הלכות מצויות שאינן ידועות כל כך בנושא קריאת שמע וברכותיה

שהיה בין המילים ביוצר אור

שאלה: האם יש תיבות שצריך להפסיק ביניהן בברכת יוצר אור?

תשובה: צריך להפסיק מעט בין "יוצר" ל"אור", כדי שלא ישמע יוצרור.

מקורות: משנה ברורה נ"ט א'.

הוספות: באמירת "ואשר משרתיו כולם עומדים ברום עולם", יש ליזהר שלא לדלג הוא"ו של "ואשר" (כיון ש"משרתים ואשר משרתיו" זה ראשי תיבות מו"ם, שהוא שם האחרון משם ע"ב) (באר היטב נ"ט א', אליה רבה נ"ט ג') [וע"ע ערוך השלחן נ"ט י'].

כתוב בבאר היטב (נ"ט א') שבאמירת "יוצר אור" ימשמש בתפילין של יד, ובאמירת "ובורא חושך" ימשמש בתפילין של ראש, ובכף החיים (נ"ט ב') כתוב שבאמירת "ובורא" ימשמש בתפילין של יד, אבל לא ימשמש בתפילין של ראש, וקודם שיתחיל השמונה עשרה (בין ד' שפתי תפתח, לברוך אתה) ימשמש בתפילין של ראש.

***

אמירת הקדושה שביוצר אור בקול רם

שאלה: האם מותר לומר בלחש, הקדושה שביוצר אור?

תשובה: בציבור צריך לאומרה בקול רם, וביחידות יכול (ויש אומרים שצריך) לאומרה בלחש.

מקורות: שו"ע א"ח נ"ט ג', משנה ברורה נ"ט י"ג, וע"ע שערי אהרן נ"ט כ"א.

הערות: האומר הקדושה שביוצר אור ביחידות, נכון שיהדר לאומרה בניגון הטעמים [פסוקי הקדושה כתובים בישעיה ו' ג', ויחזקאל ג' י"ב] (משנה ברורה נ"ט י"א) [וע"ע חוט שני על א"ח עמ' קע"ח, אשי ישראל פרק כ"ה ס"ק י"ג, פסק"ת נ"ט ד'], אבל במקום שיש ציבור שכבר אמרו קדושה זו, אפילו אם מתפלל ביחידות, אינו צריך לאומרה בניגון הטעמים (משנה ברורה נ"ט י', אשי ישראל פרק י"ז ס"ק ל"ד), אמנם יש לציין שבכף החיים (נ"ט כ"ב) כתוב דתמיד נכון לאומרה בניגון הטעמים (אפילו בציבור).

הוספות: אם אפשר טוב לומר הקדושה שביוצר אור מיושב (משנה ברורה נ"ט י"ב) [וע"ע שיח הלכה נ"ט י', לקט הקמח החדש נ"ט י"א, פסק"ת סי' נ"ט ס"ק 37], ויש אומרים שיש לשבת בכל הברכות קריאת שמע (מיוצר אור עד תהלות לא-ל עליון) (פמ"ג א"א קל"א ד', ערוך השלחן א"ח נ"א ח', י"ד רי"ד כ"ג, ארחות יושר (מהגר"ח קניבסקי שליט"א) ל' כ"א בשם הרמב"ם).

***

אחיזת הציציות בקריאת שמע

שאלה: מה שכתוב דמצוה להחזיק הציציות בידו בשעת קריאת שמע, האם צריך להחזיקם בגובה מסוים?

תשובה: בשעת קריאת שמע יש להחזיק הציציות כנגד לבו.

מקורות: שו"ע א"ח כ"ד ב', וע"ע ימין משה עמ' כ"א.

כתוב בילקוט תהלים שדוד המלך אמר לד', אני משבחך בכל אברי ומקיים בהם המצוות, בשערות הראש, אני מקיים לא תקיפו וכו', בחזה, אני מניח הציציות כנגד הלב כל זמן שאני קורא קריאת שמע (תורת לשמה סי' ל"ט).

הערות: לפני קריאת שמע [של שחרית (מקור חיים (מהחות יאיר) כ"ד ב'), כשמגיע ל"והביאנו לשלום" (ערוך השלחן ס' ט', קיצור שו"ע י"ז ז'), ולנוסח ספרד ועדות המזרח, כשמגיע ל"מהר והבא עלינו" (קשר גודל (מהחיד"א) י' י"ד)] יאחז הציציות ביד שמאל בין הקמיצה לזרת, וכשמגיע לפרשת ויאמר יאחזם גם [יש לציין שבשו"ע הרב (כ"ד ד') לא כתוב גם (ועיין פמ"ג א"א כ"ד א')] ביד ימין, ואחרי "נאמנים ונחמדים לעד" ינשקם ויסירם מידו (משנה ברורה כ"ד ד') [וע"ע סידור היעב"ץ הל' פרשת ציצית סעיף ד', בית ברוך (על החיי אדם) ח"א י"א י"ג].

יש אומרים שיאחז [שורשי (כף החיים כ"ד ח')] הארבעה ציציות בידו (באר היטב נ"ט ג', כף החיים כ"ד ח', ארחות רבנו ח"א עמ' כ"ד (שכך נהג הסטייפלר), שערי דן בשו"ת מהגר"ח קניבסקי שליט"א), ויש אומרים שיאחז רק שני הציציות שלפניו (ערוך השלחן כ"ד ד', ס' ט', מעשה רב סעיף ל"ט, דינים והנהגות מהחזו"א א"ח ד' ט', הליכות שלמה ח"א פרק ז' ס"ק 35) [ועיין שו"ע א"ח כ"ד ה', ס"א כ"ה, וע"ע אשי ישראל פרק י"ז ס"ק מ"ט, פסק"ת סי' כ"ד ס"ק 19].

הוספות: יש נוהגים להסתכל בציציות כשמגיעים ל"וראיתם אותו", גם נוהגים קצת לנשקם בשעה שרואה בם (שו"ע א"ח כ"ד ד') [ועיין משנה ברורה כ"ד ד', שיח הלכה כ"ד ד', וע"ע פסק"ת סי' כ"ד ס"ק 21, 38], ויש אומרים שיסתכל בהם בכל פרשת ויאמר (כף החיים כ"ד ח'), ונוהגים שבכל פעם שאומר תיבת ציצית, ינשקם (קיצור שו"ע י"ז ז', כף החיים כ"ד י"ח, ארחות רבנו (שכך נהג הסטייפלר) ח"א עמ' כ"ד) [וע"ע ערוך השלחן כ"ד ג', פסק"ת כ"ד ג'], ובאמירת "ונתנו על ציצית" ינשקם אחרי תיבת הכנף, כיון ש"הכנף" הולך על "ציצית", ולא על "פתיל תכלת" (בית ברוך (על החיי אדם) ח"א י"א י"ג, פסק"ת סי' כ"ד ס"ק 34), אמנם יש אומרים שאין לנשקם כלל (מעשה רב סעיף ל"ט, דינים והנהגות מהחזו"א א"ח ד' ט') [וע"ע מעשה רב השלם ל"ט ד', שיח תפילה שער ה' סי' ח'].

***

כוונה בקריאת שמע

שאלה: מי שקרא הפסוק הראשון של קריאת שמע, ולא כיון לבו למה שקרא, האם יצא בדיעבד?

תשובה: לא יצא ידי חובה (כיון שלא קיבל על עצמו עול מלכות שמים), וצריך לחזור ולקרוא הפסוק הראשון, ואם כבר קרא פרשת "ואהבת", יחזור לתחילת שמע, ואם נזכר באמצע פרשת "והיה אם שמוע", יגמור הפרשה, ויחזור לתחילת שמע עד סוף "ואהבת", ואחר כך ימשיך בפרשת "ויאמר".

מקורות: שו"ע א"ח ס' ה', ס"ג ד', משנה ברורה ס' י"א, ס"ג י"ד, ט"ו, וע"ע ביאור הלכה ס"ד א' אע"פ, ק"א א' המתפלל, פסק"ת ס"ג ד'.

בקריאת שמע יכוין, שמע [והיינו קבל והבן (בן איש חי שנה ראשונה וארא סעיף ז')] ישראל, כי ד' [* אדון הכל, היה הוה ויהיה] שהוא אלוקינו [* תקיף, בעל היכולת, ובעל הכוחות כולם], הוא ד' [* אדון הכל, היה הוה ויהיה] אחד, וימליך ד' בשמים [בשבעה רקיעים (בית יוסף ס"א ו', שו"ע הרב ס"א ו')] ובארץ, ויחשוב שד' יחיד בעולמו ומושל בארבע רוחות העולם (שו"ע א"ח ס"א ו', י"ד) [* שו"ע א"ח סי' ה', משנה ברורה ה' ג'] [וע"ע ערוך השלחן ס"א ג', ד', תשובות והנהגות ח"ג סי' כ"ה, פסק"ת ס"ג ד'].

הערות: כשחוזר וקורא הפסוק הראשון של קריאת שמע, או כל הפרשה הראשונה, יקרא אותם בלחש, כדי שלא יהיה נראה כאילו מקבל עליו שתי רשויות ח"ו, ואם קורא קריאת שמע במקום שאין אנשים השומעים אותו, או שהמתין איזה זמן [שיעור זמן אמירת פרשה הראשונה (בן איש חי שנה ראשונה וארא סעיף ו')] בין הקריאה הראשונה לשניה, הוא יכול לקרוא גם בקול רם (משנה ברורה ס"א כ"ב, כ"ה, ס"ג י"ד).

הגר"ח קניבסקי שליט"א אמר בשם החזו"א דמי שלא כיון בפסוק הראשון, הוא יכול לכוין לפני שיאמר ברוך שם, ויוצא בזה (שיח תפלה עמ' תר"צ, לשכנו תדרשו ח"א עמ' ע"ד) [וע"ע פסק"ת ס"ג ד'].

הוספות: והוא הדין בברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, שאם לא כיון בו, צריך לחזור ולקרותו (משנה ברורה ס"ג י"ב) [וע"ע כף החיים ס"ג י"ז, תשובות והנהגות ח"ג סי' כ"ו, פסק"ת ס"ג ד'], ויש לציין שבכף החיים (ס"ג ט"ז) כתוב שכאשר חוזר ואומר ברוך שם, צריך לחזור לשמע ישראל, כיון דשניהם כמו פסוק אחד.

עיקר הכוונה בקריאת שמע היא בפסוק הראשון (שו"ע א"ח ס"ג ד'), וברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד בכלל פסוק ראשון הוא, ויש מחמירים שזה עד "על לבבך" (משנה ברורה ס"ג י"א).

לפני קריאת שמע צריך לכוין לצאת ידי מצות קריאת שמע (שו"ע א"ח ס' ד', משנה ברורה ס' ז', י').

יקרא קריאת שמע באימה ויראה (שו"ע א"ח ס"א א'), והיינו שיכוין לקבל על עצמו עול מלכות שמים, להיות נהרג על קידוש השם (משנה ברורה ס"א ג') [וע"ע ערוך השלחן ס"א א'].

***

אופן אמירת שמע ישראל

שאלה: איך צריך לומר הפסוק שמע ישראל שבקריאת שמע?

תשובה: צריך לאומרו בקול רם.

מקורות: שו"ע א"ח ס"א ד', כ"ו, וע"ע שערי אהרן ס"א ע"ד.

הערות: השליח ציבור צריך להשמיע קולו באמירת פסוק שמע ישראל, כדי שישמעו הקהל, וימליכו שם שמים ביחד (שו"ע א"ח ס"ב ה').

הוספות: ולענין אמירת הפרשיות של קריאת שמע (מ"ואהבת"), יש נוהגים לאומרם בקול רם, ויש נוהגים לאומרם בלחש (שו"ע א"ח ס"א כ"ו) [וע"ע שערי אהרן ס"א ע"ג, פסק"ת ס"ב י'].

***

עמידה במקומו בקריאת שמע

שאלה: האם מותר ללכת בשעה שקורא קריאת שמע?

תשובה: צריך לעמוד במקומו (או לשבת) בשעה שקורא הפסוק הראשון של קריאת שמע וברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, ויש אומרים שצריך לעמוד במקומו גם ב"ואהבת" עד אחרי "על לבבך".

מקורות: שו"ע א"ח ס"ג ג', משנה ברורה ס"ג י', י"א, קפ"ג ל', וע"ע משנה ברורה ס"ג ט', חיי משה ס"ג ג', פסק"ת ס"ג ג'.

***

רמיזה באמצע קריאת שמע

שאלה: האם מותר לרמוז משהו לחבירו באמצע קריאת שמע?

תשובה: בפרשה הראשונה של קריאת שמע לא ירמוז בידיו ולא יקרוץ בעיניו, ויש מחמירים בזה גם בפרשה השניה, ולצורך מצוה יש להקל בפרשה השניה.

מקורות: שו"ע א"ח ס"ג ו', משנה ברורה ס"ג י"ז, י"ח.

הערות: ואפילו אם ישתוק ולא יקרא בשעת הרמיזה, אסור (פסק"ת ס"ג ו').

והוא הדין שלא יקנח חוטמו אפילו אם ישתוק בשעת הקינוח, ומכל מקום אם הריר נוטף מחוטמו מותר לקנחו אפילו בפרשה הראשונה, כיון שגדול כבוד הבריות [וגם כיון שזה מטרידו מקריאתו (שערי אהרן ס"ג ל"ד)], וישתוק בשעה שמקנחו (בן איש חי שנה ראשונה וארא סעיף י"ג, כף החיים ס"ג כ"ו) [וע"ע ביאור הלכה ס"ג ו' לא].

אסור לתת צדקה בפרשה הראשונה של קריאת שמע (אשי ישראל כ' י"ז), ובענין אם מותר לקום לפני תלמיד חכם בפרשה הראשונה, עיין דעת נוטה ח"א עמ' רי"א, אשי ישראל כ' י"ז.

הוספות: וכן לא ירמוז בידיו ולא יקרוץ בעיניו בשמונה עשרה (משנה ברורה ק"ד א'), ונראה שהוא הדין בברכת המזון (ערוך השלחן קפ"ג ח'), ופלא למה רבים אינם נזהרים בזה, שלא לרמוז בברכת המזון (הליכות שלמה על ראש חודש פרק א' ס"ק 67) [וע"ע פסק"ת קפ"ג ט"ז, י"ז].

***

משמוש בתפילין בקריאת שמע

שאלה: האם צריך למשמש בתפילין בקריאת שמע?

תשובה: ימשמש בתפילין של יד כשאומר וקשרתם לאות על ידך, וימשמש בתפילין של ראש כשאומר והיו לטוטפות בין עיניך.

מקורות: שו"ע א"ח כ"ח א', ס"א כ"ה, וע"ע שו"ע הרב כ"ח ב', קיצור שו"ע י' י"ז.

הערות: גם בפרשה השניה של קריאת שמע צריך למשמש בתפילין [כשאומר וקשרתם אותם לאות על ידכם והיו לטוטפות בין עיניכם] (משנה ברורה ס"א ל"ט).

ולא ימשמש בתפילין כאשר ימשמש העיור, בלי משים לב, אלא אחר כוונת הלב הם הדברים, שיזכור התפילין ומה שכתוב בהם, וישעבד מוחו ולבו לד' (חסד לאלפים (מהפלא יועץ) ס"א י"ב).

הוספות: בחיי אדם (ח"א י"ד ט"ו) כתוב שהמנהג הוא לנשק התפילין בשעת משמושן משום חיבוב מצוה וכן כתוב בקיצור שו"ע (י' י"ז), ובערוך השלחן (ס"א י') כתוב יש נושקים היד אחרי שממשמשים בתפילין ואינו עיקר (וכתב עוד שם שבפרשת ציצית יקח הציציות ביד ימין וינשקם כמה פעמים לחיבוב מצוה) [וע"ע שערי אפרים פתחי שערים י' ד', ארחות רבנו ח"א עמ' כ"ט, הליכות שלמה ח"א פרק ז' ס"ק 35].

כתוב בארצות החיים שהוא ראה דיש מדקדקים למשמש בתפילין של יד ושל ראש, בשעה שמברכים ברכת עוטר ישראל בתפארה (משנה ברורה כ"ה י"ג) [וע"ע פסק"ת כ"ה ז'].

***

אמירת קריאת שמע עם הציבור

שאלה: הנמצא בבית הכנסת בשעה שהציבור קוראים קריאת שמע, האם הוא צריך לקרוא עמהם קריאת שמע?

תשובה: הוא צריך לקרוא עמהם הפסוק הראשון וברוך שם, אפילו אם כבר קרא קריאת שמע, כדי שלא יהיה נראה כאילו אינו רוצה לקבל עול מלכות שמים עם חבריו, וטוב (ולדעת הגר"א צריך) שיקרא עמהם כל הקריאת שמע.

מקורות: שו"ע א"ח ס"ה ב', ג', משנה ברורה ס"ה י', וע"ע ערוך השלחן ס"ה ז', דעת תורה ס"ה ב', חיי משה ס"ה ב', פסק"ת ס"ה ג'.

הערות: גם בפסוקי דזמרה יפסיק כדי לקרוא עם הציבור הפסוק הראשון [* וברוך שם] אבל לא יותר, ובברכות קריאת שמע לא יפסיק, אלא יאמר התיבות שהוא אומר בניגון שהציבור קורא קריאת שמע, כדי שיהיה נראה כאילו הוא קורא עמהם [וגם יניח ידו על עיניו (כף החיים ס"ה ז')] (שו"ע א"ח ס"ה ב', משנה ברורה נ"א ח', ס"ה י', י"א) [* שונה הלכות ס"ה ט', שבט הלוי ח"י י"ז ו', וע"ע שיח הלכה ס"ה י"ב].