לומדים תורה
הרב עובדיה יוסף: רוצה להשיב טובה לבורא עולם? זו הדרך המעולה ביותר
מה מעלתו של המזכה את הרבים? הדברים מלוקטים משיעורי הרב, ומובאים בלשון קדשו הטהורה
- מעדני המלך - משיעורי מרן זצ"ל
- פורסם י"ח תמוז התשע"ח |עודכן
(צילום אילוסטרציה: פלאש 90/ יואב ארי דודוקוביץ’)
היה חכם אחד ששלחו אותו שליח לפרס שילך להביא כסף בשביל הישיבות, אז המעבר לאירן פרס היה פתוח. והם מסכנים אנשים 'עמך', לא תורה לא חכמה, מימיהם לא פתחו גמרא, יודעים מה זה תורה? הלכות? רק קצת 'עלא אודנון' כמו שאומרים. וזה הלך לשם, מה ידרוש להם, מה יאמר להם? התחיל לחשוב מה יאמר להם, הוא יודע לפלפל להקשות, אבל אלה לא יבינו אותו, מה לעשות?
הוא היה בדחן קצת, אמר להם: רבותי, יש לי קושיא על הקב"ה! אלה פתחו את עיניהם, קושיא על הקב"ה?! וואי וואי וואי, לא מקשה על הרמב"ם, מקשה על הקב"ה! נשמע מה רוצה.
אמר, הייתי יושב בגינה, והנה אני רואה אבטיח גדול צומח באדמה, יש ענף קטן ועליו האבטיח. אני מרים את עיני, והנה אני רואה אילן עם ענבים מוסקט, 'מה רבו מעשיך'. חושב מה זה, "זה אילן קטנים מוציא גדולים אבטיח, וזה אילן גדול מוציא כאלה ענבים קטנים? זה קל וחומר, אילן קטנים מוציא גדולים, אילן גדולים מוציא גדולים"! [במבטא פרסי...], זה הקושיא שלו.
ואחר כך נמצא לי תירוץ. מה התירוץ? הייתי עייף קצת ונרדמתי, לפתע נפל ענב אחד עלי. אמרתי, ניתרצה הקושיא, אם היה זה בטיח נופל עלי איפה הייתי הולך, היה הולך ראשי, עכשיו יותר טוב שנפל עלי ענב... הנה התירוץ. זה קושיא ותירוץ, יאלה תעשו 'מי שברך', מיד תרמו לו ויצא ברכוש גדול.
כך לפי הדור לפי האנשים, אדם שרוצה לדבר ידבר לפי האנשים שיש לפניו. אנשים פשוטים, מה תגיד לאנשים פשוטים, תגיד להם קושיא על תספות, יגידו מה זה 'תספות', מה אתה אומר להם. לכן תצחיק אותם, זה מעניין אותם.
פעם חכם אחד הלך לאיזה מקום לפרס והוא גם כן היה מתוחבל. אמר: מה זה? היום כיפור! אתם לא יודעים שהיום כיפור? אמרו, לא ידענו.
- מהר, כולם לבוא לבית הכנסת, התחיל לומר 'ויעבור' ולצעוק סליחות כמו כיפור.
חברו בא לשם, וכשראה אותו, אמר לו, מה אתה מרמה אותם? אמר לו [מנגינה מיוחדת], "שתוק שתוק, כולם חמורים לקחתי מהם עשרה דינרים, חצי שלי וחצי שלך, בדיל ויעבור..."
הבדיחות האלה יש אנשים מסכנים לא יודעים, אנשים טיפשים אין להם דעת, צריך לדבר עמם 'אשרי המדבר על אוזן שומעת', כפי כחם, יאמר להם דברים שיוכלו להבינם.
'ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם' , לפניהם - דברים שיוכלו לומר בפיהם. שילמד אותם תורה כל אחד כפי כבודו כפי מעלתו .
ואסור למנוע בר. יש אנשים שלומדים רק לעצמם, לא מלמדים לאחרים, לא יורדים אל העם. צריך ללמוד וללמד, 'כל הלמד על מנת ללמד, מספיקים בידו ללמוד וללמד. כל הלומד על מנת ללמד ולעשות, מספיקים בידו ללמוד וללמד לשמור ולעשות'. כל אחד ואחד חייב לזכות את הרבים.
צריך לדעת כי זכות הרבים אין למעלה ממנה, אדם כמה שיעשה מצוות ומעשים טובים הלואי שיספיק לצאת ידי חובת מה שהקב"ה גומל לנו טוב יתברך שמו, 'אילו פינו מלא שירה כים ולשוננו רינה כהמון גליו, אין אנחנו מספיקים להודות לו על אחת מאלף אלפי אלפים ורוב רבי רבבות'. מלבד זאת מה אנחנו יכולים להשיב לו? המזכה את הרבים אין למעלה ממנו.
מי שלוקח ילד מבית ספר חילוני ומביא אותו לבית ספר דתי, לתלמוד-תורה שילמד, אין ערוך אליו. מי שעושה מעשה כזה, אם הילד הזה היה נשאר בבית ספר חילוני היה יוצא ממנו שורש פורה ראש ולענה, היה מחלל שבת מגלה עריות, לא דת ולא דין, אין להם דת ולא תורה. אתה מביא אותו לתלמוד תורה, מכניס אותו תחת כנפי השכינה, לומד תורה יראת שמים, הולך בדרכי ה' בדרכי השכינה, אתה מציל נפש מישראל, כאילו קיימת עולם מלא, כל נפש מישראל זה עולם מלא.
הדברים לקוחים מתוך הספר "מעדני המלך". לרכישת הספר היכנסו להידברות שופס או הקליקו כאן