כתבות מגזין
יהל חזן חושף: "לא תאמינו מי מפעיל את ’ברדוגו’"
שי ויהל נפגשים בקביעות במתחם 'התחנה', הם חווים חוויות, לומדים דברים חדשים, מתבדחים ולא גומרים ליהנות. רגע לפני עלייתה של תכנית הילדים החדשה – מספרים הבימאית רביטל בללי-צימרינג והשחקן יהל חזן על הסודות שמאחורי 'התחנה שלנו'
- מיכל אריאלי
- פורסם ו' אב התשע"ח |עודכן
שתי דמויות חביבות ונמרצות, טבח חביב והומוריסטי ו'יצר' – תוכי רע שאוהב לקלקל כל דבר – מה ילדים צריכים יותר מזה כדי ליהנות מתכנית המתאימה בדיוק לגילם? כאשר הדברים האלו מגיעים כתכנית ילדים של 'צופיה', ערוץ היהדות של הידברות, ושמים דגש בנוסף להרפתקה ולחוויה גם על הפן הרוחני המוקפד, הם כבר הופכים לאידיאלים גם בעיני ההורים.
תכנית ראשונית וייחודית
"מדובר אכן בבשורה", אומרת רויטל בללי-צימרינג, יוצרת הסידרה, בימאית ותסריטאית ראשית של תכנית 'התחנה שלנו' בצופיה. "אנחנו עובדים בימים אלו על הקמת סוג של ערוץ ילדים מבית הידברות", היא מסבירה, "זוהי רצועה שתהיה משודרת ברמה יומית ותכיל תכנים חדשים ומגוונים לילדים. תכנית 'התחנה שלנו' היא רק אחת מהתכניות שיופיעו בערוץ הילדים והיא תהיה משודרת בקביעות".
בתכנית החדשה דאגה רביטל לשתף את השחקנים הראשיים יהל חזן ושי שביט, ולהציב לצדם את הבובה – ברדוגו הטבח. "זהו טבח שהמצאנו שהגיע מארץ מומצאת, אבל הוא דמות מאוד חיובית וכל המטרה שלו היא להראות את הראייה החיובית של החיים", היא מסבירה.
כפי שניתן לראות מהצצה בפרקים הראשונים של התכנית - שי ויהל נפגשים בכל פעם מחדש בסוג של תחנת רכבת, שם הם הקימו מעין מחנה, בתוך המבנה. בכל פרק הם חווים דברים מעניינים, ביניהם סיטואציות יומיומיות וגם מיוחדות יותר שמתקשרות לחייהם של ילדים ובני נוער.
אין ספק כי התכנית היא חווייתית מאוד וגם משעשעת. יהל חזן מספר על כך: "האמת היא שאני באופן אישי הייתי עד עכשיו בעיקר איש תיאטרון והפעלתי בובות. אף פעם לא יצא לי לשחק מול המצלמה, וזו בעצם הפעם הראשונה שלי", הוא מגלה.
עם זאת, מציין יהל כי הזדמן לו להשתתף בהרבה הפקות שונות, אבל בהפקה כמו באולפני הידברות הוא טרם נתקל. "כל כך כיף ונעים לעבוד עם צוות של אנשים שכולם רוצים רק דבר אחד – לשמח את הקב"ה ולהשקיע בהוספת טוב ויראת שמיים לעולם. אני חייב לציין שעבורי זו הייתה חוויה ממש מיוחדת".
ב'תחנה שלנו' משחק יהל את תפקיד... יהל. "כן, אני משחק בדיוק את הדמות שלי", הוא אומר וניכר שנהנה מכך מאוד, אך בנוסף לכך הוא מגלה גם סוד מאחורי הקלעים: "אני גם מפעיל את הבובה של ברדוגו, כך שבעצם יש לי שני תפקידים".
איך אתה יכול לעשות את זה מבחינה טכנית? הרי יש רגעים שרואים גם את יהל וגם את ברדוגו על המסך...
"טוב, מכיוון שזה באמת מסקרן אז אחשוף את הסוד עד הסוף: כשמצלמים את הסצנה מרחוק, מה שנקרא 'לונג שורט', מעמידים מישהו אחר במקומי שמפעיל את הבובה, זה יכול להיות כל אדם שנמצא במקרה באולפן, ואילו כאשר מצלמים מקרוב – 'קלוז אפ', אז אני עובר להפעיל את ברדוגו. בכל אופן, זה עדיין מורכב מאוד לגלם שתי דמויות. לא פעם אני מוצא את עצמי מפעיל את ברדוגו ומשוחח עם עצמי, כלומר עם יהל... זה מאוד מבלבל. אבל זה חלק מהאתגר".
ויהל גם חושף סוד נוסף: "אני עצמי גם הייתי זה שהמציא את ברדוגו. רביטל, הבימאית שלנו, היא טיפוס שמאוד אוהב לשתף את השחקנים והמשתתפים בכל צעד, עוד במהלך העבודה על התכנית. כשהיא סיפרה לנו מה עומד להיות, אני הייתי זה שהצעתי שתהיה בובה, ואיזו בובה? בובת ברדוגו. בהמשך גם יצרתי את הבובה, כי במקצועי אני עוסק בבובנאות. זו גם הסיבה שאני מקושר כל כך לברדוגו. אני מרגיש שאני מלווה אותו מההתחלה ועד הסוף".
ספר על חוויה מיוחדת שהייתה לכם במהלך הצילומים
יהל נזכר בדוגמא משעשעת במיוחד: "הייתה סצנה שרצינו להמחיש בה את חשיבות חבישת הקסדה בזמן הרכיבה על האופניים. רצינו להמחיש לילדים כמה שהקסדה מגינה, אבל לא ידענו איך. רביטל הציעה בתחילה לזרוק אבטיח על הרצפה ולהראות איך שהוא מתפוצץ ואילו כשמרכיבים עליו קסדה – לא קורה לו דבר, אבל הוועדה הרוחנית של הערוץ לא אישרה, כי זה בל תשחית. אמנם זה לצורך ויש מקום להקל, אבל אנחנו לא רוצים לחנך את הילדים שיעשו את זה בבית. אחר כך הצענו רעיון אחר – לנפץ צנצנת זכוכית, אבל גם כאן עלה החשש שמא נלמד את הילדים לשבור כלים, וזה לא חינוכי. לבסוף, על המקום, תוך כדי צילום הסצנה הבריק לנו הרעיון – להמחיש באמצעות בלונים. וככה, תוך כדי הצילומים ביקשתי שיביאו לי בלון וטוש ארטליין, ובלי לתכנן כלום מראש ציירתי על הבלון תווי פנים, כמו על בובה והתחלתי להפעיל את הבלון כמו שמפעילים בובה. הרכבנו לבלון קסדה על הראש והראינו איך הוא נופל ללא קסדה, ומתפוצץ. זה היה ספונטני ומדהים ויצא כל כך יפה".
"רק דמויות איכותיות"
רביטל מדגישה דבר חשוב: "מאוד הקפדנו על כך שהדמויות המובילות בפרקים שאלו שי ויהל, יהיו באמת דמויות איכותיות, גם במציאות. כדי שהילדים יוכלו לרצות לחקות אותם ולהזדהות איתם. כי הם לא רק שחקנים, אלא מביאים את עצמם לחזית הבמה".
רביטל גם מציינת כי הם זוכרים לאורך כל הדרך את העובדה שהקהל שצופה בתכנית הוא קהל שומר מצוות שאין לו אפשרות לקבל את המענה של סרט איכותי וכשר בדרכים אחרות. "השאיפה שלנו היא לתת לילדים את התכנית המקצועית והמרתקת ביותר, עם כל הערכים היהודיים והתורניים שנלווים אליה. כי זה בדיוק מה שאנו מנסים לעשות – להביא תוכן תורני בלבוש נגיש, עכשווי וצבעוני".
איך עושים את זה? תני דוגמא.
"למשל באחת הסצנות אנו מספרים על חבר של שי ויהל שהוא ילד שגורם תמיד למריבות ושקשה לכולם להתמודד אתו. הילד הזה מנסה לסכסך בין שי ליהל ומתחבר ליהל. כעת נוצר משולש חברים עם שני חברים שרבים על יהל, עד שמחליטים לערוך תחרות ומי שינצח בתחרות יזכה בחבר, ובמה עוסקת התחרות? הם מנסים להציע – אולי על חיצים, אולי ריצה, ואז פתאום מבריק להם הרעיון – למה לעשות תחרויות ספורט, אם אפשר להתמודד בשכל, במוח היהודי. ואז הם עושים תחרות ובודקים מי זכור יותר משניות בעל פה. ככה אנחנו מצליחים לשתול ערכים של בין אדם למקום וגם בין אדם לחברו, והכל תוך כדי העלילה והסיפור".
לאלו גילים מיועדת התכנית?
"מבחינת הרמה של הבדיחות וההומור, התכנית מכוונת יחסית לגילים בוגרים. אני זו שכותבת את התכנית ויכולה להעיד על כך שרק מגיל תשע מבינים באמת כל מילה, אבל כמובן שגם ילדים צעירים נהנים, כי זו תכנית מאוד חביבה ומרתקת".
ושאלת השאלות - מתי נתחיל לראות את התכנית?
"היא עולה בטפטופים. עד היום עלו כבר שני פרקים – אחד בפורים והשני בל"ג בעומר. התגובות היו נלהבות וחמות ממש. מתי יעלו הפרקים הבאים? עדיין אין לי תשובה מדויקת, אבל אנחנו עובדים כעת במרץ רב. יש לנו שלושה חדרי עריכה בהם מכינים את העונות הבאות, ואנו עושים הכל כדי לקדם את זה במהירות האפשרית ולפגוש סוף-סוף את הצופים היקרים שלנו".