כתבות מגזין
"בואו נודה בזה, הטורט שלי מפריע לכם יותר מאשר לי"
כשתסמונת הטורט התגלתה אצל נבו כהן בגיל 12, הרופאים היו בטוחים שזה עניין זמני שייעלם תוך תקופה קצרה. אלא שהטיקים לא נעלמו, ואליהם התווספו גם כל מיני תסמינים נוספים – אבל כהן בן ה-26 לא נותן לזה להשפיע על איכות חייו
- שירה דאבוש (כהן)
- פורסם י"ג תמוז התשע"ח |עודכן
(צילום: shutterstock)
כשתסמונת הטורט התגלתה אצל נבו כהן בגיל 12, הרופאים היו בטוחים שזה עניין זמני שייעלם תוך תקופה קצרה. אלא שהטיקים לא נעלמו, ואליהם התווספו גם כל מיני תסמינים נוספים – אבל כהן בן ה-26 לא נותן לזה להשפיע על איכות חייו.
"אני יכול להגיד שאין משהו שאת יכולה לעשות, שאני לא יכול לעשות", הוא מסביר בראיון ל'ווינט'. "זה לא מגביל אותי בנהיגה או אפילו במלצרות. המגש לא ייפול לי מהיד בגלל טיק, ואפילו אם אני אלך על קורה אני לא אפול".
בימים אלו עובד כהן, סטודנט לפסיכולוגיה מראשון לציון, על הרצאה שתעסוק בנושא תסמונת הטורט והיחס החברתי אליה. "הרבה פעמים אומרים לי 'תהיה בריא' או 'איזה מסכן'. אז אני עונה שאני בסדר ולא חולה", הוא אומר.
לדבריו, הטיקים אצלו מתבטאים בעיקר בתנועות בלתי נשלטות, ופחות בקולות שיוצאים ממנו. "פעם היו לי טיקים של מצמוצים בעיניים, וכבר כאב לי מרוב שמצמצתי. היום יש לי טיקים ביד, והיא יכולה פתאום לקפוץ או לתת לי מכות קטנות באף. ויש גם טיקים של כחכוח בגרון, שבגללם אנשים חושבים שאני מצונן. אבל תכל'ס – הטיקים מפריעים לכם הרבה יותר מאשר לי".