הרב עובדיה יוסף: כך קרה לבחור שניצל ממוות ברגע האחרון

המאבד את עצמו לדעת, מסכן, חושב שפוטר את עצמו מהיסורין, אך שם היסורים הרבה יותר קשים. כמה צריך ליזהר בזה.

כשהייתי בישיבה היה אחד יתום, לא אומר את שמו, והיה מלא יסורים מסכן. היה לומד אתי, היינו חברים לומדים בישיבה בכתה אחת.

יום אחד היתה לו קטטה עם מישהו, מרוב צער לקח סם המוות רעל ושתה, והתחילו לו סימני מיתה.

חכם יוסף שרבני עליו השלום, חותנו של חכם בן-ציון שאול, היה שם, קראנו אותו. מיד אמר "תעזרו לי", והוציאו אותו בכח. היה מכה ברגלו שיעזבו אותו למות, אך לקחו אותו בכוח והביאו אותו ל'ביקור-חולים' שיעשו לו שטיפת קיבה בחלב, הקיא וניצול.

אחר כך ברוך ה' הביא שתי ילדים חשובים מאוד, טובים מאוד. והוא גם כן אדם טוב וישר.

הצלנו אותו ברגע האחרון, אם לא היינו מצילים אותו ח"ו היה הולך לאיבוד.

מה היה עושה? מה הוא חושב, שיפטר מהיסורין? שם היסורין הרבה יותר קשים. צריך להזהר .

יש אנשים שאינם יודעים מה מתרחש בעולמות ההם. לצערנו הרב אני מכיר אנשים יראי שמים, לא אנשים רשעים, אנשים רשעים יאבדו עצמם לדעת, לא אכפת לנו מהם, אך כואב לנו שיש אנשים דתיים יראי שמים, על איזה אכזבה שיש להם, על איזה צער, מאבדים עצמם לדעת, טורפים נפשם באפם, חושבים שבזה ינצלו מהיסורים.

איזה טפשים! הלא יפה שעה אחת של איזה יסורין שעושים להם בעולם הבא, כמו שכותב הרמב"ן  אפילו כל יסורי איוב במשך כל חייו של האדם לא שוים שעה אחת של גהינם, הוא הולך מהפח אל הפחת. חייב לקבל את כל יסוריו באהבה, ולדעת שהכל לטובה מהשי"ת.

אנשים שכאלה כל כך כואב לנו עליהם, הם לא ידעו ולא יבינו, הם לא אשמים, לא הסבירו להם חומר האיסור הזה, 'אך את דמכם לנפשותיכם אדרוש מידכם' , אמרו חז"ל  אזהרה על המאבד עצמו לדעת.

הוא חמור יותר מרוצח, אם אדם רצח את חברו, כואב לו שעשה מעשה כזה, כל ימיו בתשובה, אין לך דבר העומד בפני התשובה, אע"פ שאיבד נפש מישראל שהוא כמו מאבד עולם מלא.

אבל המאבד עצמו מתי יספיק לשוב בתשובה? אם יורה לעצמו בראש או חותך את הקנה והושט שלו, זה יותר גרוע מרוצח, כמה צריך להזהיר את האנשים שלא יודעים את הדברים האלה, צר לנו מאוד.

היה אדם אחד שהיה מתפלל אצלינו בכל יום שבת, היה עולה לספר תורה ונהנה מהתפילות. פתאום עברה עליו רוח רעה, ירה בעצמו ואיבד נפשו.

לא יכולנו להינחם על האיש הזה, על מעשה כזה כואב לנו, וכל זה מחוסר ידיעה של חומר האיסור הזה, חושב שנפשו שלו, ה' הביא אותך לעולם והוא יתברך שמו אלהי הרוחות לכל בשר, הנשמה לך והגוף פעלך, מה אדם יכול לעשות לעצמו?

כל הדברים האלה כמו שאמרנו, צריך להסבירם בישוב הדעת כדי שידעו. לא לחינם אמרו חז"ל  כל המאבד עצמו לדעת אסור להספיד עליו, אסור להתאבל עליו, ואסור לקבור אותו בקבר עם כל האנשים, צריך להפריש אותו במקום רחוק מקברי ישראל, לפי שאין קוברים רשע עם צדיק, והוא נחשב רשע רוצח. כל זה צריך להגיד לציבור שידעו את ההלכות האלה, שישמעו ויראו.

בעוונותינו הרבים יש הרבה בחורים בשביל אכזבה לפעמים הורגים אותה וגם את עצמם, עושים 'תמות נפשי עם פלשתים' , זו שטות! העונש שלהם גדול מנשוא, דמו ודם זרעיותיו! היה ראוי להביא בנים. כל זה דבר חמור מאוד.

הדברים לקוחים מתוך הספר "מעדני המלך". לרכישת הספר היכנסו להידברות שופס או הקליקו כאן