חדשות בארץ
רפורמת החשמל אושרה באופן סופי; יוסדר גם חשמל כשר בשבת
בסוף תהליך היישום של הרפורמה, 30% בלבד מייצור החשמל יישאר בידי חברת החשמל. רשות החשמל תפעל לספק חשמל כשר בשבת לצרכנים המעוניינים בכך
- גבי שניידר
- פורסם ז' אב התשע"ח |עודכן
(תמונת אילוסטרציה, pixabay)
מליאת הכנסת אישרה אמש (רביעי) בקריאה שנייה ושלישית את ההצעה הממשלתית לרפורמה במשק החשמל, וזאת לאחר 22 שנה של עיכובים. התיקון לחוק החשמל אושר ברוב של 42 תומכים מול 4 מתנגדים.
מטרתה של הרפורמה המבנית במשק החשמל, שאושרה לפני מספר שבועות בממשלה, הינה להביא לשיפור התחרות ולהגברת היעילות – לרווחת הצרכן. הרפורמה כוללת את הוצאת תחום ייצור החשמל מידי חברת החשמל לתחרות במגזר הפרטי. בסוף התהליך, 30% בלבד מייצור החשמל יישאר בידי חברת החשמל, ו- 70% יהיה בידי יצרנים פרטיים. שינוי משמעותי נוסף הוא הוצאת ניהול המערכת הארצית מידי חברת החשמל והעברתה בעוד שנה וחצי לידיה של חברה ממשלתית חדשה. תעריף החשמל לצרכן יישאר דומה להיום במשך שמונה שנים, ולאחר מכן יתחיל לרדת.
העלות הכוללת של הרפורמה נאמדת בכ- 7.1 מיליארד שקל. רובה של העלות – כ- 6.4 מיליארד שקל – הינן עלויות השכר והפנסיה של העובדים, הנובעים מההסכמים שנחתמו עימם בדרך לאישור הרפורמה. 2,800 עובדים של החברה יפרשו לגמלאות ויקבלו תוספות לפנסיה שלהם. גם העובדים שיישארו יזכו לתוספות שכר, זאת בנוסף למענק חד פעמי שיינתן לכלל העובדים. מצבת העובדים של החברה תרד ל- 6,400, כאשר 400 מהם יעברו לחברה הממשלתית החדשה שתנהל את המערכת.
עוד נקבע ברפורמה, כי חברת החשמל תתייעל, וחמש תחנות כוח לייצור חשמל שבבעלותה יימכרו בטווח זמן שבין שנה וחצי לחמש שנים. החברה תפנה 16 נכסי נדל"ן באזורי ביקוש – מתוך 220 נכסים שבידיה; הקרקעות עליהם נמצאים נכסים אלו יוכלו לשמש לדיור, תעסוקה, מסחר, פארקים ועוד. הרפורמה כוללת מתן תמריצים לחברת החשמל כדי שתתייעל ותפנה עוד למעלה מ-100 נכסים נוספים.
שר האנרגיה יובל שטייניץ אמר לאחר ההצבעה: "הלילה התרחש בכנסת אירוע היסטורי. לאחר שנים של ניסיונות כושלים, אישרה הכנסת את הרפורמה בחברת חשמל, ועיגנה אותה בחקיקה. המשמעות היא, שישראל תפתח בשנים הקרובות משק חשמל יעיל, מודרני ותחרותי. משק חשמל שבו לא יהיה יותר ועד עובדים עם יד על השאלטר, כי לא יהיה שאלטר, כי הרפורמה מבטלת את המצב, שחברת חשמל מייצרת את רוב החשמל בישראל". שטייניץ הוסיף כי "הלילה נפתח הפתח גם לתחרות בהורדת מחירים במשק החשמל, וגם למהלך של סגירת התחנה הפחמית בחדרה והחלפת הפחם בגז טבעי כחול-לבן, נקי, שיאפשר לנו לשמור על איכות הסביבה ולדאוג לבריאות הציבור".
הרפורמה שאושרה הלילה מביאה גם בשורה לרבים מבין אזרחי המדינה המעוניינים להשתמש בשבת בחשמל כשר – כלומר, אספקה של חשמל המיוצר באוטומציה ללא מגע יד אדם ומחולק ברשת אוטונומית מנותקת רשת בימי המנוחה. במהלך הדיונים הרבים שהתקיימו בוועדת הכלכלה על הרפורמה, הובילו חברי הכנסת יעקב אשר (דגל התורה) ומיכאל מלכיאלי (ש"ס) את הדרישה להסדיר בחוק את ייצורו ושיווקו של חשמל קהילתי כשר, וזכו לתמיכתו הפעילה של יו"ר הוועדה איתן כבל (המחנה הציוני).
בהסכם שנחתם בנושא זה בין ועדת הכלכלה, משרד האנרגיה ורשות החשמל, נכתב כי רשות החשמל מכירה בצורך לאפשר פתרונות לאספקת חשמל לאוכלוסיות שונות על מנת להבטיח שאופי השירות שיינתן להם יהיה מיטבי, ובהתאם לצורכיהן הייחודיים. הרשות ציינה כי "לאחרונה החלו לעלות פתרונות ישימים העשויים לאפשר אספקת חשמל כשר תוך שיפור טיב השירות כך שיהיה זמין, בטיחותי וזול במידת האפשר. כמו כל שירות ייעודי, גם שירות זה יתבסס על העיקרון לפיו צרכני השירות הם אלה שיישאו בעלותו ולא כלל צרכני החשמל". רשות החשמל הודיעה, כי בהתאם לסיכום עם יו"ר ועדת הכלכלה איתן כבל, סגן שר האוצר יצחק כהן, יו"ר ועדת הכספים משה גפני, וחברי הכנסת יעקב אשר ומיכאל מלכיאלי, היא תפעל בשיתוף עם הגורמים המעוניינים בשירות זה על מנת לגבש סל פתרונות אשר יאפשרו מתן שירות של חשמל כשר לצרכנים המעוניינים בכך.
במסמך שנחתם הוזכרו, בין היתר, הפתרונות הבאים:
א. השתלבות באסדרה הקיימת של מתקני ייצור בגז ברשת החלוקה. האסדרה תאפשר שילוב של מתקני ייצור ברשת החלוקה בתנאים כלכליים ספציפיים.
ב. בחינת תגמול במסגרת אסדרה שתאפשר הקמת מתקני ייצור מקומיים בגז (מעל 16MW) שיאפשרו מענה הולם גם לריכוזי אוכלוסיות של צרכני חשמל כשר. בחינת האסדרה תתבצע בתוך 18 חודשים.
ג. בחינת אסדרה להתקנת סוללות ופאנלים סולאריים בבתיהם של צרכני החשמל הכשר. כולל בחינה של עלויות לצרכן הקצה, כלים נדרשים לשימוש בטיחותי בציוד זה והיבטי תכנון.
ד. בחינת אפשרות להקמת מצבורי סוללות בקרבת הצרכנים, ייתכן שבשילוב עם מתקני ייצור, וקידום פיילוט בעניין.
בנוסף לכך, רשות החשמל התחייבה לקדם פתרונות נוספים, ככל שיידרש, להקצות את המשאבים הנדרשים לטובת הנושא ולפעול בלוחות זמנים סבירים ותוך מאמץ להשלים את בחינת הפתרונות ופרסום ההחלטות.