לומדים תורה
הלכות מצויות שאינן ידועות כל כך בנושא חזרת הש"ץ
מקבץ שאלות הלכתיות מצויות בנושא חזרת הש"ץ, מתוך הספר: "לחיות כהלכה – הלכות מצויות שאינן ידועות כל כך"
- לחיות כהלכה
- פורסם כ"ז תמוז התשע"ח |עודכן
(צילום: Shutterstock)כמה זמן ימתין השליח ציבור בין ברכה לברכה בחזרת הש"ץ
שאלה: בחזרת הש"ץ, האם מותר לשליח ציבור להתחיל ברכה אחרת, לפני שרוב הציבור ענו אמן?
תשובה: יש מחלוקת אם הוא צריך לחכות עד שכל הציבור העונים יענו אמן, אבל לכו"ע הוא צריך לחכות לפחות עד שרוב הציבור יענו אמן, לפני שיתחיל ברכה אחרת.
מקורות: משנה ברורה קכ"ד ל"ז, ביאור הלכה קכ"ד ט' א"צ, ועיין שונה הלכות קכ"ד ל"א, כף החיים קכ"ד נ"ב, וע"ע ביאור הלכה קכ"ד ט' שמאריכין.
הערות: בקדיש צריך (ומספיק) לחכות עד שרוב הציבור יענו אמן יהא שמיה רבא וכו', לפני שיתחיל יתברך (משנה ברורה קכ"ד ל"ז).
הוספות: השומע ברכה מהשליח ציבור, ולא ענה אמן עד שהשליח ציבור התחיל ברכה אחרת, שוב אסור לו לענות אמן (משנה ברורה קכ"ד ל"ז) [וע"ע פסק"ת סי' קכ"ד ס"ק 151], ואם השליח ציבור התחיל הברכה האחרת תיכף בסיום הברכה, העונש של ביטול אמן הוא על השליח ציבור (קיצור שו"ע כ' ג', כף החיים קכ"ד מ"ט) [וע"ע חיי משה קכ"ד ט'].
מה שאסור לענות אמן אם התחיל ברכה אחרת, זה רק בחזרת הש"ץ, אבל בשאר ברכות, יכול לענות אמן אפילו אם המברך התחיל לברך ברכה אחרת (בצל החכמה ח"ה סי' י"ז, פסק"ת קכ"ד ט"ו), וכעין זה כתב הגר"ח קניבסקי שליט"א דיתכן שזה רק בברכה שיוצא ממנה (שערי דן בשו"ת מהגר"ח קניבסקי שליט"א), ולענין אם הוא הדין בקדיש, עיין בצל החכמה ח"ה סי' ו', הליכות שלמה ח"א ו' ט"ז, פסק"ת נ"ו ב'.
***
אופן אמירת הקדושה
שאלה: האם צריך לישא העינים למרום באמירת הקדושה?
תשובה: בשעת אמירת קדוש קדוש קדוש, צריך לישא העינים למרום.
מקורות: שו"ע א"ח סי' קכ"ה, משנה ברורה קכ"ה ה', ועיין שו"ע הרב קכ"ה ג', אליה רבה קכ"ה ג', וע"ע עטרת זקנים סי' קכ"ה, היכל הוראה ח"ב סי' י"ז.
אמר הקב"ה אין לי הנאה בעולם כאותה שעה שעיני בני נשואות בעיני, ועיני בעיניהם, ובאותה שעה אני אוחז בכסא כבודי ומזכיר זכותם וממהר גאולתם (משנה ברורה קכ"ה ה').
הערות: כשנושא עיניו למרום, יהיו עיניו פתוחות, ודלא כהט"ז שמצריך לסגור עיניו (משנה ברורה קכ"ה ו') [ועיין פמ"ג מ"ז קכ"ה ב', אליה רבה קכ"ה ג', וע"ע מגן גבורים אלף המגן קכ"ה ב'], אמנם יש לציין שבערוך השלחן (קכ"ה ג') ובכף החיים (קכ"ה ב', ט') כתוב שצריך לסגור עיניו, ובשו"ע הרב (קכ"ה ג') ובקיצור שו"ע (כ' ד') כתוב שטוב לסגור עיניו.
הוספות: בשעת אמירת הקדושה צריך לכוין ביותר לקדש את השם יתברך, ויכוין לקיים הפסוק ונקדשתי בתוך בני ישראל (משנה ברורה קכ"ה ד'), וגם העומד בתפילה במקום שאסור לו לענות לקדושה, שצריך רק לשמוע הקדושה, צריך לכוין כן (הליכות שלמה ח"א ח' ל"ז).
***
שהיה בין אמן למודים דרבנן
שאלה: בחזרת הש"ץ, האם צריך להפסיק בין אמן למודים דרבנן?
תשובה: צריך להפסיק מעט בין אמן למודים דרבנן, כיון שאמן זה על הברכה, ומודים זה ענין בפני עצמו.
מקורות: משנה ברורה נ"ו ב', קכ"ד כ"ה.
הוספות: כשיגיע השליח ציבור למודים, שוחים עמו הציבור (שו"ע א"ח קכ"ז א'), וצריך ליזהר שלא להשתחוות לפני שהשליח ציבור משתחוה (תפילה כהלכתה פרק י"ג ס"ק קנ"ב), והמשתחוה לפני השליח ציבור יותר מכדי דיבור, מסתבר שלא יצא ידי חובה (אשי ישראל פרק כ"ד ס"ק קי"ט), ומכיון שהמכשול בזה מצוי, שהשליח ציבור משתהה מלהשתחוות והציבור משתחווים לפניו, לכן השליח ציבור צריך למהר להשתחוות תיכף אחרי שרוב הציבור גמרו לענות אמן (שיח תפילה שער ז' ו' ז') [וע"ע ערוך השלחן קכ"ז א'].
***
אופן אמירת מודים שבחזרת הש"ץ
שאלה: בחזרת הש"ץ, האם השליח ציבור צריך לומר מודים בקול רם, או שיכול לאומרו בלחש?
תשובה: הוא צריך לומר מודים על כל פנים קצת בקול, באופן שיוכלו לשמוע אותו תשעה בני אדם.
מקורות: משנה ברורה קכ"ד מ"א, ועיין שיח הלכה קכ"ד ל"ג, אוצר הלכות סי' קכ"ז ס"ק י"א, וע"ע ארחות רבנו ח"ג עמ' רי"א.
***
נטילת ידי הכהנים לנשיאת כפים
שאלה: כשאין לוי, מי צריך ליצוק מים לנטילת ידים של הכהנים?
תשובה: יצוק ישראל בכור (פטר רחם), שגם הוא קדוש קצת, אבל אחר לא יצוק, אפילו אם אין בכור.
מקורות: משנה ברורה קכ"ח כ"ב.
הערות: אמנם יש לציין שבכף החיים (קכ"ח מ') כתוב שאם אין לוי, לא יצוק מישהוא אחר.
***
תחילת ברכת כהנים
שאלה: בברכת כהנים שבחזרת הש"ץ, מתי הכהנים יכולים להתחיל הברכה ואמירת הפסוקים?
תשובה: את הברכה (אשר קדשנו בקדושתו של אהרן), אינם רשאים להתחיל לברך עד שתכלה קריאת "כהנים" מהמקריא, ואמירת התיבות של הפסוקים, אינם רשאים להתחיל עד שתכלה התיבה שמקריא השליח ציבור.
מקורות: שו"ע א"ח קכ"ח י"ח, משנה ברורה קכ"ח ס"ה.
הוספות: אחרי כל פסוק של ברכת כהנים, אין הציבור רשאים לענות אמן, עד שהכהנים יסיימו התיבה אחרונה של הפסוק (שו"ע א"ח קכ"ח י"ח, משנה ברורה קכ"ח ס"ט).
***
תחילת הקראת הפסוקים של ברכת כהנים
שאלה: בברכת כהנים שבחזרת הש"ץ, מתי השליח ציבור יכול להתחיל להקריא הפסוקים לכהנים?
תשובה: בתחילת פסוק, אינו רשאי להתחיל להקריא עד שתכלה עניית אמן מהציבור, ובאמצע פסוק, אינו רשאי להתחיל להקריא עד שהכהנים יסיימו התיבה שלפניה.
מקורות: משנה ברורה קכ"ח ס"ה, ס"ו, ס"ח.
הערות: מה שצריך לחכות עד שתכלה עניית אמן מהציבור, היינו מרוב הציבור, ודלא כהט"ז שמחמיר שצריך לחכות עד שתכלה עניית אמן מכל הציבור (משנה ברורה קכ"ח ס"ה, שער הציון קכ"ח נ"ה, נ"ז) [ועיין שיח הלכה קכ"ח ס"א], אמנם יש לציין שבכף החיים (קכ"ח ק"ו) כתוב דכיון שיש בזה מחלוקת הפוסקים, יש להחמיר כמו הט"ז, וכן כתוב בקיצור שו"ע (ק' ט"ו) ע"כ, ובשו"ע הרב (קכ"ח כ"ח) כתוב שטוב להחמיר בזה.
[במקום שנוהגים לענות ברוך הוא וברוך שמו אחרי שם ד' בברכת כהנים] השליח ציבור אינו רשאי להתחיל להקריא התיבה שלאחריה, עד שתכלה עניית ברוך הוא וברוך שמו מכל הציבור (כף החיים קכ"ח ק"ו, ק"ט) [וע"ע בהערה הקודמת].
הוספות: המקריא אינו רשאי לומר "כהנים", עד שתכלה עניית אמן מרוב הציבור על ברכת הטוב שמך ולך נאה להודות, ודלא כהט"ז שמחמיר שצריך לחכות עד שתכלה עניית אמן מכל הציבור (שו"ע א"ח קכ"ח י"ח, משנה ברורה קכ"ח ס"ד, שער הציון קכ"ח נ"ה) [ועיין כף החיים קכ"ח ק"ז], אמנם יש לציין שבכף החיים (קכ"ח ק"ו) כתוב דכיון שיש בזה מחלוקת הפוסקים, יש להחמיר כמו הט"ז ע"כ, ובשו"ע הרב (קכ"ח כ"ח) כתוב שטוב להחמיר בזה [וע"ע משנה ברורה קכ"ח ס"ג].
***
איך צריך לומר פסוקי הברכת כהנים כשאין כהן
שאלה: כשאין כהן הנושא כפיו, איך השליח ציבור צריך לומר פסוקי הברכת כהנים בחזרת הש"ץ?
תשובה: [* כשאין כהן הנושא כפיו] באמירת יברכך ד': יראה לצד ההיכל, וישמרך: יראה לצד ימינו, יאר ד': יראה לצד ההיכל, פניו אליך ויחונך: יראה לצד שמאלו [ולגבי ישא ד' וכו', עיין בהוספות].
מקורות: משנה ברורה קכ"ז ח', וע"ע פסק"ת קכ"ז ה', שערי דן בשו"ת מהגר"ח קניבסקי שליט"א.
[* שלמי ציבור דיני ברכת כהנים סעיף ל"ב, הליכות שלמה ח"א י' ט"ז, וע"ע זוהר חדש פרשת נשא, משנה ברורה קכ"ח קס"ח, כף החיים (פלאג'י) ט"ו ע"ז, ע"ח.]
הערות: מה שכתוב יראה לצד ימינו (או שמאלו), היינו שיטה פניו לצד ימין (או שמאל), אבל לא ישתחוה לצד ההוא, ומה שכתוב יראה לצד ההיכל, היינו לנוהגים שהשליח ציבור מתפלל מול ההיכל, והכוונה שיטה פניו ממולו נגד פניו (פסק"ת קכ"ז ה', ס"ק 37) [וע"ע כף החיים (פלאג'י) ט"ו ע"ז, ערוך השלחן קכ"ז ד', שאלת רב ח"א עמ' רכ"ח].
הוספות: ובפסוק השלישי כשאומר ישא ד' פניו: יראה לצד ההיכל, אליך: יראה לצד ימינו, וישם לך: יראה לצד שמאלו, שלום: יראה לצד ימינו, ויש אומרים שבפסוק השלישי אינו מטה פניו לשום צד (פסק"ת קכ"ז ה').
***
הפסק לש"ץ בין השמו"ע לקדיש תתקבל
שאלה: האם מותר לשליח ציבור להפסיק בדיבור של רשות, בין השמונה עשרה שבלחש, לקדיש תתקבל שאחרי חזרת הש"ץ?
תשובה: מותר לו להפסיק בדיבור רק לדבר מצוה, כגון לעניית אמן, אבל לא לדבר רשות.
מקורות: משנה ברורה קי"א י', קכ"ג י"ח, וע"ע אשי ישראל כ"ד ח', ס"ק קנ"ג, פסק"ת קכ"ג ו'.
הערות: וגם במעריב הדין כן (אשי ישראל כ"ד ח', שאלת רב ח"א עמ' ש"ג).
השאלות והתשובות נלקחו מתוך הספר: "לחיות כהלכה - הלכות מצויות שאינן ידועות כל כך". לרכישת הספר בהידברות שופס, לחצו כאן.