הזכות והחובה: עונש המזלזל בכבוד הוריו

אמר רבי שמעון בר יוחאי: "כשם שמתן שכרן מרובה, כך עונשן מרובה"! (מדרש שמואל פרשה ז)

"אם אין אדם מכבד את אביו ואת אמו - גזירות קשות באות עליו". ה' יצילנו. (תנא דבי אליהו רבה פרשה כד)

כתב הפלא יועץ זצ"ל: יש בנים משחיתים שמזלזלים בכבוד הוריהם ומצערים אותם צער בנפש... אוי להם לבנים שכך גורמים לאביהם, אויה להם, אהה עליהם. אוי להם מיום הדין, כי על הכל יביא אלוקים במשפט, על מה שעבר על דעת קונו, ועל מה שעבר על דעת אביו ואמו וציער אותם, ואוכל פירות בעולם הזה, שכאשר עשה - כן יעשו בניו לו, שמידה כנגד מידה לא בטלה, מלבד קרן העונש הקיימת לו לעולם הבא.

"כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך" - אם כבדתם יאריכון ימיך, ואם לאו - יתקצרו ימיך! ח"ו, שכך דברי תורה נדרשים - מכלל הן אתה שומע לאו. (מכילתא יתרו פרשה ח)

מעשה באדם שהסתכסך עם הוריו עקב מריבה משפחתית, ונמנע מלבוא אל ביתם. הדבר כאב להורים מאוד, אך הבליגו על יגונם. הגיעו הדברים לידי כך, שכאשר פגש הבן באביו בשבת, התעלם ממנו ולא ברכו בברכת "שבת שלום"!

לא יכול היה האב לשאת את כאבו ובושתו, והתאונן בפני הצדיק רבי סלמן מוצפי זצ"ל: מה יאמרו הרואים, מה חושבים האנשים, אוי לכלימה!

הזדעזע הצדיק. ניסה לחשוב כיצד להשפיע על הבן להיטיב את דרכו ולשנות את התנהגותו כלפי אביו. ישב והעתיק בעבורו קטעים בענין גודל וחשיבות מצות כיבוד אב ואם - מן הגמרא ומן המדרשים, מספרי מוסר כ"ראשית חכמה" ו"שבט מוסר"! וכשהדברים ערוכים בידו, הלך אל הבן ואמר לו: "הט אוזנך, ושמע דברי אלוקים חיים!". שמע הלה מפני הכבוד, אבל סירב לקבל את הדברים, אטם את לבו והקשה את עורפו - ריב לו עם הוריו, ולא ישנה את דרכו!

אמר לו הצדיק: "עדיין לא סיימתי לקרוא. הט אוזנך ושמע דברי חכמינו ז"ל: 'אם כבדתם - יאריכון ימיך, ואם לאו - יתקצרו ימיך!' והוסיף: "אין מענישים אלא אם כן מזהירים. תן לבך לשנות אורחותיך עד השבת הבאה, תוך שלושה ימים!"

עברו הימים, וביום השלישי, בשבת קודש, המשיך האיש בהתעלמותו מאביו. ראה הצדיק, וחרה אפו. ביום ראשון בבוקר סר לחנותו של האיש להוכיחו על פניו, וראה שהחנות מלאה קונים. לא רצה לביישו ברבים, ואמר: אצא, ואשוב עוד מעט. כעבור רבע שעה חזר, ומצא אמבולנס עוזב את המקום בצפירה בהולה. נושא את האיש, ללא רוח חיים!

ככלות ימי ה'שבעה' ראהו אחד מקרוביו בחלומו, והוא רומס את עשרת דיברות... ה' ירחם ויציל. (מעיין השבוע שמות רצג)

כתב ספר החסידים: אם תראה רשעים שמקילים בכבוד אביהם ואמם, ואף על פי כן מצליחים, דע כי לרעתם, כדי שיהיה עונשם גדול! (ספר חסידים סימן שמב)

וכן כתב רבי חיים פלאג'י זצ"ל: אם תראה בני אדם שהקילו במצות כיבוד אב ואם, והשחיתו והתעיבו עד שהכו וקללו את הוריהם, והם שקטים ושאננים ולא עבר עליהם כוס תרעלה, ולא לקו ביסורים, דע לך בנאמנות גמורה כי לסוף ימיהם לא יצאו נקיים מהעונשים והיסורים הבאים עליהם. ואם לא קבלו יסורים כלל בעולם הזה, כי ה' יתברך אל רחום וחנון, מאריך אפו, יהיה עונשם יותר גדול כפל כפליים לעולם הבא. (תוכחת חיים פרשת תולדות)

יעקב ועשו

בתורה ובחז"ל מובא, עד כמה כיבד עשו הרשע את אביו יצחק. אמר עשו: "אין כבודו של אבא להיות משמשו - אלא בבגדי מלכות!", ואכן בשעה שהיה משמש את אביו, היה לובש את "בגדי החמודות" המיוחדים שלו. [אלו בגדים שעשה אותם הקב"ה לאדם הראשון, ושדד אותם עשו מנימרוד הרשע.] (בראשית רבה סה)

אמר רבן שמעון בן גמליאל: כל ימי הייתי משמש את אבא, ולא שימשתי אותו אחד ממאה ששימש עשו את אביו! אני - כשהייתי משמש את אבא, הייתי נשאר בבגדי הרגילים, וכשהייתי יוצא לחוץ הייתי יוצא בבגדים נאים ומכובסים. אבל עשו - כשהיה משמש את אביו, היה משמשו בבגדי מלכות!

כיצד אפשר להבין זאת? איך יתכן שאדם כה רשע, בעל מידות מושחתות, יכבד כך את אביו?! הלוא מצות כיבוד הורים - מקורה ברגש טהור של הכרת הטוב, ורגש זה נעדר הוא מלבם של אנשים רשעים, החשים שהכל מגיע להם?! כך שואל הרב דסלר זצ"ל (מכתב מאליהו חלק ג עמוד 95).

ותשובתו - יסודה בדברי חז"ל (פסחים קיג ע"ב): חמישה דברים ציוה כנען את בניו: "אהבו זה את זה, ואהבו את הגזל, ואהבו את הזימה, ושנאו את אדוניכם, ואל תדברו אמת".

כיצד ניתן להסביר שאהבת רעים תהיה בד בבד עם גזל ומידות אנוכיות ומושחתות? משיב הרב, שאכן חבורה של שודדים מוכרחה לסגל לעצמה משטר חזק של נאמנות איש לרעהו, ונכונות והקרבה למען שאר בני החבורה. אך נאמנות זו - אין מקורה באהבת חסד, אלא מתוך אהבת עצמם, כי יודעים הם שלא יוכלו להשיג תאוותם בכוחות עצמם אלא בכוחות מאוחדים עם אנשים כמותם, לכן הם מוכרחים להתאגד לחבורה ולקבוע משטר.

זה הדבר שעמד ביסוד כיבוד אב המיוחד של עשו הרשע - לא רגש טהור של הכרת הטוב, או אהבת חסד וכדומה. הרי הצצה חטופה בתורה על מעלליו ומידותיו המושחתות של רשע זה, בודאי לא תותיר לנו מקום "לחשוד" בו בדברים שכאלו. אלא מה? עשו היה מודע לחידלון האנושי - "דור הולך ודור בא", ו"גלגל הוא שחוזר בעולם"; היום אביו זקוק לו, מחר הוא עשו יהיה זקוק לבניו. חייב הוא אפוא לשמש דוגמא חיה לבניו, כיצד מכבדים אב. מה גם שרוצה הוא להיות יורשו וממשיך דרכו של אביו יצחק, ולקבל ממנו את ברכותיו. שיקולים אנוכיים כאלו ודומיהם, הם שהניעו את עשו לכיבוד אביו. [ואכן אין זה פלא שהוא מסוגל לומר משפט מגונה ומחריד מאוד: "יִקְרְבוּ יְמֵי אֵבֶל אָבִי - וְאַהַרְגָה אֶת יַעֲקב אָחִי" (בראשית כז מא). אין בלבו דאגה ואהבה כנה לאביו, אלא שמפחד הוא שמא כאשר יתנכל ליעקב אחיו, יהפוך אביו את הברכות שבירכו לקללות, ולכן מוטב לו להמתין בסבלנות עד שימות אביו... (רמב"ן)]

כזה הוא כיבוד אב של עשיו - נתינה לשם קבלה, אהבת הזולת לשם אהבת עצמו. וכיון שיש לו אינטרסים אישיים, והוא עושה זאת לתועלת עצמו בלבד, הרי שהכל נעשה במיטב השכלולים וההידורים!

הקב"ה אינו מקפח שכר כל בריה. סוף כל סוף - כיבד עשו את אביו, שילם לו הקב"ה את שכרו. ואולם ה' לא שמר את שכרו לעולם הבא, אלא שילם לו הכל בעולם הזה, שזכה לכבוד ולגדולה בימי חייו. וכן זכה שראשו נקבר במערת המכפלה. (מדרש תלפיות פרשת קדושים)

והנה - מנגד, עומדת מצות כיבוד הורים של יעקב אבינו ע"ה, בניגוד גמור. לא מתוך שום אינטרס אישי, אלא להיפך - מתוך התבטלות גמורה, גם כשהדבר יכול לכאורה להזיק לו.

אומרת רבקה ליעקב בנה: "וְהֵבֵאתָ לְאָבִיךָ וְאָכָל, בַּעֲבֻר אֲשֶׁר יְבָרֶכְךָ לִפְנֵי מוֹתוֹ" (בראשית כז י). ציווי זה היה קשה עד מאוד ליעקב אבינו. הלוא הוא "עמוד האמת", מידת האמת מוטבעת בו בדמו, כיצד יעשה מעשה רמאות שכזה, להתחזות לעשו ולקחת מאביו את הברכות במרמה?! מה גם שהדבר יכול להתגלות בקלות, ואז הוא יאבד לגמרי את הברכות! כפי שהוא אומר: "אוּלַי יְמֻשֵּׁנִי אָבִי... וְהֵבֵאתִי עָלַי קְלָלָה וְלֹא בְרָכָה" (בראשית כז יב). ואולם כאשר הבין כי זה הדבר הנדרש ממנו בציווי אמו, הלך ועשה זאת במסירות נפש של ממש.

והנה דווקא מסירות נפש זו למצות כיבוד הורים, היא זו שאכן ביטלה את זכותו של עשו, ובזכותה זכה יעקב לקבל את הברכות מיצחק. וכך אומר החתם סופר: נראה שלא נכנסה רבקה לדבר זה [להכניס את יעקב אל אביו במרמה], אלא כדי לבטל את זכותו של עשו, ולא משום הברכות, כי מה היה לה בתחבולה זו, הלוא יושב בשמים ישחק, והוא יודע מי ראוי להתברך. אלא כל זמן שזכות כיבוד אב בידי עשו - אי אפשר שיפול, ועל כן חששה שיתרבה שכר עשו, אם יכבד את אביו בסעודה חשובה זו, וביקשה לחטוף מצוה זו מתוך מסירות נפש עבור יעקב.