הרב עובדיה יוסף בעצה מופלאה: איך נגמלים מסיגריות?

ואפילו אדם שהוא כבר רגיל, ימעיט לאט לאט. לא בפעם אחת, כיון שיכול להשפיע עליו באופן דרסטי ולבוא לידי דיכאון, אלא אם מעשן שלשים - יעשן עשרים ותשע, ויוריד עוד, עד ש'מעט מעט אגרשנו מפניך' . נתתי עצה זו לכמה אנשים, הם שמעו בקולי, ועד היום הם מברכים אותי שניצלו מהדבר הזה שמסכן חייו של האדם.

חמי ע"ה היה רגיל לעשן שני קופסאות, ארבעים סיגריות ביום. הוכחתי אותו, למה לך הדברים האלה? לא אמרתי לו מוסר אלא הראיתי לו את הספרים שמדברים על כך, הראיתי לו ספר עמודי אור שכותב שזה מזיק מאוד לריאות, והוא היה מרגיש שהדבר מזיק לו.

אמר, מה אעשה, כבר התרגלתי.

אמרתי לו, תתחיל להרגיל את עצמך למעט כמה שאתה יכול, אתה מעשן ארבעים, מחר תעשן רק שלשים, ותאריך את השהות בין סיגארא וסיגארא, 'וריוח תשימו בין עדר ובין עדר' , יותר זמן, וכך שלשים סיגריות אפשר לסבול. עשה שלשים.

אחרי עוד שבוע אמרתי לו, תעשה עשרים, אמר אי אפשר, משלשים איך יהיו עשרים?

- טוב, תעשה עשרים וחמש. עשה עשרים וחמש, לאט לאט הלך והוריד.

אחר כך כשהגיע לעשרה, אמרתי לו, כל סיגרא תחתוך אותה לשתיים ותעשן חצי חצי, 'לחצאין כשרה', וכך יהיו לך עשרים... עשה כך הלך וירד.

אחר כך נתתי לו סוכריות אמרתי לו, תאכל סוכריות במקום סיגריות, כשאתה רואה את עצמך מתאוה לקחת סיגריות - תקח סוכריה, זה מברכים עליו וגם יותר בריא, עשה כך עד שהפסיק לגמרי לעשן, והיה מברך אותי על כך.

אין דבר העומד בפני הרצון. אדם שיש לו רצון יעשה כך.

עכשיו מטילים מיסים על הסיגריות, כל אלה מסכנים שהיו מעשנים סיגריות 'שורף ממונו בידו', על ידי כך יתמעטו עד שלא יעשנו. צריך שיכבידו מס כמה שיותר, דבר זה ימעט את המעשנים, כיון שהעישון מזיק מאוד.

החוקרים הרופאים אומרים, דבר זה ממש סכנה, הביאו לנו חקירות שעשו ואחרי דרישות נודע הדבר בבירור. 'ונשמרתם מאוד לנפשותיכם', כמה התורה הזהירה אותנו על שמירת הנפש, חס ושלום ימות בחצי ימיו, בשביל מה צריך לזה, זו סתם תאוה ככל התאוות.

הלא הרמב"ם כותב, אל יאמר אדם אני מסכן את עצמי, ומה לכם ולי? הנפש אינה שלו, היא של הקב"ה, הוא יצרה ונתנה לנו. לכן צריך מאוד להיות זהירים בזה!

ואני מכריז קבל עם ועדה, כל מי שיכול למחות בדבר הזה מצוה עליו למחות ולמנוע מכך את בניו ובני ביתו שמעשנים. יתן את כל כובד משקלו, כאילו ח"ו הם לוקחים רעל ואוכלים. אם אדם רואה ח"ו מישהו בביתו ששותה סמים, הוא יצא מכליו, כך גם כן העישון לא פחות, זה סמים אחרים! זה סם המוות וזה סם המוות. 'ושמתם - זכה יהיה לו סם חיים, לא זכה סם המוות'  - זה סיגריות. וכבר כתב הגאון בעל חפץ חיים בספרו  דברים קשים מאוד נגד העישון.

יש הרבה שמשתעלים עד שבלילה אינם יכולים לישון, אדם שאינו יכול לישון קם בבוקר כשבר כלי. השינה היא מנוחה לאדם, ה' יתברך שמו ברא את האדם והוא יודע מה צרכיו ועשה שבלילה ישן. וזה שמעשן, משתעל כל הלילה, מפריע לעצמו ומפריע לאחרים, יוצא ממנו קול שופר... בבית רוצים לישון והוא "כחכחכח" 'קח לך סמים נטף ושחלת', "כחכח" לך "סמים"...

* * *

כל שכן שהאדם צריך לא להפריע לאחרים. כגון מורה בכיתה שמעשן, 'והבית ימלא עשן' . בפרט בחורף שסוגרים כל החלונות, ומסכנים התלמידים מתביישים לומר להרב שלהם שיכבה את הסיגריה. אדם זה נקרא שנותן לאחרים שיעשנו, ומסוכן לא פחות ממנו עצמו, כך אומרים הרופאים שהעשן נכנס במי שמריח כמו סם. אתה נהנה מהעישון, אבל מה הילד חטא לך? 'מה עשה לך העם הזה כי הבאת עליו חטאה גדולה' .

פעמים שאין לי רכב אני נוסע במונית והנהג מעשן סיגריה, אני מחכה לרגעים מתי אתפטר מהאיש הזה ומהעשן שלו. כי המכונית כולה סגורה ומלאה עשן. יכולתי לנזוף בו, אבל איני מסוגל לצעוק על נהג פשוט כזה מסכן שיכבה את הסיגריה, אולי הוא היה שומע לי, אבל אני מתבייש לומר לו. ועל ידי כך אני שואף את העשן.

וכן התלמידים מתביישים לומר להרב שלהם תכבה את הסיגריה. לכן צריך לדעת שהאיש שמעשן מזיק לעצמו ולאחרים, 'אוי לרשע ואוי לשכנו'. צריך לדעת שהוא יתבע ביום הדין, למה הזקת לאחרים? אולי לעצמך היית רשאי, "אולי", אבל למה עשית לאחרים? מה הוא יענה ליום פקודה!!!

ביום כיפור, יצא אחד מתלמידיו של ר' ישראל מסלנט החוצה לנקביו, ונתאחר עד שהתחילו הקהל תפילת מוסף. היה שם קהל עצום, האנשים היו מזיעים, ופתחו פתח שיהיה אויר, וזה שהתאחר ראה שהתחילו להתפלל ואסור לפסוע כנגד המתפללים, עמד במקום הפתח והתחיל להתפלל. באמצע התפילה ניגש אליו ר' ישראל מסלנט והתחיל ללחוש באזנו "אתה גוזל את האויר בעצם יום הכיפורים! אתה גזלן ביום הכפורים!" והוא תכף נסוג באמצע התפילה.

כל שכן מי שמכניס רעל בתוך הילדים, ובבית הספר בכיתה, יושב עם חבריו ומצער אותם, יתכן שהם מתביישים להעיר לו, אבל צריך לדעת כי הוא לא ינקה ביום הדין! 'עבירות שבין אדם לחבירו אין יום הכפורים מכפר עד שירצה את חברו'. וכי הוא יודע כמה אנשים הוא ציער בשביל ש'עלה עשן באפו'? 'כלו בעשן ימי'.

הקדמתי הקדמה זו, ודי לחכימא ברמיזא. עתה נאמר מה שכתבו הפוסקים, בזמנם אולי העישון לא היה מזיק כל כך, כי היום מפזרים חומרים רעילים על העלים כדי לרסס שלא תאכלם התולעת. בזמנם לא ידעו מהדברים האלה, היום כל אלה שיש להם שדות של טבק צריכים לרסס שלא יהיו להם תולעים ירקון שידפון, ולכן הסכנה היא יותר.

מקודם היה להם תועלת למי שיש קיבה קשה בכדי שיוכל לצאת, כמו שכתב הגאון יעב"ץ בשם אביו החכם צבי, שידוע שהעישון בשביל לרכך את הקיבה שיוכל לצאת, אבל ב"ה יש היום סממנים אחרים, ואין הצר שוה בנזק המלך, יצא שכרו בהפסדו! התורה אמרה בל תשחית, והוא משחית את גופו, זה דבר חמור ביותר. צריך לדעת שע"י החומרים הרעילים האלה הוא סובל ומסכן את חייו, ועל כן צריך להימנע ככל האפשר.

[לאחר פירוט הדינים השייכים לעישון ביו"ט] ושוב אני חוזר, ונשמרתם מאוד לנפשותיכם, אני מדבר מצד הדין וההלכה, אך דין לחוד ושמירת הנפש לחוד, כל חכם עיניו בראשו ימנע מזה, ויברח מהעישון כבורח מהנחש. זה נקרא סם! יש סם קטן ויש גדול!

אם יש לו איזה בן, או שהוא לומד בישיבה ויש לו חברים רעים שמעשנים, אני קורא אותם רעים רק מהנקודה הזו, יתכן שהם שקדנים בתורה, טובים וצדיקים, אך הכניסו להם בראש דברים משובשים והרגילו עצמם לעישון, שידע כי הרגילות הזו אסורה ממש לפי דין תורה, שומר נפשו ירחק מהם!

הדברים לקוחים מתוך הספר "מעדני המלך". לרכישת הספר היכנסו להידברות שופס או הקליקו כאן