עשר שנים לפטירת הרב כדורי זצ"ל

היום, כ"ט בטבת, צוין יום פטירתו של המקובל הרב יצחק כדורי, שנולד בבגדד שבעיראק בשנת תרנ"ט (1898) להוריו תופאחה והרב זאב דיבה, וזכה בהמשך חייו לכינוי "זקן המקובלים". מי שמשתדל להנציח את זכרו בכל דרך הוא הרב מאיר מלכא, יו"ר הקרן להנצחת הרב כדורי, ומחבר הספר "ישועות יצחק" המגולל את תולדות חייו של מי שהיה גדול המקובלים בדורנו.

לפני הכל, תולדות חייו בקצרה: שנת הולדתו של הרב כדורי אינה מאומתת במלואה, אם כי ההשערה הרווחת היא ששנת לידתו היא 1898. מה שבטוח הוא שיום לידתו היה ט"ז בתשרי, יום האושפיזין של יצחק אבינו, ולכן הוא זכה לשם זה. בצעירותו נשלח ללמוד ב"מדרש בית זלכה", ושם פגש כילד את הבן איש חי (רבי יוסף חיים בן אליהו). כבר בגיל 17 הוכתר ל"עילוי" בלימוד התורה, ואף דרש בפני גדולי התורה בבגדד.

לפני קום המדינה, כבר ב-1922, עלה הרב כדורי לארץ ישראל, ולמד בישיבת פורת יוסף ובישיבת שושנים לדוד. הוא נישא לאשתו הראשונה שרה, ולהן נולדו שני ילדים - דוד ורחל. לאחר קום המדינה החל ללמוד בישיבת המקובלים בית אל, והתפרנס מעבודתו ככורך ספרים. לאחר תקופה עמד בראש ישיבת המקובלים "נחלת יצחק", שייסד בנו הרב דוד כדורי.

המקובל הרב יצחק כדורי

במהלך השנים חיבר הרב כדורי כתב יד עב כרס, "פתחי עולם", שטרם ראה אור. מדובר בחיבור בן חמישה כרכים העוסק בקמיעות, סגולות, תפילות, ייחודים ועוד. במישור האישי נפטרה אשתו של הרב ב-89, וב-93 הוא נשא את אשתו השנייה, דורית.

בכ"ט בטבת תשס"ו החזיר הרב כדורי את נשמתו לבורא, ונקבר בהר המנוחות בירושלים. מסע הלוויתו נערך בהשתתפות מאות אלפי בני אדם. ואם למישהו נדמה היה שבכך מורשת הרב הגיעה לקצה, מסתבר שהיא רק החלה. הרב מאיר מלכא, העומד בראש הקרן להנצחת הרב כדורי, הקים את הארגון, סייע בהקמת הציון, ובהמשך גם חיבר ספר על חיי הרב.

"באים לכאן עשרות אלפי אנשים בשנה", מספר הרב מלכא בעודו נמצא בציון הרב כדורי. "אנחנו רואים ישועות גדולות בעקבות התפילות. אני זוקף את זה לכך שהרב גומל טובה למה שאנחנו עושים במקום הזה. אני גם מרצה בכל הארץ על הרב כדורי על פעלו, ועל הישועות שלו בימי חייו".ההיכרות של הרב מלכא עם רבו הרב כדורי החלה כבר לפני יותר מ-20 שנה, כאשר בשנת 1990 שימש כחזן וכתוקע בשופר בבית הכנסת של הרב כדורי. "אני זוכר שבפעם הראשונה הלכתי לביתי והרהרתי מי אני שזכיתי לתקוע מול זקן המקובלים בדורנו?", הוא נזכר. "באמצע התפילות הוא היה עושה לפעמים עליית נשמה. מתנתק מעצמו, וממש עולה למעלה".

איך נולד הרעיון לכתוב ספר על תולדות חיי הרב?

"זכיתי לכתוב את הספר בדרך פלאית תוך חמישה חודשים. היו פרקים שכתבתי ופתאום היה בי קול פנימי, כאילו של הרב, שאמר תשנה, כאן וכאן זה לא מספיק מדויק. יש בספר 700 תמונות בנוסף לפרקים על תולדות חייו, הישועות שלו, הסגולות שלו וגם הלוויה שלו. החומרים התאספו כך שאנשים שאני לא מכיר התחילו לבוא, להביא לי חומרים, סיפורי ישועות. כאילו הרב פשוט שלח את האנשים לפה, אחד אחרי השני. לא הייתי צריך לרדוף אחרי אף אחד מהם".

מה היה מיוחד ברב כדורי, עד כדי כך שעד היום הוא נתפס כדמות בולטת וייחודית?

"המיסתורין. אפף אותו המון מסתורין. קראו לו יצחק והוא כל הזמן צחק כאילו הסתיר משהו. לדוגמה, הוא נהג לעשן, וסיפר שזה נועד להציל את הנשמות העשוקות מהגיהנום. בגיל 100 בדקו אותו בבית חולים, והרופא אמר לו שיש לו ריאות נקיות כמו של ילד. הוא לא עישן מתוך תאווה. כשהציעו לו מלבורו הוא סירב, ועישן את הסיגריות הכי פשוטות. העיקר שהעשן יפעל את פעולתו. דבר נוסף מיוחד היה העיסוק שלו בקמיעות, והכין קמיע לכל סוג וסוג של מחלה. הוא כתב על שקדים, אגוזים, תפוחים ועוד. לעתים הוא ערך בכנרת תיקון שקדים לאדם, דבר שנועד להגביר את השמחה בלב אותו אדם. ללא ספק, הוא היה דמות מיוחדת ונדירה. יחיד בדורו".