זעזוע: הגננת צרחה על התינוק ’אם אני לא אהרוג אותך - אני לא ארגע"

מכת מדינה: תופעת ההתעללות בגני הילדים הולכת ותופסת תאוצה, ותוך פחות מחודש נעצרה השבוע  הגננת הרביעית שחשודה בהתעללות קשה נגד פעוטות.

הגננת בת ה-36 מועסקת כגננת בגן הילדים 'הקטנטנים של יעל' ברמת גן, ובחקירתה הודתה במיוחס לה ואמרה כי אם הייתה רואה סרטון כזה באינטרנט היא הייתה אומרת 'מי זו המפלצת הזאת שעושה את זה?', כך פורסם לאחר חקירתה.

בתוך כך מתפרסמת הבוקר (ד') הקלטה מצמררת נוספת שבה נשמעת גננת כשהיא צורחת על פעוטות שבוכים ברקע, ומקללת אותם. "הרגת אותי", "אם אני לא אהרוג אותך אני לא אירגע", אמרה בתגובה לבכי של תינוק שנשמע ברקע, וככל שהבכי גובר – כך סבלנותה פוקעת ואיתן משתחררות מילים שהלב לא מסוגל להכיל.

"מה זאת המפלצת הזאת?", נשמעת הגננת בהקלטה שהופצה בתקשורת, וגרמה לחצי מדינה לעמוד על הרגליים, ולדרוש שהצדק ייעשה ושהדין ימוצה עמה ועם כל הגננות המתעללות האחרות.

ברקע נשמע התינוק האומלל כשהוא בוכה בכי קורע לב, אך את הגננת זה רק מעודד להמשיך בהתעללות. "אתה חמוד כשאתה מכוער, אהה? מה אתה מכוער, מה אתה מפגר, מה אתה אוטיסט? מי אוטיסט? אוטיסטה, מפלצת", היא אומרת ופתאום יוצאת מכליה וצועקת שוב: "אתה הרגת אותי. הרגת, הרגת, הרגת. ילד מטומטם, אתה ילד מטומטם. אם אני לא אהרוג אותך – אני לא אירגע. מי, מי לא יודע מה הוא רוצה מהחיים שלו? מי? כמה אני שונאת אותך. אני שונאת אותך מאוד".

"זה לא בא בחשבון להכניס את הילדים בגיל כזה לגן, אי אפשר לסמוך על אף אחד"

בסיטואציה אחרת הגננת שומעת תינוקת שמתעוררת משנתה ומתחילה לבכות, וצורחת עליה: "בסדר, בסדר. מה ההיסטריה? מה קרה, מה קרה? אז התעוררת... להתעלף מבכי? התעוררה, אז כל העולם צריך להתעורר. יאללה, הנה החבר שלך גם פה. כל שעה עגולה. תבכי, את שעה ארבע את בתוך העגלה עכשיו, זהו. מכה, תינוקות מכה".

על רקע מקרי ההתעללויות הקשים, הולכת וגוברת תופעה נגדית של יותר ויותר אימהות שבוחרות להשאיר את הקטנים בבית, ולא לקחת את הסיכון עם חינוך שכבר מזמן פשט את הרגל. "עוד לפני שהפכתי לאמא עבדתי כסייעת בגן מתעלל, וברגע שנולד בני הבכור החלטתי שאין סיכוי שאני שולחת אותו לגן לפני שהוא יודע לדבר", אומרת הדר אור, אם לשלושה מקריית אונו, בראיון ל'מעריב'.

לדבריה, מקרי ההתעללות המזוויעים שהתגלו בזה אחר זה, רק מחזקים בה את ההחלטה שהחליטה לפני שנים. כיום מטופלת אור בילדיה בני שבע, שלוש ושנה – הקטנים עדיין עמה בבית, והגדול היה עד גיל  שנתיים וחצי.

לדבריה, "זה לא בא בחשבון להכניס את הילדים בגיל כזה לגן, אי אפשר לסמוך על אף אחד. בעיניי מדובר בסדר עדיפויות ובראשו זה שאף אחד לא יפגע בילדים שלי. אני רוצה שהילדים יישארו בטוחים, גם אם משמעות הדבר היא קושי כלכלי".