מדוע לא מספיק להאמין בלב?

אורית שואלת: "שלום. אני בת 16 ויש לי כמה שאלות: למה יש הרבה הלכות? מדוע לא מספיק להאמין בלב? יש הרי בעולם אנשים טובים בעלי לב טוב, האם זה לא מספיק? תודה"

שלום וברכה אורית, ותודה על שאלותיך.

ההסתכלות הנכונה על התורה היא כעל מתנה משמים: "עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר" (משלי ג, יח), בזכותה אנו זוכים לחיים טובים יותר בעולם הזה ולנצח נצחים בעולם הבא.

הקב"ה נתן לנו תורה כי הוא יתברך אוהב אותנו ורוצה שיהיה לנו טוב: "לשמור את מצוות ה' ואת חוקותיו אשר אנוכי מצווך היום לטוב לך" (דברים י, יג).

ככל שחפץ פשוט יותר, הוא דורש פחות הוראות יתרן. אין ספק שכדי להטיס מטוס קרב יש ללמוד הרבה יותר מאשר כדי להפעיל מחשבון (ואוי לו למי שיפעל בניגוד להוראות במהלך טיסה). נעשה קל וחומר וניווכח כי מציאותו של האדם הנה המציאות המורכבת ביותר בעולם.

המוח הטמון בראשך הוא פלא הבריאה, בכל היקום כולו לא נברא מחשב מתוחכם יותר - מוחך מפעיל ברגע זה כ-100 מיליארד נוירונים (תאי עצב) - מספר גדול יותר מכל הכוכבים שיש בגלקסיה, אשר פועלים בתיאום מושלם כדי לאפשר לך לראות לשמוע לנוע לדבר ולחשוב. ואין כאן המקום לתאר את כל התהליכים המדהימים והמורכבים שפועלים בגופך. מי שברא כל אלה, יש לו ודאי מטרות גדולות מאוד בשבילך. עובדה שכל המערכות המדהימות הללו - הן רק הכלי החיצוני שניתן לך בעולם הזה, כדי שנשמתך תוכל להפעיל את הגוף בדומה לנהג ברכב.

המציאות האנושית מורכבת מאוד-מאוד, וכשם שלא מספיק לקבוע את כל חוקי התנועה במשפט כמו "תנהגו בזהירות", כך גם לא מספיק לקבוע את כל חוקי המוסר והמשפט באמירה המעורפלת "תהיו טובים". נדרשים לחיינו חוקים מפורטים על תכלית החיים, תורה הנוגעת באינספור נושאים - קדושת החיים, דינים הנוגעים לחיים ומוות, אכילת בעלי חיים, אישות, קידושין ודיני משפחה, דיני משפט ועדות, דיני עונשין, הלוואה וצדקה, דיני קניין, דיני לשון הרע, אבלות וקבורה, דיני מלחמה, מלכות וכהנה וכהנה. כל אלה נצרכים מפאת מורכבותו של האדם והחברה האנושית, אשר תחילה בשלום ורעות בין בני אדם אך תכליתה בהשגת האלוקות.

אמנם בתחילה הצטוו כולם רק בשבע מצוות בני נח, הם הכללים הבסיסיים אותם טבע הקב"ה בשכלו הישר של האדם. אך שבע מצוות אלו רק שומרות עלינו מהנזקים החמורים ביותר, ואינן מגלות לנו את התכלית החיובית של הבריאה וקרבת ה', תכלית המתבטאת באינספור נושאים הנוגעים לחיי המחשבה הדיבור והמעשה.

פנה אליי פעם סטודנט לרפואה, וסיפר שהוא לומד רפואה כדי לפתח תרופות ולהציל חיים. "זו ללא ספק מטרה גדולה בחיים, להיות איש של חסד" אמרתי, "אך האם זוהי באמת הפיסגה הגבוהה ביותר אליה תוכל לשאוף? האם לא ייתכן שקיימת מטרה גבוהה וחשובה יותר בחיים? לצורך העניין, תאר לעצמך שנסעת בזמן לשנת 7000, כולם חיים בגאולה פיזית ונפשית, בשיא הטכנולוגיה והקידמה המדעית. אין מחלות ונרפאו כל הנכויות, רובוטים עושים עבורנו את כל המלאכה, אין יותר עניים ומסכנים, נפתרו כל השאלות בפיזיקה ורפואה. מהי תהיה אז מטרתך בחיים? האם תשב כל היום לשחק ותאכל פופקורן? אמנם בחרת כיום לחיות את חייך כדי להשיג רפואה ונוחות טכנולוגית לבני האדם, אך לא ייתכן שתאבד את כל משמעות חייך בעולם שאין בו מחסור? שים לב שכל משמעות חייך בעולם מסתכמת בשלילי, במילוי החסר, אך מהו הערך החיובי אליו אתה שואף בחיים?"

הופתעתי משתיקתו של הסטודנט, שלא דמיין לרגע את אפשרות קיומה של מטרה רוחנית גבוהה יותר מחיי החומר של העולם הזה. הוא השיב לבסוף שבאמת איננו יודע מה היה עושה עם חייו.

מובן שיכול אדם להיות רופא מאמין שעוסק בתורה, וגומל חסד עם הבריות במחקריו המדעיים. אך קיים אבסורד באדם שחושב שהחיים מסתכמים בלימודי רפואה ושכלולים טכנולוגיים.

יחד עם זאת, את צודקת במחשבתך כי הכול למעשה מתחיל מלב טוב, כפי שאמרו חכמינו:

"צאו וראו איזוהי דרך ישרה שידבק בה האדם. רבי אליעזר אומר: עין טובה. רבי יהושע אומר: חבר טוב. רבי יוסי אומר: שכן טוב. רבי שמעון אומר: הרואה את הנולד. רבי אלעזר אומר: לב טוב. אמר להם: רואה אני את דברי אלעזר בן ערך מדבריכם, שבכלל דבריו דבריכם" (אבות ב, ט).

לב טוב הוא העיקר הגדול, ממנו הכול מתחיל.

הקב"ה בחר באברהם אבינו רק בגלל שאברהם היה איש אמת וחסד. משה רבינו ריחם אפילו על הצאן, וברח ממצרים לאחר שהציל יהודי וניסה לעשות שלום באומרו לרשע (שמות ב, יג) "למה תכה רעך?". כשברח למדבר, עני וחסר כל, עדיין נלחם משה כדי להציל נשים מידי בריונים. משה רבינו דרש צדק ורחמים, לכן הקב"ה בחר בו. חז"ל לימדונו כי בני ישראל הם רחמנים, וזו אחת ממידותיהם הטובות ביותר. לכן הקב"ה חפץ בנו. התשובה הנכונה לשאלתך היא: התורה מיועדת עבור אנשים טובים! התורה היא המדריך לעלייה רוחנית עבור אנשים טובים שרוצים להיות צדיקים!

למה אדם טוב דומה? ליהלום בלתי מלוטש. מלטשים יהלום כדי שיבריק וינצוץ. ליהודי יש פוטנציאל אדיר להגיע למדרגות רוחניות נעלות, אך בלי התורה אינו יכול להגיע לשלמותו הרוחנית.

הקב"ה בחר את האנשים הטובים ביותר לתת להם תורה, כדי שיוכלו להגיע למדרגות גבוהות ונעלות, ויזכו בשכר נצחי לעולם הבא. לב טוב הוא כח רוחני אדיר לעשות טוב. אמרו חז"ל בבראשית רבה (מד, א): "לא ניתנו המצוות אלא לצרף בהן את הבריות", פירוש הדבר, שהמצוות ניתנו כדי ללטש את הנשמות שישיגו את קדושתן והפוטנציאל הטמון בהן. לא רק כדי להיות טובים, אלא גם כדי להתגבר על יצרים, לפתח את המידות הטמונות בכל אחד מאיתנו, ולהשיג אושר אמיתי ורוחני לנצח נצחים.

התכלית הגבוהה מכל היא להתחבר לקב"ה על ידי אהבתו, מתוך העיסוק בתורתו ומצוותיו: "ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך, ובכל נפשך ובכל מאודך". זוהי משמעות חיינו בעולם הזה, והיא גדולה יותר מן החיים עצמם.

איני אומר חלילה שאנשים טובים לא יזכו לשכר על מעשיהם הטובים. נהפוך הוא: חז"ל אמרו שהקב"ה אינו מקפח שכר אף בריה; אפילו רשע זוכה להנות על מעט המעשים הטובים שעשה בחייו! על אחת כמה וכמה אדם שהוא ישר וטוב לבריות, שיקבל שכר מהקב"ה על כל מעשיו הטובים.

אך עלינו לדעת שאותם אנשים טובים יכלו להשיג יותר, הרבה-הרבה יותר מתוך התורה והמצוות, כי התורה היא המדריך האלוקי לאנשים טובים. היא לוקחת את הפוטנציאל הטוב שבאדם, ומעלה אותו לדרגת צדיק וחסיד.

נוכל לראות שבעלי תשובה תמיד היו אנשים טובים, אך מאז חזרו בתשובה הם פועלים הרבה יותר למען כיבוד הורים, צדקה וחסד לנזקקים, כבוד האשה והשקעה בחינוך הילדים, נאמנים מתוך צניעות וטהרה, מדקדקים שעסקיהם יהיו ביושר ובאמונה, מעשרים כספים, ומנגד זאת מתאמצים לעמוד בנסיונות של כעס, גאווה, קנאה, תאווה ועוד.

היהדות מקדמת את האדם מכל מצב שבו יהיה, את האיש רע תהפוך לאיש טוב, ואת האיש הטוב תהפוך לאיש צדיק וחסיד! כשאנו רואים אדם טוב שעדיין רחוק מן המצוות, עלינו לחשוב כמה גבוה יזכה להגיע כאשר יכיר את יהדותו, כי "דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום" (משלי ג, יז).