הלכות מצויות שאינן ידועות כל כך בנושא שבת - שונות

אם מותר להתחיל הקידוש של היום ב"על כן"

שאלה: האם מותר להתחיל הקידוש של היום במילים על כן ברך ד'?

תשובה: אין להתחיל הקידוש של היום בעל כן ברך ד' (שכל פסוק דלא פסק משה אנן לא פסקינן), אלא יש להתחיל מושמרו בני ישראל או מזכור את יום השבת.

מקורות: משנה ברורה רפ"ט ב'.

הערות: אמנם יש לציין שבערוך השלחן (רפ"ט ג') כתוב שיש מתחילים הקידוש של היום בעל כן ברך ד', אע"פ שזה אמצע פסוק, וזה מכיון שאין כוונתם לאמירת הפסוק אלא להקדים דברים, וכן כתוב ברב פעלים (א"ח ח"א סי' י"א) ובאור לציון (ח"ב כ' ט"ז) שאפשר להתחיל בעל כן ברך ד' [וע"ע מנהג ישראל תורה רפ"ט א'].

הוספות: בשו"ת חתם סופר (א"ח סי' י') כתוב שבקידוש הלילה אין להתחיל מיום הששי אלא מויהי ערב ויהי בוקר, אבל אין להתחיל מוירא אלוקים את כל אשר עשה והנה טוב מאד (שזה תחילת הפסוק), כיון שחז"ל דרשו שטוב מאוד זה המוות, ובערוך השלחן (רע"א כ"ה) כתוב שיש נוהגים להתחיל מתחילת הפסוק כדי שלא תהיה ההתחלה באמצע פסוק, ונכון הוא ע"כ, וברב פעלים (א"ח ח"א סי' י"א) ובכף החיים (רע"א ס"ו) כתוב שאפשר להתחיל מיום השישי [וע"ע הלכות שבת בשבת ח"א ז' י', פסק"ת רע"א כ"ח].

בקידוש הלילה יאמר בלחש לפני הקידוש ויהי ערב ויהי בוקר, ואחר כך יאמר בקול יום הששי וכו' (לבוש רע"א י', כף החיים (פלאג'י) ל"ו כ"ב).

***

נגיעה במוקצה בשבת

שאלה: האם מותר לגעת במוקצה (בלי לטלטל אותו) בשבת?

תשובה: אם המוקצה הוא דבר יציב (שאינו מתנדנד על ידי נגיעתו), מותר, אבל אם הוא דבר שאינו יציב (שמתנדנד על ידי נגיעתו), אסור.

מקורות: שו"ע א"ח רע"ז ג', ש"ח ג', מ"ב, ש"י ו', שכ"ב א', תקי"ג א', ד', משנה ברורה רע"ז י"ט, ש"ח י"ז, ש"י כ"ב, שכ"ב ג', תקי"ג ב', ג', י"ב.

הערות: בנגיעה בלי לנדנד המוקצה, אם הנגיעה היא לצורך המוקצה (וכגון שכופה עליו כלי כדי לשומרו), דעת המגן אברהם והט"ז שאסור, ודעת הגר"א והדרך החיים שמותר (משנה ברורה ש"ח י"ז, ש"י כ"ב), ונראה שהמשנה ברורה נקט שמותר (שלמי יהונתן על סי' ש"ח עמ' שי"ג), ויש לציין שהכף החיים (ש"ח ל', ש"י ל"א, תקי"ג ב') למד שזה מחלוקת מחבר ורמ"א, שלדעת המחבר אסור, ולדעת הרמ"א מותר.

***

הרמת תינוק שיש בידו מוקצה

שאלה: תינוק הנמצא בבית ומחזיק מוקצה בידו, האם מותר להרימו בשבת?

תשובה: אסור להרימו, כיון שזה נחשב כאילו הוא בעצמו מטלטל המוקצה שביד התינוק.

מקורות: שו"ע א"ח ש"ט א', משנה ברורה ש"ט א', ג', ועיין חוט שני על שבת ח"ג עמ' קמ"ט, וע"ע חזו"א מ"ז ב', ג', אדני שלמה ש"ט ד', ה'.

הערות: ובמקום סכנת חולי של התינוק אם לא ירימו, אם מחזיק מוקצה שאינו יקר, מותר להרימו, אבל אם מחזיק מוקצה שהוא יקר, אסור להרימו, דחוששים שהמוקצה יפול והוא ירים אותו כדי ליתנו לתינוק, ולכן אסור אפילו במקום סכנת חולי של התינוק, כיון שאין בזה אפילו חשש סכנת נפש (שו"ע א"ח ש"ט א', משנה ברורה ש"ט ב', ד', ה') [וע"ע שער הציון שכ"ח ל"ד, חוט שני על שבת ח"ג עמ' ק"נ, שלמי יהונתן על מוקצה ח"ג סי' מ"ג, מ"ד].

בענין אם מותר להרים תינוק המחזיק כלי שמלאכתו לאיסור "לצורך גופו", עיין ארחות שבת ח"ב פרק י"ט ס"ק ש"ע, שלמי יהונתן על סי' ש"ט עמ' ט', שלמי יהונתן על מוקצה ח"ג סי' מ"ד.

***

ללבוש בשבת בגד שהיה בו כסף

שאלה: מי שהניח כסף בכיס בגדו (כגון מעיל וכדומה) לפני שבת, בכוונה שישאר שם, ובשבת רוצה להשתמש בבגד, וניער הכסף, האם מותר לו להשתמש בבגד?

תשובה: אם הכיס שהיה בו הכסף הוא כיס שתפור עם חתיכת בד מעל הבגד (כמו כיס של חולצה), אסור לטלטל הבגד (אפילו לצורך גופו ומקומו), כיון שכל הבגד נעשה בסיס לדבר האסור.

ואם הוא כיס שרק פיו תפור בבגד (כמו כיס רגיל), מותר לטלטל הבגד, אבל אסור להכניס ידו בכיס, כיון שהכיס נעשה בסיס לדבר האסור.

מקורות: שו"ע א"ח ש"י ז', משנה ברורה ש"י כ"ג, כ"ד, כ"ט, ל', שער הציון ש"י כ"ב, וע"ע אדני שלמה ש"י נ"ג, נ"ד, נ"ו.

הערות: ואם לא ניער הכסף, בכיס שתפור עם חתיכת בד מעל הבגד, אין לנער אותו, כיון שכל הבגד הוא מוקצה, אבל בכיס שרק פיו תפור בבגד, אם אפשר, יש לנער אותו תחילה (משנה ברורה ש"י כ"ט).

***

אמירה בשבת שהולך לישון לצורך מוצ"ש

שאלה: האם מותר לומר בשבת, שהולך לישון כדי שיהיה לו כוח במוצאי שבת?

תשובה: אין לומר כן בשבת, כיון שמראה בזה שישן בשבת, בשביל ימות החול.

מקורות: משנה ברורה ר"צ ד', וע"ע באר משה ח"ו סי' ק"ה, פסק"ת ר"צ ד'.

הערות: ונראה דאין איסורו משום הכנה משבת לחול, אלא משום זילותא דשבת [ולכן מותר לישון בשבת לצורך מוצאי שבת, אם אינו אומר כן בפיו] (ארחות שבת ח"ב פרק כ"ב ס"ק רצ"ד, מחזה אליהו ח"א נ"ז ג') [וע"ע אליה רבה ש"ז א', ערוך השלחן ר"צ א'].

***

שטיחת בגד רטוב בשבת

שאלה: האם מותר בשבת לשטוח בגד רטוב כדי שיתייבש?

תשובה: אסור לשטוח בגד רטוב (אפילו נרטב רק מהזיעה) כדי שיתייבש, משום מראית עין, שיחשדוהו שכבסו בשבת, ואפילו בחדרי חדרים אסור.

מקורות: שו"ע א"ח ש"א מ"ה, מ"ז, וע"ע שער הציון ש"א רי"ב, בן איש חי שנה שניה ויחי סעיף א', חוט שני על שבת ח"ב עמ' רי"ב, אדני שלמה רמ"ג י"ג, ש"א רצ"ז, רצ"ט-ש"ו, שכ"ב, שכ"ג, שכ"ז, תורת המלאכות ח"ג י"ג נ"ו-נ"ט, ס"ג-ע"ב.

הערות: המגן אברהם מצדד לומר שאם נפל עליו רק קצת מים, מותר לשוטחו, אבל דעת הרבה אחרונים שגם בזה אסור לשטוח אותו (משנה ברורה ש"א קס"ג) [וע"ע מגן אברהם ש"א נ"ה, תהלה לדוד ש"א מ"ב, מ"ג, ערוך השלחן ש"א קי"ט, אור לציון ח"ב פרק כ"ד ס"ק ט', אבן ישראל על המשנה ברורה ש"א ד' (וצריך עיון בדבריו שהרי לכן המגן אברהם רק מצדד שמותר ולא התיר לגמרי)], אמנם מותר לשטוח בגד יבש (חוט שני על שבת ח"ב עמ' רי"ב, אור לציון ח"ב פרק כ"ד ס"ק ט'), ויש לציין שבכף החיים (ש"א רע"ג) כתוב להחמיר שאסור לשטוח אפילו בגד יבש [וע"ע מאור השבת ח"א פניני המאור מכתבי הגרי"י פישר זצ"ל מכתב א'].

בענין אם מותר לשטוח מגבת רטובה בשבת, עיין משנה ברורה ש"א קס"ו, כף החיים ש"א רנ"ט, מנחת יצחק ח"ט סי' כ"ג, שמירת שבת כהלכתה ח"א פרק י"ב ס"ק ס"ב, וע"ע בן איש חי שנה שניה ויחי סעיף ב', ג', משנה ברורה ש"א קס"ד, זכרו תורת משה כ"ו ג', קצות השלחן בדי השלחן קט"ז כ', אז נדברו ח"א סי' נ"ו, שמירת שבת כהלכתה ח"א פרק ט"ו ס"ק ל"ח.

הוספות: ואם שטח בגדים מערב שבת, יכול להשאירם כך בשבת, ואינו חייב להסירם (שו"ע א"ח ש"א מ"ה) [וע"ע טעמא דקרא (מהדורה תשמ"ז) עמ' קע"ז, חוט שני על שבת ח"ב עמ' רי"ב].

***

ניקוי בגד מאבק בשבת

שאלה: מי שבגדו התלכלך באבק וכדומה, האם מותר לנקותו בשבת?

תשובה: אם מקפיד שלא ללבוש בגדו [* לצאת עמו לחוץ] בלי לנקותו מהאבק, אסור לנקותו, ואם אינו מקפיד על זה, מותר לנקותו [** על ידי שינער האבק מלמעלה, אבל אסור לשפשפו היטב, כדי לצחצחו מהרושם שנשאר מהאבק].

מקורות: שו"ע א"ח ש"ב א', משנה ברורה ש"ב ה', ו', ביאור הלכה ש"ב א' עליה [* ארחות שבת ח"א י"ג כ"ה, הלכות שבת בשבת ח"ג ס"ב י"ט] [** ביאור הלכה ש"ב א' י"א, הלכות שבת בשבת ח"ג ס"ב כ"ה], וע"ע שו"ע הרב ש"ב ג', כף החיים ש"ב ח', הלכות שבת בשבת ח"ג ס"ב י"ט, ס"ק 48, שמירת שבת כהלכתה ח"א ט"ו כ"ט, ס"ק ע"ט, פ', אור לציון ח"ב כ"ד א', עיונים בהלכה על שבת סי' ס"ד.

הערות: וגדר מקפיד היינו אם היה נמנע מללבוש הבגד בלי לנקותו, אבל אם לא היה נמנע מללובשו, אפילו אם האבק מפריע לו, זה לא נקרא שמקפיד (הלכות שבת בשבת ח"ג ס"ב כ"א).

גם כשמותר לנקות הבגד, אין לנקותו על ידי מברשת (ביאור הלכה ש"ב א' ועיין).

הוספות: המקפיד על ניקוי בגדיו מאבק, צריך עיון אם מותר לו לנקות אבק שעל בגד חבירו, כאשר חבירו אינו מקפיד על זה, וכן מי שאינו מקפיד על ניקוי בגדיו מאבק, צריך עיון אם מותר לו לנקות אבק שעל בגד חבירו, כאשר חבירו מקפיד על זה (ביאור הלכה ש"ב א' והוא).

כשמניח כובעו ובגדיו בבית הכנסת, טוב ליזהר להניחם במקום שמור, כדי שלא יפלו לארץ ויתלכלכו באבק, ויוכל לבוא לידי חילול שבת (משנה ברורה ש"ב ו').

***

ניקוי בגד מטיט בשבת

שאלה: מי שבגדו התלכלך בטיט וכדומה, האם מותר לנקותו בשבת?

תשובה: אם הטיט לח, מותר לגררו על ידי הצפורן או גב הסכין, אם ישאר רושם של לכלוך על הבגד, וכן מותר לשפשף הבגד מבפנים (בצד שאינו מלוכלך) נגד מקום הטיט, כדי לנקותו (אם ישאר עליו רושם של לכלוך), אבל אין לשפשפו מבחוץ (בצד המלוכלך), ואם הטיט יבש, יש להחמיר שלא לנקותו כלל (משום טוחן).

מקורות: שו"ע א"ח ש"ב ז', משנה ברורה ש"ב ל"ב, ל"ד, ל"ה, שער הציון ש"ב מ"א, ביאור הלכה ש"ב א' עליה, ועיין שונה הלכות ש"ב ט', וע"ע משנה ברורה ש"ב י"א, ביאור הלכה ש"ב א' עליה, ארחות שבת ח"א פרק י"ג ס"ק ל', עיונים בהלכה על שבת סי' ס"ה.

הערות: כשמותר לנקות הבגד על ידי גב הסכין, אפשר שמותר לנקותו גם על ידי חוד הסכין (משנה ברורה ש"ב ל"ד).

אם אין ממשות של טיט על הבגד אלא רק רושם של טיט, אסור לגררו או לשפשפו כדי להסיר המראה, דכיון שכוונתו שלא ישאר עליו שום רושם של לכלוך, זה כמו מלבן (משנה ברורה ש"ב ל"ו, ביאור הלכה ש"ב ז' דהוי).

אם הבגד התלכלך על ידי אוכל שכבר נטחן, אפילו אם הלכלוך יבש, דינו כמו בגד שהתלכלך על ידי טיט לח, כיון שאין טוחן אחר טוחן (שו"ע א"ח שכ"א י"ב, שמירת שבת כהלכתה ח"א ט"ו ל"א) [וע"ע רע"א ש"ב ז', תק"ד ג', חיי אדם ח"ב י"ז ד', כף החיים שכ"א ע"ד, קצות השלחן בדי השלחן קכ"ט ט"ז].

***

ניקוי לכלוך של טיט על ידי בגד בשבת

שאלה: מי שנתלכלך בטיט, האם מותר לנקות עצמו מהטיט על ידי בגד בשבת?

תשובה: לכלוך של טיט, אסור לנקותו על ידי בגד או מפה שאינם עשויים לכך, שמא יבוא לכבסם, אבל מותר לנקותו על ידי סמרטוט אשר אינו מקפיד עליו אם יתלכלך.

מקורות: שו"ע א"ח ש"ב י"א, משנה ברורה ש"ב נ"ז, וע"ע ארחות שבת ח"ב י"ט שכ"ט, אדני שלמה רס"ה כ', שמירת שבת כהלכתה ח"א פרק י"ד ס"ק ס"ב, פ"ג.

הערות: אמנם יש לציין שבערוך השלחן (ש"ב כ"ב) כתוב דכמדומה שלא נזהרים בזה, ואפשר שזה כיון דעכשיו אין חשש שמא יבוא לכבסם, שהרי גם בחול אין הדרך לכבס מיד, אלא רק כשיתקבץ הרבה דברים הצריכים כיבוס, ואז מכבס כולם ביחד ע"כ, וכתב על זה באדני שלמה (ש"ב קנ"ו) דמכל מקום אין בכוחנו לעקור הלכה מפורשת ומוסכמת מכל הפוסקים, ובפרט שזו תוספתא (ועיין שמירת שבת כהלכתה ח"א י"ד כ"ט).

הוספות: ולענין אם הוא הדין בזה בכל לכלוך, עיין תהלה לדוד ש"ב י"ג, מנחת שבת סי' פ' ס"ק קמ"ט, משנה ברורה הוצאת דרשו סי' ש"ב הערה 54, שושנת העמקים עמ' קס"ה, אדני שלמה ש"ב קנ"ד, שמירת שבת כהלכתה ח"א י"ד כ"ט, פסק"ת ש"ב כ"ט.

***

קיפול בגד בשבת

שאלה: האם מותר לקפל בגד בשבת?

תשובה: אם הבגד אינו חדש, אסור לקפלו כסדר קיפולו הראשון, ואם הבגד חדש, עיין בהערות.

מקורות: שו"ע א"ח ש"ב ג', וע"ע ערוך השלחן ש"ב י"ב, י"ג, דעת תורה ש"ב ג', כף החיים ש"ב ל"ב, אז נדברו ח"ח סי' כ"ז, אור לציון ח"ב כ"ד ג', ד'.

הערות: מותר לקפל בגד כסדר קיפולו הראשון אם יתקיימו כל [* חמשה] תנאים אלו: א) הבגד חדש ועדיין לא התכבס, ב) הבגד לבן, ג) רק אדם אחד מקפל אותו, ואינו מניחו על ספסל [או שולחן] בשעת קיפולו, ד) הוא רוצה ללבוש את הבגד בשבת זו, ה) אין לו בגד אחר של שבת ללבוש, אפילו פחות יפה מהבגד שרוצה לקפל (שו"ע א"ח ש"ב ג', משנה ברורה ש"ב י"ד, י"ז, שער הציון ש"ב י"ז) [* שער הציון ש"ב כ"א, וע"ע משנה ברורה ש"ב י"ח].

מותר לקפל בשבת בגד שלא כסדר קיפולו הראשון (שו"ע א"ח ש"ב ג'), והרוצה להחמיר על עצמו שלא לקפל בגד כלל, ודאי עדיף (משנה ברורה ש"ב י"ט), ובגד עבה (כמו סוודר וכדומה) מותר לקפלו אפילו למחמירים, כיון שאינו בכלל מעשה קיפול (שאינו מתיישר על ידי הקיפול) (חוט שני על שבת ח"ב עמ' רי"ג, ארחות שבת ח"א י"ג פ"א), וכן מותר לקפל כל בגד שאין קיפולו ניכר, כגון בגד העשוי מגומי או ניילון (שמירת שבת כהלכתה ח"א ט"ו מ"ט) [וע"ע אדני שלמה ש"ב נ"א].

הוספות: מותר לקפל בשבת הקפל של הצוארון והקפל שבשולי המכנסיים (מנז'ט), וכן מותר לקפל חליפה לאחור כשפושטה (לשים צד הכתף תחת חבירו) (אז נדברו ח"א ע"ט קנ"ב, ח"ח סי' כ"ח, חוט שני על שבת ח"ב עמ' רי"ג, שמירת שבת כהלכתה ח"א ט"ו מ"ט, נ').

בענין לסדר הקפלים של המכנסיים זה על זה בשבת, כדי להניחם על גבי קולב (או כסא) כשהם מקופלים בקיפוליהם, דעת הגר"ש ואזנר זצ"ל שיש להחמיר בזה לכתחילה (שבט הלוי ח"ה ל"ו ב'), ודעת הגר"נ קרליץ שליט"א שאסור (חוט שני על שבת ח"ב עמ' רי"ג) [וע"ע ארחות שבת ח"א פרק י"ג ס"ק קל"ה, שמירת שבת כהלכתה ח"א ט"ו מ"ח].

***

עשיית עניבה על גבי קשר בשבת

שאלה: האם מותר לעשות בשבת עניבה על גבי קשר, אם הוא עשוי להתירו רק לאחר זמן?

תשובה: מותר לעשות רק קשר או רק עניבה (אפילו שתי עניבות זו על זו), אבל עניבה על גבי קשר אסור לעשות אלא אם כן הוא עשוי להתירו בו ביום (תוך עשרים וארבע שעות).

מקורות: שו"ע א"ח שי"ז א', ה', משנה ברורה שי"ז ו', כ"ט, וע"ע משנה ברורה שי"ז י"ג.

הערות: ויש מקילים בזה אפילו אם עשוי להתירו תוך שבוע (שו"ע א"ח שי"ז א'), ובמקום הצורך יש לסמוך על דעה זו (ביאור הלכה שי"ז ד' שאינם) [וע"ע משנה ברורה שי"ד מ"ד], וצריך עיון אם הכוונה עד לשבעה ימים מעת לעת, או רק עד מקצת מיום השביעי (איל משולש על קושר קונטרס הביאורים י' ב').

בענין אם מותר לעשות עניבה על גבי קשר בחגורת הספר תורה, עיין הליכות שלמה ח"א י"ב כ"ט, מבית לוי חלק ט"ו עמ' פ"ט, איל משולש על קושר תבנית השולחן שי"ז ה' (ב'), תורת המלאכות ח"ד כ"א ל"ג, זאת התורה פ"ח ב'-ה'.

הוספות: כל קשר שאסור לקשור אותו בשבת, אסור גם להתירו בשבת (שו"ע א"ח שי"ז א', משנה ברורה שי"ז ז') [וע"ע איל משולש על קושר ה' ז'].

***

הגסה בשבת

שאלה: האם מותר להוציא על ידי כף מאכל מקדירה רותחת בשבת?

תשובה:א) בתבשיל שלא נתבשל כל צרכו, אסור להוציא (אפילו אם אינו על האש).

ב) בתבשיל שנתבשל כל צרכו, אם הוא על האש, יש להחמיר שלא להוציא, ואם אינו על האש, מותר להוציא.

מקורות: שו"ע א"ח שי"ח י"ח, משנה ברורה שי"ח קי"ג, ועיין שונה הלכות שי"ח ל"ח, וע"ע משנה ברורה שי"ח קי"ז, ביאור הלכה שי"ח י"ח אף, חוט שני על שבת ח"ב עמ' קצ"ו.

הערות: תבשיל שנתבשל כל צרכו שהוא על האש, כתוב במשנה ברורה להחמיר שלא להוציא ממנו מאכל על ידי כף, אבל נראה שאם הקדירה על כירה שאינה גרופה, שאם יוריד הקדירה מהאש, לא יוכל להחזירה, ואין לו תקנה אלא לקחת מהאוכל על ידי כף, אפשר להקל בזה, אבל לעשות הגסה ממש, ראוי לפרוש (חזו"א ל"ז ט"ו), וכן פסק המנחת יצחק (ח"ה קכ"ז ו').

וכן דעת הגר"ש ואזנר זצ"ל דאע"פ שצריך להחמיר בזה שלא להוציא מאכל על ידי כף, מכל מקום כשאי אפשר בענין אחר (וכגון שהסיר מאוד כבד), יש לסמוך על החזו"א להקל, אבל צריך ליזהר שלא לערב את התבשיל שבקדירה בשעה שמוציא המאכל (שבט הלוי ח"י י"א ב'), וכן דעת הגרי"ש אלישיב זצ"ל שצריך ליזהר מלערב התבשיל אפילו מעט, ומטעם זה אין להוציא אוכל מתחתית הקדירה, כיון שעל ידי זה מערב התבשיל ע"כ (שבות יצחק ח"ט עמ' תכ"ח).

אמנם דעת האגרות משה (א"ח ח"ד סי' ע"ד בישול אות ט') לאסור בזה לגמרי הוצאת אוכל מהקדירה על ידי כף, אפילו אם הסיר מאוד כבד ואינו יכול להורידו מהאש.

הוספות: קוגל הנמצא על האש, מותר לחתוך ממנו חתיכה ולהוציאה, כיון שאין בזה הגסה, שהרי אינו מערב את שאר החלקים זה עם זה (ארחות שבת ח"א א' צ"ו).

נחלקו האחרונים אם שייך איסור הגסה במים, והאגרות משה והגרי"ש אלישיב זצ"ל נקטו להקל בזה, לכן מים [מבושלים (אגרות משה שם)] שעל האש מותר להוציא מהם על ידי כלי, ודעת הגר"נ קרליץ שליט"א להקל בזה גם בכל דבר נוזלי [אם נתבשל כל צרכו (חוט שני שם)], וכגון מרק שכולו נוזלי (בלי חתיכות), אמנם דעת הגרש"ז אויערבאך זצ"ל להחמיר בזה (משנה ברורה הוצאת דרשו סי' שי"ח הערה 116).

***

שריית ענבים בתוך מים בשבת

שאלה: האם מותר לשרות בשבת ענבים (וכדומה) בתוך מים להסיר הלכלוך שעליהם?

תשובה: זה אסור משום בורר.

מקורות: שו"ע א"ח שי"ט ח', וע"ע משנה ברורה הוצאת דרשו סי' שי"ט הערה 33, פסק"ת שי"ט ל"א.

***

תלישת צפורן בשבת

שאלה:   האם מותר לתלוש צפורן בשבת?

תשובה: אסור לתלוש צפורן בשבת בין ביד בין בכלי ובין בשיניו.

מקורות: שו"ע א"ח שכ"ח ל"א, ש"מ א', משנה ברורה ש"מ א'.

הערות: אם נתלשה רוב הצפורן וזה מצערו, יש אומרים שמותר לתלוש אותה בידו או בשיניו (שזה שינוי), אבל לא בכלי, ויזהר שלא יוציא דם (ארחות שבת ח"א י"ז ה', שמירת שבת כהלכתה ח"א י"ד ס', פסק"ת שכ"ח נ"ו) [ועיין שו"ע א"ח שכ"ח ל"א, משנה ברורה שכ"ח צ"ו, וע"ע משנה הלכה שכ"ח ל"א, הלכות שבת בשבת ח"ג מ"ו ז', תורת המלאכות ח"ג י"ב י"ח*], ויש אוסרים גם בזה (שונה הלכות שכ"ח פ"ב, תורת המלאכות ח"ג י"ב י"ח).

החזו"א ראה אחד שכסס צפרניו בשיניו ביום חול, ואמר לו אתה מחלל שבת (כלומר שמתוך ההרגל יש לחוש שיעשה כן גם בשבת) (דינים והנהגות מהחזו"א א"ח י"ג ל"א) [וע"ע משנה הלכות חלק י"ד סי' רע"ג].

הוספות: מותר לגרור הטיט שתחת הצפורן בשבת, אבל צריך ליזהר שלא לגרור מגוף הצפורן (ביאור הלכה קס"א א' הוא), אמנם יש לציין שבערוך השלחן (קס"א ג') ובבן איש חי (שנה ראשונה אחרי קדושים סעיף כ"ד) כתוב שאסור לגרור הטיט שתחת הצפורן בשבת.

***

תלישת חתיכת עור מהאצבע בשבת

שאלה: מי שיש לו באצבעו ליד הצפורן רצועת עור קטנה שחלקה נקלפה, האם מותר לו לתלוש אותה בשבת?

תשובה: אסור לתלוש אותה בשבת בין ביד בין בכלי [* ובין בשיניו], ואפילו אם נתלשה רובה, אסור.

מקורות: שו"ע א"ח שכ"ח ל"א, משנה ברורה שכ"ח צ"ט [* משנה ברורה ש"מ א', שמירת שבת כהלכתה ח"א י"ד ס'].

הערות: וכן רצועת עור קטנה שחלקה נתלשה מהשפתיים, אסור לתלוש אותה בשבת, אפילו אם נתלשה רובה (ביאור הלכה ש"מ ב' יבלת) [וע"ע משנה הלכה ש"מ ב' ד"ה ודע, קובץ הלכות ש"מ ב'].

הוספות: גם ביום חול נכון ליזהר שלא לחתוך מעורו בשיניו, שמא ישאר קצת עור בפיו ויבוא לאוכלו (דיש מחמירים שאסור לאכול עור אדם, כמו שבשר אדם אסור באכילה), וכן יש לחוש שיתרגל בכך ויחתוך מעורו גם בשבת (כף החיים י"ד ע"ט י"א).

***

אם מותר להישען על אילן בשבת

שאלה: האם מותר להישען על אילן בשבת?

תשובה: אדם שתש כוחו, אסור לו להישען עליו כלל (כיון שסומך עליו בכל כוחו), ואדם בריא, מותר לו להישען עליו מעט, אבל אסור לו להישען עליו בחוזקה.

מקורות: משנה ברורה של"ו ב', ס"ג, ביאור הלכה של"ו י"ג ומותר.

הערות: ואם מניד האילן בהשענותו עליו, תמיד אסור להישען עליו, אפילו לאדם בריא (משנה ברורה של"ו י"ג, ביאור הלכה של"ו י"ג ומותר).