הלכות מצויות שאינן ידועות כל כך בנושא ערב שבת

כיבוס בערב שבת

שאלה: האם מותר לכבס בגדים בערב שבת?

תשובה: מתקנת עזרא לכבס ביום חמישי, כדי שיהיו לו בגדים מכובסים לכבוד שבת, ואין לכבס בערב שבת, כדי שיהיה פנוי להתעסק בצרכי שבת.

מקורות: שו"ע א"ח רמ"ב א', משנה ברורה רמ"ב ה', וע"ע שער הציון רמ"ב ט"ז.

הערות: בחוט שני (על שבת ח"א עמ' נ') כתוב דמה שאין לכבס בערב שבת, לכאורה נראה שזה מהלילה, אבל בשערי דן (בשו"ת מהגר"ח קניבסקי שליט"א), להורות נתן (ח"ב ל"ח ב'), ואור לציון (ח"ב ט"ז א') כתוב שזה רק מיום שישי בבוקר.

בענין אם צריך לכבס דוקא ביום חמישי או שאפשר לכבס גם לפני זה, עיין כף החיים רמ"ב י"ט, הלכות שבת בשבת ח"א א' נ"א, מבקשי תורה חלק מ"א עמ' כ"ח.

מתקנת עזרא לכבס ביום חמישי, וגם מי שכבר כיבס ביום שלישי או רביעי מכל מקום יעשה קצת כיבוס ביום חמישי לצורך שבת, כיון שעל פי סוד צריך לעשות כן (אליה רבה, חסד לאלפים) (כף החיים (פלאג'י) כ"ו י"א).

כמו שאין לכבס בערב שבת כך יתכן דהוא הדין שאין לכבס בערב יום טוב (שערי דן בשו"ת מהגר"ח קניבסקי שליט"א) וכן נראה לכאורה, אלא שאם יום טוב חל ביום שני, מותר לכבס ביום ראשון (שמירת שבת כהלכתה ח"ב פרק מ"ב ס"ק י"ג*) [וע"ע פמ"ג א"א תקל"ד א'].

גם בזמנינו שמכבסים על ידי מכונת כביסה, אין לכבס בערב שבת (חוט שני על שבת ח"א עמ' נ"א, מבקשי תורה חלק מ"א עמ' ל"א בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל, אז נדברו ח"ח מ' ב', פסק"ת ח"ג עמ' רנ"ה), ויש מתירים (אבני ישפה ח"א סי' מ"ט, שבט הקהתי ח"ב ק"ד ד', לקראת שבת ח"א ב' ו') [וע"ע שמירת שבת כהלכתה ח"ב פרק מ"ב ס"ק י"ג, אור לציון ח"ב ט"ז א'].

הוספות: יש כמה דעות בענין מתי יש לכבס כשתשעה באב חל ביום חמישי:

א) אין לכבס בליל שישי אלא ביום שישי מהבוקר (ותקנת עזרא זה כשאפשר, אבל כשאי אפשר, מותר) (שערי דן בשו"ת מהגר"ח קניבסקי שלט"א), אמנם במקום צורך גדול מאוד אפשר לכבס בליל שישי (מבקשי תורה חלק מ"א עמ' ל"ד בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל), ויש מתירים בזה בשעת הצורך [אפילו צורך שאינו גדול] (אז נדברו ח"ח מ' ב', באר משה ח"ג סי' ע"ט, נטעי גבריאל על בין המצרים ח"ב סי' כ').

ב) מותר לכבס בליל שישי ולא רק מיום שישי בבוקר (שמירת שבת כהלכתה ח"ב פרק מ"ב ס"ק ט"ו בשם הגרש"ז אויערבאך זצ"ל, הליכות שלמה על בין המצרים ט"ו ט"ז, מבית לוי חלק י"ג עמ' מ"ח, חוט שני על שבת ח"א עמ' נ"ג, אבן ישראל על המשנה ברורה (מהגרי"י פישר זצ"ל) תקנ"ח א', מחזה אליהו ח"א סי' פ"ו, אור לציון ח"ג כ"ט כ"ו).

ג) יש לכבס בליל שישי, ולא ביום שישי, כיון דמה שאין לכבס במוצאי תשעה באב זה רק מנהג, ואיך יתכן שנעקור תקנת עזרא (לדעת המגן אברהם) כדי לקיים מנהג (להורות נתן ח"ב סי' ל"ח), והמחמיר לכבס ביום שישי נמצא חומרתו קולתו, כיון שיש תקנת עזרא שלא לכבס ביום שישי (הלכות ומנהגי בין המצרים פרק י' ס"ק 16, בירור הלכה קמא תקנ"ח י').

***

אמירה לגוי שיעשה מלאכה לעצמו בשבת

שאלה: האם מותר לתת בשר לגוי בערב שבת, ולומר לו שיבשל אותו בשבת בשביל עצמו (ולא בשביל היהודי)?

תשובה: אסור לומר לו כן, אע"פ שהיהודי אינו נהנה כלל ממלאכתו, דכיון שליהודי אסור לעשות המלאכה, אסור גם לומר לגוי שיעשה המלאכה, שזה בכלל איסור אמירה לעכו"ם.

מקורות: שו"ע א"ח ש"ז כ"א, משנה ברורה ש"ז ע"ג, ע"ד, וע"ע ערוך השלחן ש"ז ל"א-ל"ג, אדני שלמה ש"ז קנ"ד.

הערות: וכל זה רק אם הבשר הוא של היהודי, אבל מותר לומר לגוי קח בשר שלך ובשל אותו לעצמך, דכיון שהבשר לא היה מעולם של היהודי והגוי עושה המלאכה רק לעצמו, בזה לא גזרו משום אמירה לעכו"ם (משנה ברורה ש"ז ע"ג), וזה אפילו אם מגיע ליהודי איזו הנאה מזה (שו"ע הרב ש"ז ל"ה) [וע"ע מלכים אמניך פרק ט' ס"ק י', י"א].

הוספות: כתוב בפמ"ג שאסור לתת בשר וחלב לגוי, ולומר לו שיבשלם ביחד לעצמו (אפילו בחול), כיון שליהודי אסור לבשלם ביחד, ומצדד גם דהוא הדין שאסור לתת לו בשר, ולומר לו שיבשל אותו בסיר חלבי בן יומו (ביאור הלכה ש"ז כ"א הילך) [וע"ע שם].

***

בדיקת כיסי בגדיו בערב שבת

שאלה: מי שלבש בגדי שבת בחול (כגון בחתונה, וכן הלובש אותו מעיל בשבת ובחול), האם הוא צריך לבדוק בערב שבת כיסי הבגדי שבת (או המעיל)?

תשובה: בערב שבת סמוך לחשיכה, מצוה [* ויש אומרים חובה] שימשמש בכיסיו, שמא יש בהם איזה דבר, ויוציאנו לרשות הרבים, או שמא יש בהם דבר מוקצה, ויטלטלנו בשבת.

מקורות: שו"ע א"ח רנ"ב ז', משנה ברורה רנ"ב נ"ה [* ביאור הלכה רנ"ב ז' מצוה, שונה הלכות רנ"ב כ"ו, ערוך השלחן רנ"ב י"ח], וע"ע משנה ברורה רנ"ב נ"ו, ביאור הלכה רנ"ב ו' סמוך, תהלה לדוד רנ"ב ט"ז, ש"י ה', כף החיים רנ"ב פ"ד, הלכות שבת בשבת ח"א פרק א' ס"ק 94, אדני שלמה רנ"ב ס"ג, שמירת שבת כהלכתה ח"א י"ח מ"ו.

הערות: והוא הדין בערב יום טוב צריך למשמש בכיסיו, שמא יש בהם דבר מוקצה (אלף המגן (על המטה אפרים) ריש סי' תקפ"ב, שבט הקהתי ח"ב ק"ה ו') [וע"ע מועדים וזמנים ח"א סי' ל"ד, הלכות שבת בשבת ח"א פרק א' ס"ק 94].

בענין מי שלא לבש הבגדי שבת בחול אם צריך למשמיו בכיסיו, עיין ארחות רבנו ח"א עמ' ק"א, מנהג ישראל תורה רנ"ב א', פסק"ת רנ"ב ט', וע"ע משנה ברורה רנ"ב נ"ו.

מעשה שהיה באחד שמצא חפץ בכיסו אחרי שיצא לרשות הרבים, ושאל את הגר"ח מבריסק זצ"ל איזו תשובה צריך לעשות, וענה לו שעל ההוצאה אינו צריך לעשות תשובה, כיון דלא ידע שיש לו חפץ בכיס, אבל על שעבר על תקנת חז"ל למשמש בבגדיו בערב שבת, צריך לעשות תשובה (תשובות והנהגות ח"א סי' רל"ה) [וע"ע שם].

הוספות: בענין המחלוקת אם מותר להניח דבר בכיס בגדו בשבת כשהוא בביתו, עיין שו"ע א"ח ש"ג י"ז, י"ח, משנה ברורה שם, שו"ע הרב ש"ג כ"ג, מעשה רב סעיף קמ"א, תהלה לדוד רנ"ב ט"ז, מנחת שבת פ"ד ג', שונה הלכות ש"ג ט"ו, הלכות שבת בשבת ח"ג ס"ד י', שמירת שבת כהלכתה ח"א י"ח מ"ז.

כתוב בשו"ע הרב (ש"ג כ"ג בסוגריים), וכן משמע לכאורה מהמשנה ברורה (שער הציון ש"ג נ"ה), דהמחלוקת אם מותר להניח דבר בכיס בגדו בשבת כשהוא בביתו, זה אפילו במקום שיש עירוב, וכתוב בקצות השלחן (בדי הלחן קט"ו מ"ד) דהטעם הוא שמא יצא מחוץ לעירוב [וע"ע שם, מעשה רב סעיף קמ"א, ארחות שבת ח"ג פרק כ"ח ס"ק של"ד].

***

שיעור הדלקת הפתילה בנרות שבת

שאלה: בהדלקת נרות שבת, האם אפשר להדליק רק חלק קטן מהפתילה?

תשובה: צריך להדליק רוב מחלק הפתילה היוצא לחוץ, כדי שיהא הלהב עולה יפה מיד שיסלק ידו.

מקורות: שו"ע א"ח רס"ד ח', משנה ברורה רס"ד כ"ו, וע"ע בן איש חי שנה שניה נח סעיף ט"ו, הלכות שבת בשבת ח"א פרק ד' ס"ק 67*.

הוספות: גם בנרות חנוכה צריך להדליק רוב מחלק הפתילה היוצא לחוץ (ביאור הלכה תרע"ג ב' הדלקה) [וע"ע הלכות חג בחג על חנוכה פרק י' ס"ק 14, מצות נר איש וביתו פרק ז' ס"ק ל"ז, נטעי גבריאל על חנוכה פרק כ"ז ס"ק ג'].

***

תפלת מנחה אחרי שהציבור קיבלו שבת