הרב עובדיה יוסף: לשם מה נברא האדם בעולם הזה?

מורי ורבותי, לא אלאה אתכם בדברים, השעה מאוחרת ולא נעשה טורח ציבור, אבל נאמר כמה מילים בשבחה של המנוחה. תמיד היתה שומרת עלינו בבוקר ובערב, היתה שומרת עלינו ומייחלת.

בחודש אלול הייתי יוצא בשש וחוזר באחת-שתיים, והיא יושבת ומייחלת, לא הולכת לישון, ולפעמים היה מצב קשה מאוד, היה אינתפדה של הרשעים האלה, ותמיד היתה שומעת כל מיני שמועות, זה נהרג וזה כך, לא היה נותן לה לבה ללכת לישון, היתה יושבת ומחכה עד אחת-שתים, ולא אמרה מעולם אל תלך, תקצר מעט, תבוא יותר מוקדם, שום דבר, הבינה שזה תפקידי שמחייב אותי, לא שאני עושה דבר לפנים משורת הדין.

למה נברא האדם בעולם הזה? בשביל עצמו? נברא בשביל אחרים, לזכות את אחרים, 'הלומד על מנת ללמד, מספיקים בידו ללמוד וללמד. הלומד על מנת לעשות, מספיקים בידו ללמוד וללמד לשמור ולעשות'. ואדם לעמל יולד, לעמ"ל ר"ת ללמוד על מנת ללמד, 'אל תחזיק טובה לעצמך', אדם למד תורה, כמה שלמד תורה לא יחזיק את הטובה הזו שהיא התורה לעצמו, אלא ילמד תורה. אדם נוצר בשביל אחרים.

הגמ' אומרת דברים נוראים, 'כי דבר ה' בזה', זה הלומד תורה ואינו מלמדה לאחרים. או ח"ו מה שכתוב במדרש קהלת: הרי שלמד תורה כל ימיו ולא לימדה לאחרים, עליו אמר קהלת: הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל, כל תורתו הבל, אין לך הבל גדול מזה.

מה רבותינו רואים בתפקידו של האדם בפרט תלמיד חכם? חייב ללמד! הוא לא עושה טובה, עושה טובה לעצמו.

והיא הבינה שזה התפקיד שלי, וזה תפקיד של החיים, לא אמרה אף פעם אל תלך, כן תבוא.

הדברים לקוחים מתוך הספר "מעדני המלך". לרכישת הספר היכנסו להידברות שופס או הקליקו כאן