האם אין חוסר צניעות בפנייה אל הרב בנושאי טהרה?

בעת שאני לומדת הלכות טהרת המשפחה, אני נתקלת פעמים רבות בהנחיה שיש לפנות לרב, ולהתייעץ עימו במצבים שונים, ובהקשר לכך רציתי לשאול: האם אין בזה חוסר צניעות, לפנות אל רב ולשתף אותו בפרטים אינטימיים?

תשובה:

אכן, במסגרת שמירת טהרת המשפחה, מתעורר בדרך כלל מפעם לפעם - הצורך לפנות אל רב. [השאלות השכיחות ביותר מצויות כאשר האשה עושה בדיקה (הפסק טהרה או בשבעה נקיים), והיא מסופקת אם הבדיקה נחשבת לנקייה מדם או לא. כמו כן מצוי לעיתים שאשה רואה כתם דם על בגדה, ועליה לברר אם כתם זה מטמא או לא. ויש שאלות גם בנושאים נוספים, כגון: חציצה בטבילה, פרישה בעונת הוסת, ועוד].

אומנם יתכן, שאת מרגישה קושי מסויים לפנות אל הרב בעניינים אינטימיים. אולם עליך לדעת, כי אין כאן חוסר צניעות או בושה חלילה. בפנייתך אל הרב בשעת הצורך, את ממלאת חובה קדושה של בת ישראל. התורה הפקידה בידיך את עתידם ובריאותם הרוחנית והגשמית של בעלך וילדיך, ונתנה לך זכות מלאה וחובה לפנות אל הרב בכל שאלה ובעיה, כדי למלא את תפקידך הנעלה בהצלחה. אדרבה, הדבר מעיד על שבחך ומעלתך, אשר יש בך יראת שמים וזהירות בשמירת הטהרה בביתך.

גם הרב מבחינתו, רואה זאת כזכות וכחובה קדושה לענות לשאלות בנושאים אלו, שבהם תלויה טהרת וקדושת עם ישראל. אפילו דוד מלך ישראל היה גאה בכך והיה משתבח ואומר: ״ידי מלוכלכות בדם... כדי לטהר אשה לבעלה״ [שהנשים היו מראות לו כתמים ומראות של דמים, כדי שיפסוק להן אם הם טהורים או טמאים]. ובגלל חשיבות הנושא, הרבנים העוסקים בתחום זה, ערוכים לענות לשאלות אלו בכל זמן ובכל מקום אפשרי [גם מעבר לשעות הקבלה בבית ההוראה]. התייחסות הרב לשאלתך היא כמובן עניינית בלבד, ובודאי שאין לך להתבייש או להרגיש חוסר נעימות.

אם בכל זאת את מרגישה קושי לפנות ישירות אל הרב, נסי להעביר את השאלה דרך אשת הרב, או להיעזר במדריכה, שתפנה את שאלתך אל הרב. אל תהססי לפנות לכל גורם שיכול לעזור לך בנושא! ודאי תופתעי לטובה כשתראי עד כמה לכל הגורמים העוסקים בנושא זה יש רצון כנה ונכונות לעזור, בגלל חשיבותו הרבה של הנושא! כמו כן ישנן שאלות רבות שניתן לברר בטלפון.

כמובן שגם אפשרי בהחלט שהבעל ילך לשאול את הרב, ואדרבה, לעיתים בעבורו זה יותר פשוט, כגון שהוא פוגש את הרב בבית הכנסת וכדומה. אולם במקרים רבים בְּפֹעַל דווקא יותר מעשי שהאשה תלך, ולכן כל אשה תעשה כחכמתה.

ובאשר לשאלתך השניה - האם תוכלי להחמיר על עצמך, ובכך לחסוך את ההליכה לרב, התשובה היא - בהחלט לא!  על פי התורה, כשם שאין להתיר את מה שאסור, כך אין לאסור את מה שמותר. כאשר אשה מחמירה בנושא זה על דעת עצמה, ובכך נשארת בנידתה יותר זמן מהנדרש - הרי היא מעמידה את בעלה בנסיון קשה מאוד, ואף עלולה חלילה להביא אותו לידי מכשול. חובת האשה כלפי בעלה, לעשות את כל ההשתדלות להיטהר מוקדם ככל האפשר, בלי שום עיכוב. ומצד שני - כמובן שלא יתכן שבני הזוג יקלו על דעת עצמם - כשמדובר באיסור כה חמור [וגם אם נראה להם שבעבר קרה מקרה דומה, אין להקיש ממקרה למקרה, וזאת משום שהפרטים בנושא זה רבים ומורכבים מאוד, ופרט קטן יכול לשנות את התמונה. רק רב שעבר הכשרה מקיפה יכול להכריע ולפסוק את ההלכה].

לכן הדרך היחידה היא לשאול רב, אשר יורה את ההלכה באופן ברור - להתיר או לאסור, ובכך יונהגו חיי המשפחה על פי רצון ה׳. אין ספק, כי אשה המתאמצת בשמירת הטהרה בביתה, ללא עצלות וללא ״בושה״ שאינה במקומה - שכרה רב ועצום לאין שיעור, ועושה נחת רוח מרובה לבורא עולם.