"כשהרופאים שמעו את התשובה שלי - הם צעקו עלי"

רציחתו של הרב אלעזר אבוחצירא, נכדו הקדוש של הבבא סאלי שהתגורר בבאר שבע, זכורה היטב בכל תפוצות ישראל. עם זאת, מטבע הדברים, לחסידיו הקרובים של הרב הדברים היו משמעותיים במיוחד. "אין מילים שיוכלו לתאר את האובדן. ימים ספורים לפני שזה קרה הרב אמר שהוא עומד להקריב את עצמו כדי לבטל גזירה קשה מאד על עם ישראל", אומר משה יעקב בן ארויה, אותו ליווה הבבא אלעזר החל מצעדיו הראשונים בעולם התשובה.

"הגעתי לרב אלעזר כשהייתי ממש בתחילת התשובה, עדיין עם לבוש חילוני, והוא ליווה אותי במשך למעלה מ-25 שנים. אחד הדברים הכי מרגשים שהרב אמר לי הוא שהכישרון שזכיתי בו, להלחין ולכתוב שירים, הוא מתנה שעלי להשתמש בה ולזכות איתה את הרבים.

"מעבר לכך", ממשיך בן ארויה לספר, "שמו של אדם זה עניין מהותי ביותר, ואת שמי 'משה' קיבלתי מרבי אלעזר. נודע לרב שנקראתי על שם מישהו שנהרג בצבא, והוא אמר שכדאי לי להוסיף עוד שם, מכיוון שכתוב בספרים הקדושים שלא טוב לקרוא על שם אדם שמת בקיצור ימים ושנים.

"אבל שיא השיאים, וזה משהו שאני לא יכול להסביר במילים, זו הגזירה שהרב אלעזר גזר בעניין בעיות בפריון שהיו לנו, וזמן קצר לאחר מכן נולד בננו הבכור, אחרי 15 שנים של טיפולים וכשלונות. הרב אלעזר גם היה הסנדק שלו.

"ב"ה עשיתי המון דברים בחיי. אני טכנאי באולפן הקלטות. עורך ומקליט גם אודיו וגם וידאו. מפיק מוזיקה לאמנים וסרטים. עושה קריינות דוקומנטרית, יוצר סרטים ועוד. סיפורי אמונה והשגחה שהקלטתי הגיעו לכל העולם, וגם זכיתי לשדר בלא מעט תחנות רדיו. אבל אחד הדברים הכי מרגשים בחיי היה כשבני שמעון שר איתי את שירי 'אבנים מספרות'. אני לא כותב ומלחין את שירי למטרות רווח, אלא כדי לזכות את הרבים. וכל כך שמח כשזה אכן מצליח להתממש".

כדורים שורקים בלבנון

בן ארויה (58), נשוי ואב לשני ילדים המתגורר בצפת, נולד וגדל במושב "צור משה" שבשרון המשתייך לתנועת העבודה, אשר הכיל בעיקר יהודים שעלו מיוון, טורקיה, בולגריה, וארצות הבלקן.

"המשפחה שלי הייתה משפחה של מוזיקאים", מספר בן ארויה. "סבא שלי היה נגן עוּד בטורקיה. אבא עליו השלום ניגן במפוחית. גם הדודים ובני הדודים שלי נגנו. עם זאת, בגיל צעיר ריסקתי את היד. תמיד הייתי שובב, ויום אחד נפלתי מעץ מאוד גבוה. כל הזמן הייתי שר, בבית הספר קיבלתי את התפקידים הראשיים בהצגות, אבל ריסוק היד הביא לכך שהרצון שלי ללמוד לנגן על גיטרה נשאר רק בגדר רצון. עד היום יש לכך השפעה, ואני כמעט לא יכול לנגן, כי אם מעט אקורדים בגיטרה".

לאחר התיכון התגייס בן ארויה לצבא, ושירת ביחידה מובחרת שהוקמה עם פרוקה של סיירת שקד. "שירתתי  כעשרים קילומטר מתעלת סואץ, והיינו ממפני סיני בהסכם השלום עם מצרים", אומר בן ארויה. "הגדוד שלי היה תמיד מגיע ראשון לכל הקפצה. היינו כל הזמן בשטח, במדבריות, עלינו וירדנו מרמת הגולן, ניווטנו לאילת, ובסופו של דבר גם חתמתי קבע.

משה יעקב בן ארויה בצעירותו

"לא סיפרתי בצבא שריסקתי את היד. לא רציתי שידעו. במושב החדירו לנו בדם שלעשות טוב זה חשוב מאד. בימים ההם הקיבוצניקים והמושבניקים היו פייטרים. בתקופה ההיא, אגב, נמשכתי מאוד לתחום של ההגברה והסאונד. הייתי גם תקליטן, לצערי הרב גם ארגנתי מסיבות וכיוצא בזה.

"ואז פרצה מלחמת לבנון הראשונה. ואת מה שקרה לנו שם קשה לתאר במילים. היו לנו שם המון ניסים, ובלבנון הייתה לי התעוררות ראשונה לה' יתברך. במהלך המלחמה חיי נצלו בניסים גלויים כמה וכמה פעמים. לילה אחד, למשל, כבשנו בית ספר שלפני כן היו בו חיילים סורים.

"למחרת קמתי בבוקר, וראיתי שאחד מחברי מניח תפילין. אני לא יודע איך ולמה, אבל הרגשתי שזה מה שיציל אותי. מה שיחזיר אותי הביתה בשלום. ניגשתי לאותו חבר ושאלתי אם אני יכול להניח גם. הוא הסכים כמובן, וגם לימד אותי להניח. לא היה לי מושג.

"עוד באותו יום, ממש כמה שעות לאחר מכן, עמדתי ליד נגמ"ש, שלפתע חדר אליו טיל. שבריר שנייה לפני שזה קרה מישהו הזיז אותי, והטיל יצא מהנגמ"ש בדיוק מהמקום שבו עמדתי. מעבר לכך, לעולם לא אשכח את הכדורים שרדפו אחרי ולא פגעו בי. אגב, כמה ימים אחר כך, טיל סקאד נפל בין שני מצבורי דלק שהיו לנו, ובנס גלוי לא נגרם שום נזק".

כיצד השפיעו עליך המאורעות הללו מבחינה רוחנית?

"האמת היא שזה היה הבזק לרגע. הכל נעלם לי אחרי הצבא. לאחר השחרור עשיתי קורס שדרים בגלי צה"ל, ופניתי לתחום ההגברה. עבדתי כמתקין מערכות הגברה בכל מיני מקומות, וכל הזמן חייתי סביב מוזיקה, עד שהתחתנתי בגיל 25, ופניתי לעולם העסקים. היה לי משרד של סוכנות ביטוח, וב"ה הצלחתי בכך מאוד.

"דווקא בתקופה הזו, משום מה, פשוט התחלתי לקבל סימנים, ולהרגיש תחושות, סביב כך שאף אחד לא נשאר פה קבוע. שהכל זמני. וזה הניע אותי להתחיל לבדוק ולחפש. גרנו אז בראשון לציון, אז התחברתי עם שליח חב"ד המקומי, כתבתי לרבי מלובביץ' והוא החזיר לי תשובות, ולאט לאט קיבלנו עלינו תורה ומצוות. כבר בשנים האלה ניסינו להביא ילדים, אך ללא הצלחה. לאחר מכן התחלתי ללמוד בכולל, וגם הייתי תקופה מסוימת ב'אור החיים' אצל הרב אלבז, ולאט לאט גם נחשפתי לדרכו של רבי נחמן, ולקבל את עצותיו כמו התבודדות וכו'.

"העניין עם ההלחנה והשירה, שבהמשך עסקתי בו המון, נפתח לי דווקא בהתבודדויות האלה. כשהתבודדתי הרגשתי שאני מדבר עם ה', שר לו, ופשוט התחילו לרדת לי ניגונים מהשמיים. מה שהייתי זוכר הייתי זוכר, ומה שלא לא.

"ככה עברו השנים, הדברים נכנסו לשגרה טובה, אבל עניין הילדים עדיין לא נפתח. ניסינו המון דברים, שום דבר לא עזר, ובסוף הבנו שזו החלטה משמיים. שפשוט יש החלטה לעכב את זה. נקודת המפנה הייתה כאשר יום אחד אשתי הרגישה שהיא לא יכולה לשאת יותר את הציפייה, והחלטנו לנסוע לרב אלעזר.

"הרב לא היה מקבל נשים, אז היא כתבה לו מכתב. העברתי לרב את המכתב, ומיד לאחר שסיים לקרוא הוא נאנח אנחה שוברת לב. ממש ראו שזה כואב לו באופן אישי ועוצמתי. היינו בחדר שלושה אנשים נוספים חוץ ממנו, ואז, בפעם הראשונה הוא הבטיח לי ואמר: 'יהיו לכם ילדים. והם יישבו אצלי על הברכיים'. אני לא מסוגל לתאר את האושר שחשתי בעקבות ההבטחה הזו. ידעתי שצדיק גוזר והקב"ה מקיים".

ביזיונות קשים שסופם ישועה

למרבה ההפתעה והפלא, כאן הניסים רק התחילו. אשתו של  בן ארויה נפקדה בתאומים, אך כל הבדיקות הרפואיות הצביעו על כך שהתאומים מסכנים אחד את השני, ושנדרשת התערבות רפואית. "נולדו לנו תאומים", מספר בן ארויה, "אך אחד מהם נפטר מיד אחרי הלידה. הייתה לו בעיה גנטית בראש, והוא איים על חייו של הילד הבריא.

"האמת היא שהרופאים רצו להוציא אותו כבר מהחודש החמישי להריון. שאלנו את הרב אלעזר והוא אמר שלא נשמע בקול הרופאים. הוא אמר: 'אם יש לך אמונת חכמים, אתה תראה ניסים מעבר לשכל'. כשהרופאים שמעו את התשובה שלי - הם צעקו עלי שאני רוצח, וביזו אותי. הם טענו שהילד החולה יהרוג את הבריא. עם זאת, לא ויתרתי.

"עברתי ארבעה חודשים קשים מאוד. קשה לתאר את זה. בסופו של דבר, הלידה הייתה בסיכון גבוה. הגיעו אליה המון פרופסורים מאוד בכירים. היא גם נמשכה הרבה שעות. בסופו של דבר שני הילדים נולדו בלידה רגילה, והילד הבריא יצא חי ושלם, כנגד כל הציפיות שלהם.

"עם זאת, כצפוי, הבן השני נפטר. הוא נפטר בשבת בצהריים, בשעה שבה צדיקים נפטרים. אנשים יודעי דבר אמרו לי שזו נשמה של צדיק שהייתה צריכה לבוא לעולם. צדיק שלמד את כל התורה בבטן, והוא הבן שלי לכל דבר ועניין, וכעת מליץ עלי יושר. כשהגענו לרב אלעזר אחרי הלידה הוא הכניס אותי לחדר, וביקש שאספר לכולם על הנס הגדול שזכינו לו".

ארבע שנים לאחר לידתו של בנם הבכור נולד לזוג בן ארויה בן נוסף. "בעניין זה אני יכול לספר שנדרתי נדר בל"ג בעומר אצל רבי שמעון בר יוחאי, ונעניתי", אומר משה יעקב וממשיך לטוות את קורות חייו. "בתקופה ההיא התחלתי להקליט שיחות של אמונה והתחזקות, על דיסקים, וראיתי שאנשים מאוד מתחזקים לזה. אז עשיתי את זה עוד ועוד.

"לאחר תקופה מסוימת עברנו לגור בבית שמש, והקמתי שם אולפן ביתי שבו אוכל להמשיך להקליט את הדיסקים ולספר את הסיפורים. חבר שהכרתי חיבר אותי לרב ארז משה דורון, התחלתי לערוך את השיחות שלו, וגם שידרנו תוכניות ברדיו יחד.

לאחר תקופת קצרה השמעתי לו כמה שירים שכתבתי והלחנתי, והוא דחק בי להוציא אותם על גבי דיסק. כך למעשה נולד האלבום 'תעלומות לב', שזכה להצלחה מאוד גדולה, ושודר ב'קול ברמה', 'קול חי', ותחנות נוספות. זה היה מאוד משמח כי למעשה הוא היה תקליט מחתרתי, בלי יחסי ציבור וכל הדברים הנלווים. על האלבום השני שהוצאתי, 'בעולמך להיות', עבדתי עם חברי יוסף קרדונר, שהפיק אותו ועשה בו המון דברים.

"לאחר מכן", ממשיך לספר ארויה, "החלטנו לעבור לצפת. וגם הקטע של האולפן התפתח מאד. אמנם אני לא מופיע כי אני לא נמשך לפרסום וכו', אבל ב"ה אני מקבל המון תגובות מהארץ והעולם ושומע שזה עושה טוב לאנשים ומחזק אותם.

"בתוך כך, לפני שנתיים הוצאתי בפעם הראשונה שיר לתקשורת, 'אבנים מספרות', עם יחסי ציבור והכל. וגם הוא התקבל באהבה. הרב פנחס אבוחצירא, בנו וממשיכו של הרב אלעזר, סיפר לי שהוא שומע שאנשים חוזרים בתשובה בזכות השירים שלי והסיפורים שאני מספר. ולכן ביקש ממני לעשות זאת עוד ועוד.

"עם זאת, אמרתי לרב שזה עולה המון כסף, והוא ענה בתגובה שעלי לחפש אנשים שיעזרו לי בכך. הרב ביקש שאעשה כל מה שאני יכול, גם אם זה קשה, כי זאת מתנה שקיבלתי מה' יתברך, כדי לזכות בה את הרבים. עד עכשיו הוצאתי חמישה שירים שעלו  ליוטיוב. וחלקם גם הושמעו ברדיו.

"אני לא עושה זאת למטרות רווח", אומר בן ארויה בסוף שיחתנו, "אלא לזיכוי הרבים. מי שרוצה לעזור בעניין הזה, יוכל לחפש את הפרויקט שלי בהדסטארט. למרות שגדלתי בבית של מוזיקאים, והמוזיקה תמיד הייתה חלק מחיי, במשך הרבה שנים לא ידעתי שאני מוכשר בכתיבה, הלחנה ושירה. כיום אני ב"ה משתדל לעשות עם המתנה הזו כמה שיותר טוב שאני מסוגל".