כיצד נרגיש את מתיקות התורה? הרב עובדיה יוסף מגלה את הסוד

אדם שחוזר על לימודו זוכר אותו כל חייו, עד עכשיו אני זוכר הרבה דברים שלמדתי לפני חמישים-שישים שנה. תחזרו גם אתם תזכרו. תנצלו את זמנכם שלא ילך לבטלה ח"ו כלל ועיקר,  רק יהיה בתורה.

בט"ו באב כשהיו מסיימים את כריתת העצים למזבח היו עושים אותו יום טוב, שאז חוזרים כולם לתלמודם, 'פקודי ה' ישרים משמחי לב', היו שמחים שזכו לחזור ולהסתופף בחצרות התורה. הם טעמו את טעם התורה כמו דבש, כמ"ש 'מתוקים מדבש ומנופת צופים'.

כשאדם לומד הרבה בהתמדה מרגיש טעם מתוק לתורה, אבל כשלומד ברשלנות, כמו דבר שהוא עליו חוב, אינו מרגיש טעם בלימוד. הדבר תלוי ברצונו של האדם, אם יש לו רצון עז ללמוד תורה מרגיש מתיקות לתורה, 'טעמו וראו כי טוב ה'', 'כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו'. דוד המלך היה מרגיש טעם בלימודו טעם לשבח טעם דבש, לכן אומר טעמו וראו.

אדם חולה מגישים לו לאכול אינו רוצה לאכול, אינו רוצה לקחת את התרופות שלו. בא אחד חכם לקח משמש מתוק, הרתיח אותם עם סוכר ועשה ריבה, בא אליו אמר לו: אני חברך, תכבד אותי אל תבייש אותי, תקח רק כפית אחת. טעם כפית אחת ראה טעים, שאל יש עוד, אמר הב הב ולא ישבע. כך התורה, אדם שהוא חולה הנפש שלא מרגיש טוב, אינו מרגיש טעם בתורה. אדם שהוא בריא בנפשו מרגיש את טעם התורה. מכריז דוד המלך תטעמו את התורה תראו איך היא טעימה, תרצו עוד ועוד ולא תשבעו.

לא כל אדם ואדם מבין את סוד הדבר שמדבר הרב, הרב מדבר כמו גשם, 'יערוף כמטר לקחי'. חלק מקבלים כמו חמוץ, אחד מבין כמו מתוק, אחד מבין מלוח, כל אחד לפי שכלו ומהללו, 'ואיש לפי שכלו ומהללו'.

הגשם אינו אחיד, כשהוא יורד על האילנות כל אילן מוציא את הסוג שלו, כך גם כן כשהרב אומר דברי תורה, לא כל אחד מבין באותו עומק ובאותה הבנה, לזה מעט מלוח, לזה חמוץ, ולזה מתוק, ולזה טעם דבש.

פעם הייתי מדבר על פסוק "מתוקים מדבש ומנופת צופים" כמה התורה טעימה, דיברתי כך הרבה זמן. אחרי שגמרתי הדרשה, בא אלי אחד חצוף, "כבוד הרב דיברת שעה שלימה, אני לא טעמתי לא דבש ולא נופת צופים".

אמרתי לו, "כנראה אתה חולה מעט, לא מרגיש טעם דבש... תהיה בריא תרגיש שהתורה היא דבש".

לא כל אחד מרגיש שהתורה היא דבש, כמה שיותר פיקח יותר נבון מוצא את טעם התורה טעם דבש.

אדם שהוא מתמיד ושוקד על התורה, ימצא טוב גם בעולם הזה וגם בעולם הבא, על ידי שידע ויהיה תלמיד חכם, היום עם ישראל צמאים לשמוע את התורה. בחודש אלול אנחנו נוסעים אומרים להם משלים ומעשיות והם נהנים, בכל מקום באים אלפים לשמוע.

הייתי פעם בבאר-שבע, היו אז ימי בחירות, וביבי נתניהו נסע לבאר שבע לעשות תעמולה לבחירות. כשגמרתי את עצרת התשובה שלנו הוא גם גמר את הכנס תעמולה שלו ונפגשנו יחד במנחת של המסוקים. הוא בא לעלות למסוק שלו והוא אומר לי 'מאות מאות באו לשמוע אותי'. אמרתי לו 'אני ב"ה אלפים באו לשמוע אותי'... 'הכה שאול באלפיו ודוד ברבבותיו'. וכך היה האמת בלי גוזמא, העם צמא לדבר ה'.

כמה טוב שהת"ח יצאו וישפיעו על העם, ישמיעו להם דברי תורה. כשאדם ת"ח גדול יש לדבריו משקל.

לכן תשקדו על הלימוד, תעמלו לילה כיום יאיר כחשיכה כאורה, תחזרו על לימודכם, בלי זה תשכחו, שום אדם לא יכול לזכור לימוד של פעם אחת.

הדברים לקוחים מתוך הספר "מעדני המלך". לרכישת הספר היכנסו להידברות שופס או הקליקו כאן