הלכות מצויות שאינן ידועות כל כך בנושא עניית אמן

זמן עניית אמן אחרי ברכה

שאלה: האם מותר לענות אמן על ברכה, לפני שהמברך סיים כל הברכה, כאשר הוא מאריך הרבה בניגון?

תשובה: צריך לחכות עד שיסיים כל התיבה האחרונה של הברכה, ואז לענות אמן.

מקורות: משנה ברורה קכ"ד ל"ה.

הערות: אבל בקדיש, אם השליח ציבור מאריך הרבה בניגון, צריך לענות אמן מיד אחרי שאמר "ובזמן קריב" או "דאמירן בעלמא", לפני "ואמרו אמן", כיון ששם כבר נגמרה הבקשה (משנה ברורה נ"ו ב', קכ"ד ל"ה).

השומע חבירו מברך ברכת בונה ירושלים שבברכת המזון, יענה אמן מיד אחרי שאמר "בונה ירושלים", לפני שיאמר "אמן" (פמ"ג מ"ז קפ"ח א'), כיון ששם זה כבר סיום הברכה (עיין משנה ברורה קפ"ח ב').

***

עד מתי אפשר לענות אמן

שאלה: השומע ברכה, עד מתי הוא יכול לענות אמן?

תשובה: הוא יכול להתחיל לענות אמן רק תוך כדי דיבור מהברכה, והעונה אחר כך היא אמן יתומה, אמנם אם יש אחרים העונים אמן על הברכה, הוא יכול להתחיל לענות אמן גם תוך כדי דיבור מסיום עניית אמן של רוב העונים.

מקורות: משנה ברורה קכ"ד ל"ד, ביאור הלכה קכ"ד ח' מיד.

הערות: בענין שיעור תוך כדי דיבור, עיין משנה ברורה ר"ו י"ב, תפ"ז ד', תקפ"ב ז', שער הציון ר"ו י', תפ"ז ג', וע"ע משנה ברורה קכ"ד ל"ד, רס"ז ט', שיח הלכה קי"ח ג', קכ"ד כ"ז, שער העין עמ' תמ"א.

הוספות: השומע ברכה והוא מסופק אם כבר עבר כדי דיבור, מותר לו לענות אמן (שערי דן בשו"ת מהגר"ח קניבסקי שליט"א) [וע"ע בהלכה הבאה].

***

עניית אמן כשיש ספק אם המברך חייב בברכה

שאלה: המברך ברכה במקום שיש ספק אם חייב בברכה, האם מותר לענות אמן על ברכתו?

תשובה: אם יש דעה שלא נדחתה לגמרי מן הפוסקים שהוא צריך לברך ברכה זו, אע"פ שאין חיוב לענות אמן על ברכתו (כיון שספק אמן לקולא), מכל מקום אין איסור לענות אמן.

מקורות: ביאור הלכה רט"ו ד' ואסור (בשם פמ"ג א"א רט"ו א'), וע"ע אלף המגן (על המטה אפרים) תקפ"ב מ"ג, אשי ישראל ד' ג'.

הערות: המברך ברכת על מצות תפילין בהנחת תפילין של ראש, יש להסתפק אם מותר לענות אמן על ברכתו (פמ"ג א"א כ"ה י') [וע"ע פמ"ג א"א רט"ו א'], לכן טוב לברך ברכה זו בלחש (קיצור שו"ע י' ד', הליכות שלמה ח"א ד' י"ט), ומכל מקום אם אחד שמע, הוא צריך לענות אמן, וכמו שכתוב בפמ"ג (א"א רט"ו א') שמותר לענות אמן (מסגרת השלחן (על הקיצור שו"ע) י' ח', הליכות שלמה ח"א פרק ד' ס"ק כ"ז) [וע"ע באר משה ח"ה י"ב ט"ז].

יש לציין שבכף החיים (כ"ה מ') כתוב שהמברך ברכת על מצות תפילין בהנחת תפילין של ראש, יברך ברכה זו בלחש (קיצור שו"ע), ואם אחד שמע, יענה אמן בלבו ע"כ.

יש מחלוקת אם צריך לענות אמן אחרי ברכת לעסוק בדברי תורה [כיון שיש מחלוקת אם והערב נא זו ברכה חדשה, או המשך מברכת לעסוק בדברי תורה], ורוב האחרונים מצדדים שלא לענות, לכן נכון שיברך ברכה זו בלחש (משנה ברורה מ"ז י"ב) [וע"ע שערי תשובה מ"ז ג'].

***

עניית אמן כשהפסיק בדיבור

שאלה: השומע ברכה וקודם שענה אמן הפסיק בתפילה (או בסתם דיבור), האם הוא יכול לענות אמן?

תשובה: הוא לא יכול לענות אמן אפילו תוך כדי דיבור מהברכה, אמנם אם רוב העונים עדיין לא גמרו לענות אמן, הוא יכול לענות.

מקורות: שו"ע א"ח קכ"ד י"א, ביאור הלכה קכ"ד י"א וקודם, ועיין בצל החכמה ח"ה סי' ו', וע"ע משנה ברורה קכ"ד מ"ה.

הערות: ואם שמע שתי ברכות שונות ביחד, עניית אמן על ברכה אחת אינה הפסק, ויענה עוד הפעם אמן על הברכה השניה, ומכל מקום עדיף שיאמר אמן ואמן (משנה ברורה ס"א כ"ח, קכ"ד כ"ה).

ואם הפסיק באמירת חצי תיבה, כגון שהשלים התיבה שהתחיל מקודם, צריך עיון אם יכול לענות אמן (הליכות שלמה ח"א פרק כ"ב ס"ק כ"ח).

***

כוונה שצריך לכוין בעניית אמן

שאלה: מה צריך לכוין בעניית אמן?

תשובה: בברכה של הודאה צריך לכוין שאמת היא הברכה שבירך המברך ואני מאמין בזה, ובברכה של בקשה צריך לכוין שאמת היא הברכה וגם אני מתפלל שיהי רצון שיקויים דבר זה.

מקורות: שו"ע א"ח קכ"ד ו', משנה ברורה קכ"ד כ"ה, וע"ע משנה ברורה ס"א כ"ח, ביאור הלכה קכ"ד ו' ובכוונה, כף החיים ה' י"ד.

הערות: בחיי אדם כתוב שצריך לכוין בעניית אמן גם על מה שאמר המברך ברוך אתה ד', דהיינו שאם המברך בירך ברוך אתה ד' מגן אברהם, צריך לכוין בעניית אמן גם שיהיה מבורך שם ד' שהיה מגן לאברהם, וכן בכל הברכות (משנה ברורה קכ"ד כ"ד).

בקדיש צריך לכוין בעניית אמן על העתיד, שיאמנו דבריו מה שהוא מבקש שיתגלה מלכותו בעגלא ובזמן קריב, שעיקר הבקשה הוא שיהיה במהרה (משנה ברורה קכ"ד כ"ה, שונה הלכות קכ"ד כ"ה).

יש לציין שלדעת הכף החיים (ה' י"ד) מה שכתבנו לגבי ברכה של בקשה, זה רק בבקשה עם הודאה, אבל בברכה של בקשה שאין בה הודאה כלל, צריך רק לכוין שיהי רצון שיאמנו דברי בקשות המבקש ושכן יקיים ד' את דברו.

הוספות: כשאומר ברוך הוא וברוך שמו, יכוין שד' ברוך מעצמו ואינו צריך לברכותיו (כף החיים ה' י"ב).

***

אופן עניית אמן

שאלה: האם מותר לענות אמן קצרה?

תשובה: אין לענות אמן קצרה, אלא צריך לענות אמן ארוכה קצת, כדי שיוכל לומר א-ל מלך נאמן (שזה הפירוש והראשי תיבות של אמן), אמנם לא יאריך בה יותר מדאי.

מקורות: שו"ע א"ח קכ"ד ח', משנה ברורה קכ"ד ל"ו.

***

הגבהת קולו בעניית אמן או בענייתו לזימון

שאלה: האם מותר להגביה קולו כאשר עונה לדבר שבקדושה?

תשובה: בעניית אמן או ברוך ד' המבורך לעולם ועד [* או כאשר עונה לקדושה], לא יגביה קולו יותר מן המברך, וכן בענייתו לזימון, לא יגביה קולו יותר מן המזמן.

מקורות: שו"ע א"ח קכ"ד י"ב, משנה ברורה קכ"ד מ"ז [* כף החיים קכ"ד ס"ב], וע"ע פסק"ת קכ"ד ט"ז.

הערות: ואם כוונתו בהגבהת קולו, כדי לזרז הציבור שיענו גם כן, מותר (משנה ברורה קכ"ד מ"ז).

בעניית יהא שמיה רבא מותר להגביה קולו יותר מן המברך, ודעת הגרש"ז אויערבאך זצ"ל שמותר להגביה קולו גם ב"אמן" של אמן יהא שמיה רבא, ודעת הגר"ח קניבסקי שליט"א שמותר להגביה קולו רק ביהא שמיה רבא אבל לא ב"אמן" (משנה ברורה הוצאת דרשו סי' נ"ו הערה 12, סי' קכ"ד הערה 68) [וע"ע משנה הלכה נ"ו א' ד"ה ולענות, פסק"ת נ"ו ב'].

העונה אמן לא יגביה קולו יותר מהמברך (שו"ע א"ח קכ"ד י"ב), שכתוב גדלו לד' אתי ונרוממה שמו יחדיו (משנה ברורה קכ"ד מ"ז), ולכאורה מפסוק זה משמע גם כן שהעונה צריך להשוות קולו לקול המברך כיון שכתוב "יחדיו", ולא ינמיך קולו ממנו, וצריך עיון שהפוסקים לא הזכירו את זה (קצות השלחן בדי השלחן כ"ב ט"ו, מ"ה ל"א, שבט הקהתי ח"ו סי' צ"ג).