באמריקה כמה שנים טובות או שחוזרים לארץ. כשחזרנו לארץ חזרתי לכל ההופעות והעניינים, ובמקביל התחתנו. קצת אחרי שהתחתנו, התחלתי להתחזק".
לדבריו של בן אבי היו כמה וכמה סיבות שגרמו להתקרבותו לתורה ומצוות דווקא בעת ההיא, אך בכל זאת הוא מבקש לשים את האצבע על הנקודה המרכזית בעיניו. "לפני שעזבתי את הארץ היו כמה שנים שהנחתי בהן תפילין. התחלתי להניח אחרי תקופה רעה שעברה עלי.
"באחד הימים חבר זרק לי: 'אולי תניח תפילין, אני יודע שזה עוזר'. התחלתי להניח, אבל התביישתי בזה מאוד. למשל הייתי מגיע לחזרות וכל כך מתבייש, שהייתי נכנס לשירותים ומניח שם תפילין, רק שלא יראו אותי. בכלל לא ידעתי שזה אסור. הייתי נחוש לעשות את המצווה הזאת בכל דרך ובכל יום, ובאמת, ברוך השם הצלחתי כמעט בכל יום לעשות אותה.
"אבל שיא השיאים היה אחרי שחזרנו מירח הדבש. חשבתי לעצמי 'איך יכול להיות שכבר שבע שנים אני מניח תפילין וקורא רק שני עמודים מתוך כל הסידור?'. ולא הבנתי איך כל הדתיים מתמודדים עם זה שצריך לקרוא את כל הסידור.
"אז קמתי יום אחד בבוקר, אשתי כבר הייתה בעבודה, והתחלתי לקרוא מברכות השחר עד מנחה הכל. לא היה לי מושג מה זה באמת תפילת שחרית, אז פשוט קראתי הכל. כולל תיקון חצות וכל הקדישים. קראתי אפילו את כל שמות 'הויה' עם הניקוד המיוחד של כל ברכה. זה לקח לי יותר משלוש שעות.
"זה הרגיש כמו נצח והייתי ממש עצבני, אז התקשרתי לאחד החברים הכי טובים שלי, שהוא חוזר בתשובה ותיק, ושאלתי אותו: 'כל יום אתה עושים את זה, מתפללים שלוש שעות בבוקר?' הוא נקרע מצחוק, אמר שממש לא, הסביר לי מה צריך לקרוא והוסיף ואמר שבכל מקרה ה' בטח שמח מאד על התפילה שלי בגלל שזה היה באמת בתמימות.
"אני חושב שזו ממש מציאות עצובה. זה לא יאמן כמה שהייתי רחוק מהיהדות. בחור בן 30 שאפילו לא יודע מה זה שם ה', מה זה תפילת שחרית, מה זה קדיש. אחרי שזה קרה רציתי ללמוד איך מתפללים שחרית, והגעתי לסרטון של הרב זמיר שמדבר בדיוק על זה. משם, ב"ה, ראיתי עוד ועוד סרטונים, למדתי המון, פשוט שאבתי את החומר, קיבלתי על עצמי עוד ועוד דברים, דבר הוביל לדבר ומצווה גררה מצווה".
"עשיתי טעויות בדרך"
לדבריו של בן אבי, התקרבותו לתורה ולמצוות הכניסה ועודנה מכניסה לחייו אור גדול ואושר רב, אך עם זאת מזמנת התמודדות עם מצבים לא פשוטים. "היום אני ב"ה שומר תורה ומצוות, וגם משתדל ללמוד תורה כמו שצריך, אבל למשל אני מסתובב הרבה עם כובעים במקום הכיפה, משתדל לכבד את רצונה של אשתי עד כמה שאני יכול.
"לא פעם בעלי תשובה נתקלים בקשיים מצד האנשים הקרובים אליהם, כי הם באמת חיים במצב בעייתי. זאת מהסיבה הפשוטה שמי שלא בעניין של היהדות, ובכל זאת היא מוכנסת לחייו, זה יכול להפריע לחיים התקינים שלו. הרבה פעמים אין הבנה לגבי כל המצוות והאיסורים, וזה מאד לא קל.
"פעם שמעתי שיעור של הרב מאיר אליהו, והוא הזכיר את 'נפש החיים' (ספרו הנודע של רבי חיים מוולוז'ין, א"ש), שמשווה אדם שחוזר לתשובה לאדם שנכנס למנהרה שעוברות בה רכבות ופתאום קולט שרכבת מגיעה, אז הוא תופס את הקיר בציפורניו בכל כוחו ורק מתפלל שתעבור. ואם כך היה בדורו, אז מה נאמר על דורנו.
"ואני מרגיש את המורכבות הזו כל הזמן. היא מלווה אותי תמיד. והאמת היא שמעניין לראות שלמסורתיים אפילו יותר קשה לקבל התחזקות מלחילונים, כי הם חושבים שיש להם את הנוסחה הנכונה, והם לא מבינים למה צריך את ההלכות וההחמרות.
"ואכן, בתחילת התשובה זה היה קשה מאד. גם ככה יש לבעל תשובה את ההתמודדות עם עצמו ועם מה שעשה ומה שפספס, ואת כל הלימוד שהוא מנסה להשלים. תוסיף לזה התנגדות מצד הסביבה שלא מבינה מה נפל עליך, וקיבלת בן אדם שיש עליו עומס רב ותמידי".
כיצד מתבטא חוסר ההבנה הזה במציאות?
"למשל, ההורים שלי שאלו אותי לא פעם למה אני לוקח על עצמי כל כך הרבה דברים. התהליך הוא כזה – בהתחלה מנסים לשכנע אותך שאתה בכיוון לא נכון. אחרי זה, כשאתה ממשיך ושורד, מתייחסים אליך כמו שמתייחסים לילד קטן, ואומרים: 'טוב, בואו לא נדבר איתו על זה וזה יעבור לו לבד'. אחרי זה, כשאתה ממשיך בדרך שלך, מגיע שלב שבו כבר אומרים: 'טוב זה כבר נהיה רציני, בוא נתחיל להבין מה קורה איתו'.
"בשלב הזה מתחילה העבודה האמיתית, ובאמת, דברים זזים. למשל – בפסח אמא שלי הכשירה את הבית שלהם כדי שאוכל לבוא. וזה משהו שבאופן כללי ממש לא מדבר אליהם. הם עושים את זה רק בשבילי. כיום אפילו אבא שלי, שלא האמנתי בחיים שיקבל אותי ככה, כבר כן מקבל את זה.
"אני חושב שזה דבר מדהים, שהאהבה באמת חזקה יותר מהקושי ומההבדלים. חמי וחמותי הם אנשים מקסימים ומדהימים, וגם הם משתדלים לעזור לי ולכבד את הצרכים שלי. ממש זכיתי, ברוך השם. כאן אני חייב לומר שאשתי האהובה היא פשוט מדהימה וראויה להערצה. מילא ההורים והחמים שרואים אותי פעם בכמה זמן, אבל אשתי חיה איתי כל רגע, 24 שעות באותו בית.
"זה כל כך לא פשוט לחיות עם מישהו ש'שינה את החוקים' באמצע החיים לאחר החתונה. כל הגינונים ואינסוף הלכות על כל נושא שרק אפשר לדמיין. והיא, ברוך השם, מקבלת, משתדלת ומכבדת, וזה פשוט מדהים. אני זכיתי, וזה לא מובן מאליו.
"יחד עם זאת, חשוב לי לומר שגם עשיתי הרבה טעויות בדרך. למשל, הסיפור עם התרומה להידברות פתח לאשתי צוהר וחשק להתקרב לתורה ומצוות. היא גם הסכימה לראות הרצאות של הרב זמיר, אבל כאמור עשיתי הרבה טעויות בדרך, כמו המון אנשים שחוזרים בתשובה. לקחתי על עצמי דברים שלא הייתי צריך לקחת, וזה יצר אצלה אנטי.
"לכן, חשוב מאד בתחילת הדרך, וכמובן כל הזמן, להתייעץ עם רב מנוסה לגבי מה לעשות ומה לא. גם בגלל שלום בית וגם בכלל, לחיים. אדם קורא משהו בספר ולא יודע מה בדיוק מה לעשות עם זה, ואילו עוד פירושים יש לדבר הזה.
"מעבר לכך, בשנה האחרונה החלטתי לעשות עוד מהלך לטובת המשפחה שלנו. עד עכשיו עבדתי בלילות עד מאוחר מאד, ובקושי ראיתי את הילדים. כשהם חוזרים מהגן אני מתארגן ליציאה להופעה, וחוזר מאוחר מאד, כשהם כבר ישנים. אלה לא חיי משפחה שמתאימים לי ולרצונות שלי".
"לכן החלטתי לעשות הסבה. התחלתי ללמוד תכנות מחשבים ובניית אתרים. סיימתי קורס מקיף מאד במכללת ג`ון ברייס, ואני מחפש את האדם שיתן לי את ההזדמנות. קשה מאוד להצטרף לחברה בתחום הזה ללא ניסיון, אבל אני בוטח בה' שהוא ישלח אלי את האדם הנכון, אם זה באמת הדבר הטוב בשבילי. ומי יודע, אולי אפילו דרך הכתבה הזאת יגיע החיבור.
"עד שזה יקרה ואצליח באמת להפוך את עבודות הלילה לעבודה מסודרת ביום, אני מגביר את העבודה בהפקת המוזיקה באולפן. המוזיקה היא חלק בלתי נפרד מחיי, ואני שמח שזכיתי באפשרות ליצור, להקליט, ולהתעסק באומנות. ההרגשה הזו שיש לך מנגינה בראש ואתה מתרגם אותה לשיר, מקליט אותו ומשמיע לאנשים אחרים והם מתרגשים, זו הרגשה נדירה ביותר.
"לא סתם אמר הגאון מוילנא", אומר בן אבי לסיום, "שעולם המוסיקה הוא בדרגה קרובה לעולם התורה. זה טהור, זה אלוקי וזה חיבור רוחני מדהים. ויחד עם זאת, אני מקווה בכנות שאוכל לבלות עם האישה והילדים יותר. ככל שאני מתקרב ולומד יותר – אני פשוט מבין שזה הדבר הכי חשוב שיש".