פשוט להיות אמא: מה אני עושה כשהילדים לא סופרים אותי?!

יש ימים כאלה, שאת מרגישה שכל הילדיםפשוט מסובבים אותך על האצבע הקטנה, שיתפה אותי חברה קרובה. שלא סופרים אותך... שהם פשוט פרזיטים, אנוכיים, ולא אכפת להם משום דבר חוץ מעצמם.

הם מגיעים הביתה, סליחה... לבית המלון-חמישה-כוכבים שאת מנהלת, אוכלים ומשאירים את הכלים בכיור... למלצרית.
מתקלחים ומשאירים את המגבת המלוכלכת על הרצפה... לחדרנית.
הארון מפוצץ בגדים – אבל הבנות מתעקשות שהבגדים חורפיים, או קיציים, או ישנים, או שהכל לא אופנתי.
הם חוזרים מהחוג, או מהים, או מעוד סיבוב קניות – אבל משום מה יש להם רק תלונות.
מקבלים שירות vip של בית נקי, כביסה ריחנית, כסף לחוגים, הקשבה, חיבוק, סיפור – אבל לא יאמן.... הם עדיין לא מרוצים...
ולכל צוציק בבית הזה יש בשבילי הצעות שיפור וייעול.
ה-צ-י-ל-ו!
אתם יודעים מה אני עושה בימים כאלה?
לימדה אותה החברה – מורידה ראש עד יעבור זעם. לא רוצה לזכור או לתת נפח לילדים המעצבנים שלי. מדפדפת הלאה, הכי שאני יכולה.
כי אני רוצה להתייחס לזהשהם הרבה פעמים סופר-אכפתיים או סופר-חרוצים.
כי אני מעדיפה לחשוב שהבנות שלי "בלעבוסטיות" ונורא אוהבות סדר וניקיון. שהילדים הם בעצם מתוקים נורא. אבל באמת.

אני רוצה בעקשנות לא לשכוח איך במוצאי שבת כולם תמיד משנסים מותניים, וכולנו יחד מתקתקים את הבית.
איך בימי ההולדת של הילדים אני תמיד משמינה מנחת, כי כולם מברכים את החתן התורן בברכות הכי מתוקות שיש, מכינים לו בלונים וציורים, מתעקשים לקנות לו שוקולד ועוטפים אותו באהבה.
איך כל הילדים פרגנו כל כך לאחת הבנות, כשהגיעה וסיפרה שהיא התקבלה לסמינר שהיא רצתה.
איך כולם היו מדהימים ושמחו בשמחה של אחות שסיימה ציור על קנווס בחוג, או איך הם טיפלו יפה כל כך בקטן כשבעלי ואני נסענו לחופש.
איך אף אחד לא שכח את היומולדת שלי, ואיך הם ניקו את הבית והכינו לי שיר עם תנועות ואלבום תמונות קטן וכרית רקומה מעשה ידיה של אחת מהן, עם "לאמא באהבה"....
וואו,
פתאום הרשימה הזאת מתארכת ואני נזכרת בחיבוקים, בעזרה הדדית, בספר התהילים שגמרנו יחד בשבועות, בזה שאתמול הגדולה הכינה לכולם טוסטים ופטרה אותי מארוחת הערב, בקניות האינסופיות במכולת ממול כי נגמר החלב או אין לחם, בקפיצות החמודות בגומי, במבחנים הטובים, בביישנות, בשמחת החיים....

אז עכשיו, כשאני כותבת כאן ומתעקשת להסתכל על כל הטוב האמיתי שיש בכולם, אני מצליחה להמשיך הלאה. מחר זה יום חדש, והם כאלה מקסימים, אז מה אכפת לי אם היום לא?

ואז, סיימה ללמד אותי שיעור מאלף לחיים, התחלתי מתוסכלת עם ילדים פרזיטים – ויצאתי שמחה עם הילדים האמיתיים שלי, שבעצם עושים לי המון נחת.

דקלהיוספסברגהיאמנחתהוריםויועצתבגישתשפר.

דקלה יוספסברג בסדנה "פשוט להיות אמא" תעזור לך לעשות שינוי בקשר עם הילדים, והכי חשוב - תחזיר לך את השמחה והכיף של להיות אמא. כרגע בהצעה מיוחדת! לפרטים הקליקי כאן.