הלכות מצויות שאינן ידועות בנושא ציצית

בדיקת חוטי הציצית בכל יום

שאלה: כל כמה זמן צריך לבדוק את חוטי הציצית, כדי לראות שלא נקרעו?

תשובה: בכל יום קודם לבישת הטלית, צריך לבדוק חוטי הציצית למטה, ובמקום הנקב (של הטלית), לראות שלא נקרעו באופן הפוסל אותם.

מקורות: שו"ע א"ח ח' ט', משנה ברורה ח' כ"א, וע"ע דעת נוטה ח"ב עמ' ס"ז, ספר ציצית מקורות הביאור סי' ט' ס"ק 37.

הערות: ואפילו אם לובש כמה טליתות, צריך לבדוק את כולם (משנה ברורה ח' כ"ב), אמנם על טלית שאינו מברך עליו אפשר דמספיק לבדוק החוטים רק למטה, ומכל מקום נכון לבדוק לפעמים את החוטים גם במקום הנקב (ביאור הלכה ח' ט' יעיין) [וע"ע משנה ברורה י"ב ד'].

ואם בדק הטלית בבוקר, שוב אינו צריך לבודקו כל אותו היום, אפילו אם פשטו וחוזר ולובשו אחרי הרבה זמן (משנה ברורה ח' כ"ב).

אם בדק הטלית כשהסירו מעליו והניחו בכיסו, אינו צריך לבודקו שוב למחרת (משנה ברורה ח' כ"ב).

הוספות: גם בשבת צריך לבדוק חוטי הציצית, כמו ביום חול (משנה ברורה ח' כ', י"ג ז') [וע"ע ביאור הלכה י"ג ב' קודם, מנהג ישראל תורה ח' ו', פסק"ת י"ג ג'].

אם נתרופף קשר הציצית, אסור לחזקו בשבת, כיון שזה קשר על גבי קשר (אז נדברו ח"ג סי' כ"ב, קצות השלחן בדי השלחן קכ"ג ד', חוט שני על שבת ח"ב עמ' רכ"א, איל משולש על קושר ג' י"ד) [ועיין משנה ברורה שי"ז א', י"ד, וע"ע לבושי שרד על מגן אברהם שי"ז ד', קצות השלחן בדי השלחן קכ"ג ד', באר משה ח"ו סי' ק"ד, איל משולש על קושר ה' ז' (ועיין שו"ע א"ה קס"ט כ"ח, ביאור הגר"א שם, סדר חליצה (שו"ע א"ה סי' קס"ט) סעיף מ"ג, פירוש סדר חליצה ס"ק ס"א, ביאור הגר"א שם, חליצה כהלכתה ח"ב פרק כ"ב ס"ק נ"א)].

***

הפרדת חוטי הציצית זה מזה

שאלה: האם מותר לברך על טלית שציציותיו מסובכים זה בזה?

תשובה: צריך להפריד חוטי הציצית זה מזה קודם שמברך על הטלית.

מקורות: צריך להפריד חוטי הציצית זה מזה (שו"ע א"ח ח' ז'), שלא יהיו מסובכים אחד בחבירו (משנה ברורה ח' י"ח), ולדעת הגר"א אפשר דאם חוטי הציצית מסובכים אחד בחבירו אין לברך עליהם, וצריך עיון, ועל כל פנים לכתחילה קודם שיברך עליהם, בודאי חייב להפרידם אם הם מסובכים זה בזה (ביאור הלכה ח' ז' צריך).

כתוב באר"י ז"ל שציצת זה ראשי תיבות צדיק יפריד ציציותיו תמיד (משנה ברורה ח' י"ח).

הערות: יש לציין שבחזו"א (ג' ט') כתוב דמה שצריך להפריד הציציות, זה רק משום נוי, אבל אין בזה חשש פסול.

הוספות: בענין אם מותר להפריד בשבת חוטי ציצית שהסתבכו זה בזה, עיין שערי תשובה ח' ט', כף החיים ח' ל', הליכות שלמה ח"א ג' ה', דעת נוטה ח"ב עמ' נ"ט, נזר החיים עמ' קצ"ב, חוט שני על א"ח עמ' פ"ה, על שבת ח"ב עמ' רכ"ט, באר משה ח"ח סי' מ"ג, איל משולש על קושר י"ב ל"ח, ספר ציצית הלכה פסוקה ח' ל"ז, פסק"ת י"ג ג', וע"ע ספר ציצית הלכה פסוקה י"א ק"ו.

***

אופן תליית הציציות על הטלית

שאלה: איך צריך לתלות הציציות על הטלית (בטלית שיש בו רק חור אחד), באופן שיהיו תלויים על הקרן, או באופן שיהיו ישר כלפי הקרקע?

תשובה: לכתחילה צריך לתלות הציציות באופן שיהיו תלויים על הקרן (לרוחב הטלית), ואם נשמטו למטה (ישר כלפי הקרקע), יחזירם על הצד.

מקורות: שו"ע א"ח י"א ט"ו, משנה ברורה י"א נ"ב, ע"ג, וע"ע ביאור הלכה י"א ט"ו לאורך, שונה הלכות י"א פ"ג, דעת נוטה ח"ב עמ' רי"א, רי"ב, ספר ציצית הלכה פסוקה י"א ק"ה, ק"ו, פסק"ת י"א ל"ב.

הערות: יזהר מאוד שהציציות לא יהיו תלויים באלכסון על הקרן זוית של הטלית, מפני שהוא מנהג הקראי"ם, ואם הם תלויים כך, מצוה להחזירם למקומם (משנה ברורה י"א ע"ג).

בענין איך יקיימו ההלכה שהציציות יהיו תלויים על הקרן, אלו הלובשים טלית שיש בה שני חורים ומשחילים הציציות דרכם, והציציות יוצאות מהשני חורים בצד אחד, עיין ספר ציצית הלכה פסוקה י"א ס"ב (ג'), מקורות הלכה פסוקה סי' י"א ס"ק 88.

הוספות: ראוי להדק הקשר הראשון של הציצית לטלית, כדי שהציצית לא תזוז ממקומה (ספר ציצית הלכה פסוקה י"א ק"ד, דעת נוטה ח"ב עמ' קצ"ג, דינים והנהגות מהחזו"א א"ח ב' ז', ארחות רבנו ח"א עמ' כ"ב, אעלה בתמר על החזו"א עמ' י"א, פסק"ת י"א כ"ב), אמנם לא יהדקנו יותר מדאי חזק (דעת נוטה ח"ב עמ' קצ"ג), ויש מי שכתב דלא יקשור אותו הדוק לטלית אלא רפוי, ומכל מקום הנוהגים להדקו יש להם על מה לסמוך, כיון שיש גדולי עולם שנהגו ככה ע"כ (תשובות והנהגות ח"א סי' כ"ז, ח"ב סוף סי' י"ד).

***

אופן סידור הציציות בלבישת הטלית

שאלה: הלובש טלית קטן או גדול, איך הוא צריך לסדר הציציות?

תשובה: יסדר שתי ציציות לפניו ושתים לאחוריו, כדי שיהיה מסובב במצוות.

מקורות: שו"ע א"ח ח' ד', י"ז ג', וע"ע עיונים בהלכה ח"ג עמ' כ"ו.

הערות: עיקר מצות ציצית היא שיהיו שתי ציציות לפניו ושתים לאחוריו, ונראה שזה לעיכובא כיון שכתוב על ארבע כנפות כסותך, והכנפות הם שתים לפניו ושתים לאחוריו (ערוך השלחן ח' י') [וע"ע עיונים בהלכה ח"ג עמ' כ"ט].

***

כוונות שצריך לכוין כשמתעטף בציצית

שאלה: איזה כוונה צריך לכוין כשמתעטף בציצית?

תשובה: צריך לכוין לקיים מצות ציצית, וגם שציונו הקב"ה להתעטף בו כדי שנזכור כל מצוותיו לעשותם, ונכון גם לכוין שאם יפשטהו שיחזור וילבשהו.

מקורות: שו"ע א"ח ח' ח', משנה ברורה ח' י"ט, ביאור הלכה ח' י"ד אם פשט.

הערות: כשמברך על הטלית גדול יכוין לפטור את הטלית קטן [אם לא בירך עליו] (שו"ע א"ח ח' י').

הוספות: בהנחת תפילין צריך לכוין לקיים מצות תפילין, וגם שציונו הקב"ה להניח ארבע פרשיות אלו שיש בהם יחוד שמו ויציאת מצרים, על הזרוע כנגד הלב ועל הראש כנגד המוח, כדי שנזכור נסים ונפלאות שעשה עמנו שהם מורים על יחודו, ואשר לו הכוח והממשלה בעליונים ובתחתונים לעשות בהם כרצונו, וישעבד להקב"ה הנשמה שהיא במוח וגם הלב שהוא עיקר התאוות והמחשבות (שו"ע א"ח כ"ה ה', משנה ברורה ח' י"ט).

***

מי שנפלה טליתו-אם צריך לחזור ולברך בלבישתה

שאלה: הלבוש טלית גדול, ונפלה ממנו בלי כוונה, האם צריך לחזור ולברך כשלובשה בחזרה?

תשובה: אם כל הטלית נפלה ממנו, צריך לחזור ולברך, אפילו אם נשארה בידו, אבל אם לא נפלה כולה, אינו חוזר ומברך, ועיין בהערות.

מקורות: שו"ע א"ח ח' ט"ו, משנה ברורה ח' מ"א, ועיין עוד יוסף חי (מהבן איש חי) בראשית סעיף ג'.

הערות: וזה גם אם חוזר ולובשה מיד, ואפילו הוא לבוש טלית קטן (משנה ברורה ח' ל"ט, מ').

אמנם יש לציין שבכף החיים (ח' נ"ח) כתוב דמנהג העולם שלא לחזור ולברך, ובהליכות שלמה (ח"א ג' י"ד) כתוב שאם נפלה טליתו בשעת התפילה אינו חוזר ומברך, ורק אם נפלה לאחר התפילה חוזר ומברך [וע"ע אשי ישראל פרק ל"ב ס"ק מ"ב, באר משה ח"ח מ"ד א', שיח הלכה ח' ס"ו, צ"ז ב', ספר ציצית הלכה פסוקה ח' פ"ה, פ"ו, אור לציון ח"ב מ"ד י"א, פסק"ת ח' כ"ח].

אם הרגיש בנפילת הטלית לפני שנפלה, והיה דעתו לחזור וללובשה, אינו חוזר ומברך, אפילו אם נפלה כולה, שדינו כאילו פשט טליתו על דעת לחזור וללובשה (באר משה ח"ו סי' ט', ח"ח מ"ד א', משנה הלכה ח' ט"ו ד"ה אם) [וע"ע שו"ע א"ח ח' י"ד, כף החיים ח' נ"ב].

הוספות: אם הטלית נפלה ממנו כשהתפלל שמונה עשרה, ואחרים החזירוה עליו, כשיגמור השמונה עשרה ימשמש בציציות ויברך (משנה ברורה ח' מ') להתעטף בציצית (פמ"ג א"א ח' י"ב) [וע"ע שו"ע א"ח צ"ז ד', ערוך השלחן ח' כ"ב].

***

דין חוט ציצית שנקרע במקום הקשרים

שאלה: חוט ציצית שנקרע במקום הנקב של הטלית או במקום הקשרים, האם זה פוסל את הטלית?

תשובה: אם החוט נקרע במקום חיבורו בטלית עד הקשר השני (מתוך החמישה קשרים), זה פוסל את הטלית, ואם נקרע אחרי הקשר השני ולמטה, הטלית כשר (שדינו כמו אם נקרע למטה מהקשרים), אמנם אולי זה רק אם נשאר בו שיעור כדי עניבה אחרי הקשר השני, וצריך עיון.

מקורות: משנה ברורה ח' כ"א, י"ב ד', ביאור הלכה י"ב ג' יש, ועיין שונה הלכות י"ב י"ז, וע"ע ביאור הלכה י"ב א' אפילו, י"ב ג' יש, בית ברוך (על החיי אדם) ח"א י"א קמ"א, שיח הלכה י"ב י"ג.

הערות: אמנם יש לציין שלדעת החזו"א אם נשאר בו משהו אחרי הקשר הראשון, הטלית כשר, אבל אם החוט שכורך בו, נקרע בין הקשר הראשון לשני, הוא נשאר בצריך עיון אם הטלית כשר (שונה הלכות י"ב י"ז).

בענין שיעור כדי עניבה, עיין בהערות שבהלכה הבאה.

***

דין חוט ציצית שנקרע למטה מהקשרים

שאלה: אם נקרע חוט ציצית אחד או כמה חוטים (מתוך השמונה חוטים) למטה מהקשרים (והיינו החלק הרחוק מהבגד), האם זה פוסל את הטלית?

תשובה:

א) אם נקרע חוט אחד, אפילו אם לא נשאר בו שיעור כדי עניבה, הטלית כשר.

ב) אם נקרעו שני חוטים מצד אחד בלבד *, אפילו אם לא נשאר בהם שיעור כדי עניבה, הטלית כשר.

ואם נקרעו שני חוטים משני הצדדים, אם בשניהם לא נשאר שיעור כדי עניבה, הטלית פסול, ואם נשאר לפחות באחד מהם שיעור כדי עניבה, הטלית כשר.

ג) אם נקרעו שלושה או ארבעה חוטים מצד אחד בלבד *, בין אם נשאר בהם שיעור כדי עניבה או לא, יש מחלוקת אם הטלית כשר **.

ואם נקרעו שלושה חוטים או יותר משני הצדדים (אפילו כל השמונה), אם בשנים מהם לא נשאר שיעור כדי עניבה, הטלית פסול, ואם נשאר בכולם (אפילו חוץ מאחד) שיעור כדי עניבה, יש מחלוקת אם הטלית כשר **.

* והיינו לפי מה שנוהגים לדקדק בעת תליית הציציות, שיהיו תמיד אותם ראשי ארבעה החוטים באותו צד, שאם לא דקדק בזה, דינו כמו נקרע משני הצדדים.

** ולכתחילה טוב להחמיר להחליף החוטים, אם יכול בקלות למצוא חוטים אחרים ^א [ויש מי שאומר דלדעת הרמ"א צריך עיון אם אפשר להקל בזה (אפילו כשאינו מוצא חוטים אחרים) ^ב].

מקורות: שו"ע א"ח י"ב א', משנה ברורה י"ב ה', ז', וע"ע מגן אברהם י"ב ה', מחצית השקל י"ב ה', פסק"ת סי' י"ב ס"ק 9.

(א) שו"ע א"ח י"ב א', משנה ברורה י"ב י"א, י"ג, ביאור הלכה י"ב א' והלכה, ועיין שונה הלכות י"ב ז', וע"ע שו"ע הרב י"ב ד'. (ב) אבן ישראל על המשנה ברורה י"ב א', משנה הלכה י"ב א' ד"ה והלכה, ספר ציצית הלכה פסוקה י"ב י"ז, עמ' ת"ס.

הערות: שיעור כדי עניבה, היינו שאורך החוט [מהקשר האחרון (המרוחק ביותר מהטלית) (שו"ע א"ח י"ב ג', וע"ע שם, משנה ברורה י"ב י"ג)] הוא לפחות שתי אצבעות (ביאור הלכה י"ב א' אם) [וע"ע משנה ברורה י"ב א', ג', ביאור הלכה י"ב א' אם, כף החיים י"ב א'], ושיעורו הוא לדעת הגר"ח נאה 4 ס"מ, ולדעת החזו"א 4.8 ס"מ.

חוט שנקרע ונשאר בו שיעור ציצית, דינו כחוט שלא נקרע, ושיעור ציצית היינו שאורך החוט מהקשר הראשון (הקרוב ביותר לטלית) הוא לפחות י"ב אצבעות (שו"ע א"ח י"א ד', משנה ברורה י"א כ"א) [וע"ע ביאור הלכה י"א ד' וכן], ושיעורו הוא לדעת הגר"ח נאה 24 ס"מ, ולדעת החזו"א 28.8 ס"מ [ולכתחילה שיעורו 30 ס"מ (שיעורין של תורה שיעורי המצוות סעיף ב')].

חוט שהיה בו שיעור ציצית ונקרע, אפילו אם לא נשאר בו שיעור כדי עניבה, אם חזר וקשרו (קשר על גבי קשר), דינו כחוט שלא נקרע, ובלבד שהטלית לא נפסל בשעה שהיה קרוע (משנה ברורה י"ב ז'), אמנם יש לציין שבחזו"א (ג' ט"ו) כתוב שלא מועיל לקשור החוט בחזרה, ודינו כחוט שנקרע [וע"ע דולה ומשקה עמ' כ"ד, חזו"א ג' כ"ח].

הוספות: אם נקרע אפילו רק חוט אחד, טוב להחליפו כשאפשר, כיון שמנין הל"ב חוטי ציצית יש בו עניינים גדולים (כף החיים י"ב י"ב) [וע"ע משנה ברורה ט"ו ג', מקור חיים (מהחות יאיר) ט"ו א', אשל אברהם (מבוטשאטש) י"ב א', מעשה איש ח"ג עמ' קכ"ג, ח"ד עמ' קי"ח, ארחות רבנו ח"א עמ' כ"א, דולה ומשקה עמ' כ"ד, שבט הקהתי ח"ד סי' ה'].

אם הטלית נפסל, צריך לפשוט אותו [מיד (מגן אברהם י"ט א')], ולא מועיל שיעמוד על מקומו בלי ללכת (משנה ברורה י"ב י"ג), ובענין אם צריך לפשוט אותו גם כשנמצא לפני רבים, עיין שו"ע א"ח י"ג ג', משנה ברורה שם, ט' ג', פסק"ת י"ב ד'.

***

תפירת הטלית קטן סביב הנקב שהציציות תלויים בו

שאלה: האם מותר לעשות בטלית קטן תפר לחיזוק, סביב הנקב שהציציות תלויים בו?

תשובה: אם חוט התפירה בצבע לבן ומאותו מין של הבגד, אסור, דחוששים שיקח מהחוט הזה לחוטי הציצית, ולכן בטלית קטן מצמר, יתפרנו בחוט משאר מינים, ובטלית קטן משאר מינים, יתפרנו בחוט צבעוני או שאינו ממין הבגד, ובזה יותר טוב לתופרו בחוט צבעוני.

מקורות: שו"ע א"ח ט"ו ד'-ו', משנה ברורה ט"ו י"א, י"ח-כ', כ"ב-כ"ה, ועיין שער הציון ט"ו ל"ג, ל"ה, דרך החיים הל' אם להתיר ציצית מבגד לבגד סעיף ג', ה', וע"ע חוט שני על א"ח עמ' ק"ד.

הערות: אמנם יש לציין שהחזו"א מפקפק בהיתר של חוט צבעוני (שונה הלכות ט"ו י"ח, י"ט) [וע"ע דעת נוטה ח"ב עמ' רצ"א, ספר ציצית מקורות הלכה פסוקה סי' ט"ו ס"ק 105].

ואם תפרו בחוט בצבע לבן ומאותו מין של הבגד, כתוב בביאור הגר"א שיש ספק (לשיטת רש"י) אם זה פוסל הטלית קטן גם בדיעבד, או שזה רק דין לכתחילה (ביאור הלכה ט"ו ה' ואם, איכא, ערוך השלחן ט"ו ט"ו) [וע"ע משנה ברורה ט"ו י"ז].

אמנם יש לציין שבערוך השלחן (ט"ו ט"ו, ט"ז) כתוב דבזמנינו שאנחנו נוהגים לעשות חוטי הציצית רק מצמר, מותר אפילו לכתחילה לתפור בחוט לבן ממין הבגד, בטלית קטן משאר מינים, כיון דאין חשש שיקח ממנו לחוטי הציצית, ומכל מקום ליתר שאת יתפרנו בחוט צבעוני ע"כ [ועיין חוט שני על א"ח עמ' ק"ד, בית ברוך (על החיי אדם) ח"א י"א ר"י, ובהערה שם, וע"ע פסק"ת סי' ט"ו ס"ק 41].

הוספות: והוא הדין בכל זה אם נקרע קצת הטלית קטן, מהנקב שהציציות תלויים בו והלאה, ורוצה לתפור אותו (שו"ע א"ח ט"ו ד', ה', משנה ברורה ט"ו י"ח, כ').

***

חיתוך חוטי הציצית במספריים

שאלה: האם מותר לחתוך חוטי הציצית במספריים?

תשובה: אין לחתוך חוטי הציצית בסכין או מספריים, [אפילו] קודם הנחתם בטלית [* על דרך שנאמר לגבי מזבח (דברים כ"ז ה') לא תניף עליהם ברזל].

מקורות: משנה ברורה י"א ס"א [* שו"ע הרב י"א כ"ד, מחצית השקל י"א י"ז], וע"ע שבט הקהתי ח"ד סי' ו'.

הערות: ויחתוך אותם בשיניו (משנה ברורה י"א ס"א), כיון שיש לאדם ל"ב שיניים, ומספר החוטים שבארבע כנפות הוא גם ל"ב (מחצית השקל י"א י"ז, כף החיים י"א י"ז) [וע"ע דעת נוטה ח"ב עמ' קצ"ז].

דעת הבית ברוך שמותר לחתוך חוטי הציצית בסכין או מספריים אחרי הנחתם בטלית, אבל דעת הכף החיים והגר"ח קניבסקי שליט"א שיש להקפיד בזה גם אחרי הנחתם בטלית (ספר ציצית מקורות הלכה פסוקה סי' י"א ס"ק 50, 122, פסק"ת י"א כ"ט) [וע"ע ארחות רבנו ח"א עמ' כ"ב, דעת נוטה ח"ב עמ' ר'].

כתוב בשולחן מלכים דנוי הציצית הוא שיהיו כל החוטים שווים באורכם (לקט הקמח החדש י"א כ"ג).

הוספות: יש דעות שמותר להניף על המזבח שאר מתכות שאינם ברזל (שבט הקהתי ח"א פ"ג ב', פסק"ת ק"פ ה'), ולפי זה הוא הדין שמותר לחתוך בהם חוטי ציצית (לדעות אלו), אמנם היום יש סכינים העשויים מפלסטיק [וכן מספריים העשויים מקרמיקה], ובהם לכו"ע אין חשש לחתוך חוטי ציצית, כיון שאינם של מתכות כלל (שבט הקהתי ח"ד סי' ו') [וע"ע דעת נוטה ח"ב עמ' קצ"ח].

***

חיוב ציצית בשמיכת צמר

שאלה: הממשיך לישון בבוקר עם שמיכת צמר שיש בה ארבע פינות מרובעות, האם הוא חייב להטיל בה ציצית?

תשובה: יש בזה מחלוקת, לכן יעשה בה קרן אחת עגולה.

מקורות: משנה ברורה י"ח ח', וע"ע שו"ע א"ח י' ב', ג', ערוך השלחן י"ח ח', פסק"ת י' י"ג.

הערות: יש לציין שבחזו"א (ג' ל"ו) כתוב שהמקיל בזה יש לו על מה לסמוך [וע"ע דינים והנהגות מהחזו"א א"ח ב' ט"ז, מנהגי ותיקין (בספר זכור לדוד) א' נ"ח].