שתי שאלות במתנה, שיגלו לך אם את באמת רוצה!

לפני כשנתיים הייתה אצלי מתאמנת בת 34. בחורה מוכשרת, מבריקה, נראית מצוין, אינטליגנטית ו... מחפשת חתן כבר 14 שנים.

מגיל 20 היא נפגשת עם בחורים (וכבר הפסיקה לספור אותם), ומשום מה זה לא קורה.

התחלנו את תהליך האימון, והייתה לי הרגשה שהיא רוצה להתחתן, אבל לא מספיק, כלומר, רוצה מאד אבל לא מוכנה באמת לעשות משהו כדי שזה יקרה, כי היא מוכנה להתחתן רק עם מישהו שאמור לעמוד ברשימת קריטריונים שלא הייתה מביישת מלאכים, וגם את וגם אני יודעות ש... אין דבר כזה.

אז פשוט שאלתי אותה: "עוד כמה זמן את רוצה להישאר במצב הזה?".

היא הזדקפה, פתחה עיניים גדולות ובטון גבוה אמרה: "מ'זתומרת כמה זמן? אני לא מוכנה! אין מצב! עכשיו אני רוצה להתחתן!".

הסתכלתי עליה בחיוך ושאלתי: "ומה את מוכנה לעשות בשביל זה?".

היא צנחה בחזרה לכסא ואחרי כמה שניות היא אמרה בטון כבר פחות גבוה: "עכשיו אני מבינה שאני חייבת לעשות משהו באמת כדי שזה יקרה, ורק לבוא לפה זה כנראה לא מספיק".

שתקתי. היא חשבה רגע, ואז סיפרה לי על בחור אחד שהיא פוגשת מידי פעם באירועים שונים, ושהיא רוצה אותו מאד, אלא שהוא ביישן מאד ולא מוכן ליזום פגישה. היא יודעת שהוא מידי פעם מתעניין אם היא כבר "מצאה מישהו", וכשמישהו מציע לו להיפגש איתה הוא מוצא אלף תירוצים למה לא, ולא משום שהוא לא רוצה אותה, אלא כי הוא מפחד להיפגש, לרצות אותה ואז להתחתן, והמחויבות הזו עדיין לא מתאימה לו.

כשהיא סיפרה עליו, העיניים שלה אורו אבל כשהיא סיימה – היא הייתה מיואשת, כי אין לה שום סיכוי שהוא יעשה משהו בנדון.

שאלתי אותה, שוב, "עוד כמה זמן את מוכנה להיות בסיטואציה הזו?".

והיא ענתה שזה מעייף אותה ומאכזב אותה ומצער אותה, ויתכן שאם רק הייתה לה הזדמנות להיפגש איתו היא הייתה יודעת שהיא עשתה כל מה שאפשר והוא לא שלה וזה היה עוזר לה להמשיך הלאה, אבל בהחלט המצב הזה תוקע אותה.

ואז שאלתי שאלה אחרונה: "אז מה את יכולה לעשות כדי לקדם את זה?".

היא לא יכולה. מה פתאום. זה תלוי בו. הוא מפחד. הוא מתבייש. הוא לא יכול...

השיחה הסתיימה וביקשתי ממנה לחשוב מה היא יכולה לעשות שלא תלוי בו, אלא תלוי בה.

שבוע אחרי זה היא הגיעה שמחה מתמיד. היא סיפרה לי שהם נפגשו!

חודש אחרי זה היא התקשרה להזמין אותי לאירוסים.

חודשיים לאחר מכן עמדתי בפתח אולם שמחות וראיתי אותה רוקדת באמצע המעגל בשמלה לבנה עם חיוך ענק. היא הייתה כלת האירוע במלוא מובן המילה.

יצאתי משם בוכה.

את בטח סקרנית לדעת מה קרה באותו שבוע שבזכותו היא הגשימה את הדבר הכי חשוב לה – להתחתן, ועוד עם מישהו שהיא כבר סימנה כמה שנים קודם לכן.

ובכן, היא הבינה שהוא לא יעשה כלום, אבל היא כן יכולה לעשות. היא חייבת לעשות!

והבחורה המדהימה הזו, שהגיעה אלי כדי למצוא בן זוג, אבל הייתה עם ביטחון עצמי נמוך מאד וקושי גדול בליזום דברים בחיים שלה בגלל זה – יצאה מפגישת האימון, השיגה את מספר הפלאפון שלו, חייגה ואמרה: "או שאנחנו נפגשים השבוע או שזה לא יקרה לעולם ואתה תפסיד כי אני בהחלט מתכוונת להתחתן, וזה לא יהיה אתך".

הוא שאל אם זה בסדר להיפגש... עכשיו.

וככה, כשהיא אחרי יום עבודה ארוך, בבגדים "רגילים" ואפילו לא מאופרת(!) והוא באמצע עיסוקיו הרגילים ולא מאורגן לפגישה עם בחורה, הם נפגשו.

מאז הם לא נפרדו.

נכון לרגע זה יש להם לפחות ילד אחד שאני יודעת עליו, ואינספור המלצות של לקוחות שמגיעות אלי בעקבות הסיפור הזה.

אני כותבת את השורות האלה והצמרמורות שהיו לי אז חוזרות לדגדג בכל הגוף. לא כל יום אני נתקלת במקרה כל כך מיוחד עם תוצאות הכי טובות שיכול להיות, אבל כל יום אני נפגשת באנשים שבחרו להפסיק להישאר במצב הנוכחי שלהם, לקחת אחריות על החיים שלהם ולעשות צעד אמיתי, שתלוי רק בהם, כדי לעבור לשלב הבא: לפתור בעיה, להשיג משהו חשוב, להצליח בתחום מסוים, לפרוץ מחסום כל שהוא, לעוף קדימה, לעשות את השינוי.

לא לדבר עליו. לעשות אותו!

אז אם יש משהו שאת מדברת עליו הרבה ורוצה אבל לא עושה – שאלי את עצמך 2 שאלות:

עוד כמה זמן אני מוכנה להיות במצב הזה?

אם את מוכנה להישאר במצב הנוכחי – אז כנראה שהדבר הזה לא באמת חשוב. אם לא – שאלי את עצמך את השאלה הבאה:

אז מה אני יכולה לעשות עכשיו כדי לצאת ממנו? (ואין דבר כזה שאת לא יכולה לעשות כלום!) ותעשי.

דבורי וקשטוק בשיעור ראשון בחינם, מתנה לשנה החדשה, מתוך סדנת "עושות שינוי". זה אפשרי! לפרטים הקליקו ​