לומדים תורה
הלכות מצויות שאינן ידועות כל כך בנושא תחילת התפילה
מקבץ שאלות הלכתיות מצויות בנושא תחילת התפילה, מתוך הספר: "לחיות כהלכה – הלכות מצויות שאינן ידועות כל כך"
- לחיות כהלכה
- פורסם כ"ז תמוז התשע"ח |עודכן
(צילום: Sutterstock)חיוב נטילת ידים לתפילה
שאלה: האם צריך ליטול ידים לפני התפילה?
תשובה: צריך ליטול ידים (בלי ברכה) לפני כל תפילה, אפילו אם אינו יודע להם שום טומאה.
מקורות: שו"ע א"ח צ"ב ד', ה', רל"ג ב', וע"ע משנה ברורה צ"ב כ"ה, תשובות והנהגות ח"ג סי' ה', אשי ישראל פרק כ"ז ס"ק צ"ז, שיח תפילה שער ב' סי' ה', פסק"ת צ"ב ז'.
הערות: ואם אין לו מים מזומנים לפניו, אינו צריך לחזור אחריהם, ומספיק שינקה ידיו במידי דמנקי, וזה בסתם ידים, אבל אם נגע בהם במקום מטונף או שעשה צרכיו, צריך לחזור אחר מים ליטול ידיו, ובתנאי שלא יפסיד על ידי זה זמן תפילה או תפילה בציבור (שו"ע א"ח צ"ב ד', ה', רל"ג ב', משנה ברורה צ"ב ט"ו, כ', כ"ו, רל"ג כ', כ"א, ביאור הלכה צ"ב ד' אבל) [וע"ע שו"ע א"ח צ"ב ד', משנה ברורה ד' נ"ז, פסק"ת צ"ב ז'].
הנוטל ידיו לתפלת מנחה [ומתפלל מעריב סמוך למנחה (עיין משנה ברורה צ"ב כ"ג)], ולא הסיח דעתו משמירתן עד מעריב, אינו צריך ליטול ידיו שוב למעריב (משנה ברורה רל"ג ט"ז) [וע"ע תשובות והנהגות ח"ג סי' ה', פסק"ת צ"ב ח', רל"ג ט'].
***
חיוב נט"י לתפילה כשנטל ידיו לסעודה
שאלה: מי שנטל ידיו לסעודה ואכל, ואחר כך רוצה להתפלל, האם הוא צריך ליטול ידיו שוב לתפילה?
תשובה: הוא צריך ליטול ידיו שוב, אפילו אם לא הסיח דעתו משמירתן עד התפילה, כיון שנטילת ידים לסעודה אינה עולה לתפילה.
מקורות: משנה ברורה רל"ג י"ט, ביאור הלכה רל"ג ב' אע"פ, וע"ע פתחי תשובה רל"ג ב', אשי ישראל פרק כ"ז ס"ק ק"ו, פסק"ת צ"ב ח'.
הערות: אמנם אם בשעה שנטל ידיו לסעודה, כיוון שתעלה לו הנטילה גם לתפילה שיתפלל אחר כך, אינו צריך ליטול ידיו שוב, אם לא הסיח דעתו משמירתן עד התפילה (הליכות שלמה ח"א ב' כ"ה, אשי ישראל פרק ב' ס"ק פ"ט) [וע"ע פסק"ת צ"ב ח'].
הוספות: מי שנטל ידיו לפני שהתחיל ללמוד ולמד, ואחר כך רוצה להתפלל, הוא צריך ליטול ידיו שוב, אמנם אם נטל ידיו בשביל התפילה והפסיק בלימוד, אינו צריך ליטול ידיו שוב (משנה ברורה רל"ג י"ח, שער הציון רל"ג כ"ג, ביאור הלכה רל"ג ב' אע"פ) [וע"ע משנה ברורה רל"ג י"ח].
***
אמירת שלום לפני שחרית
שאלה: מי שעוד לא התפלל שחרית, האם מותר לו לומר שלום לחבירו?
תשובה: מעלות השחר עד שיתפלל שחרית, אם הולך לבית חבירו, או אפילו בבית הכנסת, אם הולך [* ממקומו] למקום חבירו, אסור לומר לו שלום, אבל אם פוגש אותו ברחוב (וכדומה) מותר לומר לו שלום, ויש מחמירים גם בזה.
מקורות: שו"ע א"ח פ"ט ב', משנה ברורה פ"ט ח'-י', ט"ז [* שונה הלכות פ"ט י"ב, משנה הלכה פ"ט ב' ד"ה וה"ה], וע"ע תשובות והנהגות ח"א סי' ע"א, שלום רב פרק כ"ח ס"ק כ"ז, ס"א, פ"ג.
הערות: מה דיש מחמירים באמירת שלום בפוגש חבירו, זה רק במילת "שלום", כיון שזה שמו של ד', אבל מותר לומר לו בוקר טוב וכדומה [* ואם רגיל לומר בוקר טוב, יש מחמירים שצריך לשנות ולומר לשון אחר], אמנם אם הולך לבית חבירו (או למקום חבירו) כדי להקביל פניו, גם בוקר טוב אסור לומר לו (שו"ע א"ח פ"ט ב') [* מחצית השקל פ"ט ח', שלמת חיים סי' קי"ב, קי"ג] [וע"ע משנה ברורה פ"ט י"א, שלום רב כ"ח ז', י', י"א, ס"ק ל"ד].
הפוגש חבירו אחרי שכבר אמר חלק מברכות השחר, אין לחוש כל כך, ולכו"ע מותר לומר לו שלום (שו"ע א"ח פ"ט ב', משנה ברורה פ"ט י"ד, ט"ז) [וע"ע פסק"ת סי' פ"ט ס"ק 147].
באיסור אמירת שלום, אין חילוק בין חבירו לאביו או רבו, ואין חילוק בין אם רגיל לומר לו שלום או לא (משנה ברורה פ"ט י', ט"ו).
הוספות: מי שהתפלל שחרית מותר לו לומר שלום לחבירו שעוד לא התפלל שחרית, ומותר לחבירו לענות לו שלום (משנה ברורה פ"ט ט"ז).
מותר ללכת לפני שחרית לבית חבירו (או למקום חבירו) ולומר לו מזל טוב, ובפרט אם יש בזה משום דרכי שלום (שבט הלוי ח"י ט"ו א', משנה הלכה פ"ט ב' ד"ה וה"ה) [וע"ע לקט הקמח החדש פ"ט ל', שלום רב פרק כ"ח ס"ק ס"ג].
***
אופן הכניסה לבית הכנסת
שאלה: מה צריך לומר בכניסתו לבית הכנסת לפני שחרית?
תשובה: קודם כניסתו לבית הכנסת יאמר: בְּבֵית אֱ-לֹהִים נְהַלֵּךְ בְּרָגֶשׁ, וירגיש וירתע עצמו מרוב פחדו וישהה מעט, ואחר כך יאמר: וַאֲנִי בְּרֹב חַסְדְּךָ אָבוֹא בֵיתֶךָ אֶשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶךָ, ואחר כך יכנס.
מקורות: משנה ברורה ריש סי' מ"ו, וע"ע שערי תשובה מ"ו א', יוסף אומץ סי' ר"ח, שיח הלכה מ"ו א', איש על העדה עמ' מ"ח, בית יהודה ב' א', ה', פסק"ת סי' מ"ו ס"ק 2.
הערות: אולי צריך לומר כן לפני כל התפלות, ולא רק לפני שחרית (שערי דן בשו"ת מהגר"ח קניבסקי שליט"א) [וע"ע בית יהודה פרק ב' ס"ק א'].
נוהגים להחמיר שלא לומר פסוקים לפני ברכת התורה (שו"ע א"ח מ"ו ט', משנה ברורה מ"ו כ"ז, כ"ח), לכן יאמר פסוקים אלו רק אחרי ברכת התורה.
הוספות: נכון מאוד ליזהר לומר לפני שחרית: מודה אני לפניך ד' א-לוהי וא-לוהי אבותי שהוצאתני מאפלה לאורה, ולפני מנחה: מודה אני לפניך ד' א-לוהי וא-לוהי אבותי שכשם שזכיתני לראות כשהחמה במזרח, כך זכיתי לראותה במערב, ולפני מעריב: יהי רצון מלפניך ד' א-לוהי וא-לוהי אבותי כשם שהייתי באפלה והוצאתני לאורה, כן תוציאני מאפלה לאורה (ביאור הלכה א' א' שיהא) [וע"ע ערוך השלחן א' כ"ט].
***
טעה בסדר ברכות השחר
שאלה: מי שהקדים ברכה לחברתה בברכות השחר, האם הוא יכול לברך הברכה שהחסיר?
תשובה: הוא יכול לברך, כיון שהסדר אינו מעכב בברכות השחר, חוץ מברכות מתיר אסורים וזוקף כפופים, שאם הקדים לברך זוקף כפופים, אינו יכול לברך מתיר אסורים.
מקורות: שו"ע א"ח מ"ו ה', משנה ברורה מ"ו כ', ועיין מגן אברהם מ"ו י"א, פמ"ג מ"ז מ"ו ו', וע"ע משנה ברורה מ"ו ט"ז.
הערות: ומכל מקום טוב שיצא מברכת מתיר אסורים על ידי אחר (משנה ברורה מ"ו כ').
***
התחיל בברכה מברכות השחר שלא כסדר
שאלה: המברך ברכות השחר, והתחיל לברך ברוך אתה ד', והיתה כוונתו לברך ברכה שלא לפי סדר ברכות השחר, האם יסיים הברכה שחשב לברך, או שיסיים הברכה שהיה צריך לברך לפי הסדר?
תשובה: יסיים הברכה שחשב לברך, אע"פ שאינה לפי הסדר.
מקורות: משנה ברורה מ"ו כ'.
הערות: ואם חשב לסיים זוקף כפופים, כשעוד לא בירך מתיר אסורים, כתוב במשנה ברורה (מ"ו כ') שיסיים זוקף כפופים, אע"פ שלא יוכל לברך מתיר אסורים, אמנם יש לציין שבכף החיים (מ"ו מ"ה) כתוב שיסיים מתיר אסורים, כדי שלא יפסיד הברכה.
השאלות והתשובות נלקחו מתוך הספר: "לחיות כהלכה - הלכות מצויות שאינן ידועות כל כך". לרכישת הספר בהידברות שופס, לחצו כאן.