ברית יעקובי: "יותר מ-100 בתי כנסת בתל אביב עומדים להיהרס"

"שומם, נטוש ונעול, כך  מצאתי את בית הכנסת שלי", כותב שלמה פיבקו, תושב תל אביב. "המקום שהיה עבורי לבית שני עד גיל תשע, ובו אבי יעקב פיבקו ז"ל כיהן כגבאי (בהתנדבות) למעלה מ-40 שנה. נוף ילדותי  שהעלה בי זיכרונות מרגשים, אך גם צער עמוק על אובדן הסמלים והערכים הקדושים לנו, והכל בשל פוליטיקה זולה ומאבקי כוח ושליטה.

"בית הכנסת 'מושב זקנים' הינו בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, והיה לאחד מבתי הכנסת החשובים בתל אביב הקטנה שנבנה בסגנון אקלקטי על ידי יהודה מגידוביץ עומד נעול על מנעול ובריח".

והוא חותם במילים: "לא אנוח ולא אשקוט עד שאמצא את האנשים שיירתמו לטובת הרמת קרנו ושימורו של המוסד הזה".

את הדברים העצובים האלו מצטטת באוזנינו ברית יעקבי, כאשר היא מספרת על תופעת בתי הכנסת הנטושים בתל אביב. תופעה שהופכת מיום ליום לעצובה יותר ויותר, עקב העובדה שרבים מבתי הכנסת הנטושים מקבלים צו הריסה ונהרסים יחד עם עברם המפואר וההיסטוריה רבת השנים שלהם.

היסטוריה שנהרסת

ברית יעקבי החליטה שהיא יוצאת להילחם בתופעה הקשה הזו. לדבריה יש בתל אביב יותר מ-100 בתי כנסת נטושים, ולא ייתכן לאפשר להם לדעוך ולהיעלם ככה מן המפה.

המעניין הוא שכאשר ביקשנו לבדוק מיהי אותה דמות שעומדת מאחורי היוזמה המעניינת הזו, גילינו בחורה נמרצת שמגדירה את עצמה כ'מסורתית'. "אבל אני לא כל כך סובלת הגדרות, מה זה משנה בכלל?" היא שואלת.

את המיזם שהיא הקימה היא מכנה בשם 'חלל פנוי', והיא מספרת: "הקמתי את המיזם לפני כשנתיים וחצי. הייתה לי מטרה ברורה בכך - רציתי לספר את סיפורם של בתי כנסת נטושים בתל אביב, כאשר הדבר נוצר מתוך הבנה כי בעוד לא הרבה שנים כבר לא יהיו עוד בתי כנסת עתיקים ונטושים בעיר, מהסיבה הפשוטה – תל אביב עוברת תהליכים מואצים של שינוי אוכלוסייה. כי עיר זה דבר מתחדש, והאנשים המתגוררים כאן פחות מוצאים עניין בבתי הכנסת".

ויש לה גם מטרה נוספת: "אני עסוקה כל הזמן בשאלה – האם יש רלוונטיות לבית כנסת בעולם של אנשים שאינם מתפללים? ואם אכן יש, אז איך ובאיזה אופן? אני שואלת את זה כאדם שלא מתפלל בבית כנסת, אבל בתי הכנסת כן חשובים לי. אני רוצה להנגיש אותם לכל האוכלוסייה".

ואיך נולד המיזם שלך? איך הכל התחיל?

"במשך תקופה התגוררתי ברחוב אלנבי, על יד בית כנסת נטוש", היא מספרת, "ובכל פעם שהייתי עוברת על יד המבנה הרגשתי שאני מתעניינת בו וזה סיקרן אותי. זה הוביל לכך שהתחלתי ללמוד ולקרוא על בתי כנסת נטושים בתל אביב, והבנתי שיש ברחבי העיר יותר מ-100 בתי כנסת נטושים. הסיפור של בתי הכנסת בתל אביב הוא ייחודי מאוד ביחס לשאר ערי הארץ, ומזכיר במידה מסוימת את מה שקורה באירופה, שם יש בתי כנסת רבים שננטשו, כי הקהילות במקום עזבו או צומצמו מאוד.

"זה הוביל אותי למסע ארוך בתל אביב, בו ניסיתי להבין מהו הסיפור של בתי הכנסת, מה עושים איתם, ואיך אפשר להחזיר את הקשר של הקהילה לבתי הכנסת. לא התאפקתי וטסתי גם לחו"ל, הגעתי בעיקר למזרח אירופה ושם קיבלתי השראה גדולה מבתי כנסת שנפתחו מחדש, וחזרתי לארץ כדי לנסות את זה כאן.

"אני עצמי דור שלישי לתושבי תל אביב", היא מוסיפה, "ובמידה מסוימת אני רואה איך שכל בית כנסת כזה מספר את סיפור הקהילה שכל כך מתדלדלת כאן. יש בתי כנסת שמייצגים את קהילת יוצאי דמשק, יש את קהילת יוצאי לוב, ויש גם בתי כנסת של תימנים. כל קהילה עם סיפור תרבותי משלה. התחושה שלי היא שבתוך כל התל אביביות הזו הסיפורים האלו הולכים לפעמים לאיבוד".

לדבריה של ברית, זה רק עניין של זמן עד שהיסטוריית בתי הכנסת בתל אביב תיעלם לגמרי מן המפה. "כיום אפשר למצוא אנשים מבוגרים בבני ברק שעוד התפללו בבתי הכנסת האלו, אבל הם הולכים ונפטרים, ובתי הכנסת נהרסים. אין עוד מי שיספר את הסיפורים שלהם, ואני שואפת להיות זאת שמעבירה אותם גם לדורות הבאים. יש בית כנסת שהתפלל שם הרב שך, בית כנסת שהתפלל שם הרב עובדיה, זה מעניין כל כך הרבה אנשים".

לא לשכוח את בתי הכנסת

ומה השאיפה שלך? מה היית רוצה שיקרה עקב המיזם?

"אני לא נלחמת בהריסת בתי הכנסת, כי תל אביב היא עיר שאין בה טיפת חלל פנוי. התושבים נלחמים על כל פיסת קרקע פנויה, וברור שזה רק עניין של זמן עד שרוב בתי הכנסת ייהרסו ויבנו במקומם מבנים ודירות. אבל אני כן מנסה ליצור שיח בנושא ולקרב למקומות האלו אנשים שמעולם לא ראו את בית הכנסת כמקום שיכול להיות רלוונטי עבורם.

"אני לא מבקשת מאף אחד ללכת להתפלל בבתי הכנסת, אבל יש מבנים שבעקבות כך שכתבתי עליהם פנו אליי אנשים וביקשו ממני לפרסם על כך שהם מנסים לארגן שם מניין, ואני עוזרת להם בשמחה".

והיא גם מעירה דבר נוסף: "כשאני מגיעה לחו"ל אני רואה שמאוד ברור שם מהי האבחנה של 'להיות יהודי'. גם אם אתה חילוני, עצם זה שאתה מוגדר כיהודי ומשתייך לקהילה, זה מחייב אותך להתעסק ביהדות שלך. במדינת ישראל, לצערי, הדברים הם בדיוק הפוכים – אמנם רובנו המוחלט יהודים, אך בכל זאת יש בינינו רבים כל כך שלא שואלים את השאלה הבסיסית כל כך – מה זה אומר עבורנו? אני מאמינה שאם נגיע לתשובות הן אולי יהיו קשות, אבל אין ספק שזוהי שאלה מרתקת".

וקשה שלא לשאול - את לא בחורה דתית, איך החברה מסתכלת עלייך? לא מרימים גבה?

"האמת? דווקא לא. אני חושבת שהצלחתי להדביק אנשים ב'חיידק' שלי, ויש הרבה בסביבתי שהתחילו לגלות עניין. חלקם מתעניינים בדת, חלקם דווקא באדריכלות של בתי הכנסת וחלקם בהיסטוריה. העיקר שלא שוכחים".