הלכות מצויות שאינן ידועות כל כך בנושא ימים נוראים

אמירת השלוש עשרה מדות ביחידות

שאלה: האם מותר לומר השלוש עשרה מדות ביחידות?

תשובה: אין לומר השלוש עשרה מדות ביחידות דרך תפילה, אבל מותר לאומרם בניגון הטעמים דרך קריאה בעלמא.

מקורות: שו"ע א"ח תקס"ה ה', משנה ברורה תקס"ה י"ב, וע"ע כף החיים קל"א כ"ג, כ"ד, אשי ישראל כ"ה ג', נטעי גבריאל על יום כיפור ל"א כ"ד, פרק ס"ג ס"ק י"ד.

הערות: כשאומר השלוש עשרה מדות ביחידות דרך קריאה בניגון הטעמים, לא יסיים ב"ונקה", אלא צריך לסיים כל הפסוק (שמות ל"ד ז') עד "ועל רבעים", דכל פסוק שלא פסק משה אנן לא פסקינן (כף החיים קל"א כ"ג, קצה המטה (על המטה אפרים) תקפ"א נ"ד, אשי ישראל כ"ה ג') [וע"ע אשי ישראל פרק כ"ה ס"ק י"ד].

הוספות: מותר לומר הסליחות ביחידות, אבל במקום שמוזכר מענין השלוש עשרה מדות, כגון וזכור לנו היום ברית שלוש עשרה, ידלג תיבות אלו (משנה ברורה תקס"ה י"ג, תקפ"א ד', קיצור שו"ע קכ"ח ט', מטה אפרים תקפ"א כ"א), והגר"ח קניבסקי שליט"א כתב שצריך לדלג גם א-ל הורית לנו לומר שלוש עשרה (ויכול להמשיך כמו שהודעת לעניו מקדם וכו'), ואם אומר השלוש עשרה מדות דרך קריאה בניגון הטעמים, יתכן שיכול לומר גם א-ל הורית לנו וכו' ע"כ (גם אני אודך (תשובות מהגרח"ק) ח"ב עמ' ל"ו), אמנם יש לציין שהכף החיים (קל"א כ"ה) מקיל בזה, ולדעתו תמיד מותר לומר ביחידות מענין השלוש עשרה מדות [וע"ע קצה המטה (על המטה אפרים) תקפ"א נ"ה].

***

אמירת בקשות בלשון תרגום ביחידות

שאלה: האם מותר לומר בקשות בלשון תרגום ביחידות?

תשובה: אין לומר בקשות בלשון תרגום ביחידות, כגון בסליחות: מחי ומסי וכו', מרן די בשמיא וכו'.

מקורות: משנה ברורה תקפ"א ד', וע"ע תורה לשמה סי' מ"ט, כף החיים ק"א י"ח, כ"א, תקפ"א כ"ו, הליכות שלמה ח"ב א' ד', הליכות עולם (סלונים) סי' תקפ"א ס"ק מ"א, פסק"ת תקפ"א י"ב.

הוספות: המתפלל ביחידות, לא יתפלל אלא בלשון הקודש (שו"ע א"ח ק"א ד', וע"ע שם), כיון שאין מלאכי השרת נזקקים ללשון ארמית (והוא הדין לשאר לשונות חוץ מלשון הקודש), אבל בציבור לא צריך מליצים, כיון שד' בעצמו מקבל תפלתם (משנה ברורה ק"א ט"ו).

***

שהיה בין ויקרא בשם, לד'

שאלה: באמירת ויקרא בשם ד', שלפני השלוש עשרה מדות, האם צריך להפסיק בין ויקרא בשם לד'?

תשובה: צריך להפסיק מעט בין ויקרא בשם לד'.

מקורות: משנה ברורה תקפ"א ד' (בשם אבודרהם).

הערות: כשאומר ויקרא בשם ד', צריך להפסיק מעט בין בשם לד' [ולפי זה הפירוש הוא שד' היה הקורא בשם ד'], כיון שבפסוק יש טיפחא תחת התיבה "בשם", ורוב ההמון טועים בזה (אבודרהם סדר תפלת התעניות ד"ה כתב רב נתן גאון), אמנם בתרגום אונקלוס (שמות ל"ד ה') כתוב וקרא בשמא דה', והביאו גם רש"י, ולפי זה הפירוש הוא שמשה היה הקורא בשם ד', ואם כן צריך לקרוא בשם ד', ביחד (מחצית השקל תקס"ה ה').

***

עמידה בחזרת הש"ץ בראש השנה ויום כיפור

שאלה: בחזרת הש"ץ של ימים הנוראים, מתי עדיף לעמוד? בפיוטים כשארון הקודש פתוח, או בברכות השמונה עשרה עצמן.

תשובה: עדיף לעמוד בברכות השמונה עשרה עצמן, בחזרת הש"ץ, מלעמוד בפיוטים כשארון הקודש פתוח.

מקורות: יש אומרים שצריך לעמוד בחזרת הש"ץ (שו"ע א"ח קכ"ד ד'), וכן היה מנהג הקדמונים, ועכשיו בעוונותינו הרבים כל אחד עושה כפי דעתו ומהם שיושבים ומדברים (משנה ברורה קכ"ד כ') [וע"ע לקמן עמ' ע"ר], אבל בשעה שפותחים הארון הקודש אין חיוב לעמוד, והעולם נוהגים בכל זה לעשות הידור לתורה ולעמוד (שער הציון קמ"ו י"ח) [וע"ע ערוך השלחן י"ד רפ"ב י"ג, מבקשי תורה חלק מ"ח בהתחלה, שאלת רב ח"א עמ' רל"ז, אגרות משה א"ח ח"ה ל"ח ד', איש על העדה עמ' רל"ז].

***

תחילת זמן מוסף של ר"ה למתפלל ביחידות

שאלה: המתפלל ביחידות בראש השנה (כגון חולה או נשים), האם מותר לו להתפלל מוסף לפני ג' שעות זמניות של היום (והיינו לפני סוף זמן קריאת שמע)?

תשובה: אין להתפלל מוסף ביחידות עד אחרי ג' שעות זמניות, כיון שהקב"ה דן את עולמו בג' שעות הראשונות של היום, ושמא יעיינו בדינו ביחוד, ומי יצדק, אבל המתפלל בציבור, הן א-ל כביר ולא ימאס.

מקורות: שו"ע א"ח תקצ"א ח', משנה ברורה תקצ"א י"ד.

הערות: אשה המטופלת בילדים שבראש השנה יש לה זמן להתפלל רק בבוקר מוקדם, ואם תחכה להתפלל מוסף עד אחרי השלוש שעות, לא תוכל להתפלל אחר כך, אם אין ברירה תתפלל מוסף בתוך השלוש שעות, אבל נחוץ יותר שתמצא זמן להתפלל אחרי השלוש שעות (שערי דן בשו"ת מהגר"ח קניבסקי שליט"א).

הוספות: מי שיכול להתפלל מוסף של ראש השנה (ביחידות), או לפני שלוש שעות, או אחרי שבע שעות, צריך עיון מתי עדיף שיתפלל (שערי דן בשו"ת מהגר"ח קניבסקי שליט"א).

***

אופן אמירת רוע גזר באבינו מלכנו

שאלה: באבינו מלכנו, איך צריך לומר קרע רוע גזר דיננו?

תשובה: צריך לומר רוע גזר בנשימה אחת, דהיינו שד' יקרע הרוע שבגזירה, ומה שנשאר בגזירה יהיה לרחמים.

מקורות: משנה ברורה תקפ"ד ג'.

***

סמיכה באמירת הוידוי

שאלה: האם מותר לסמוך עצמו על דבר באמירת הוידוי?

תשובה: צריך לעמוד באמירת הוידוי, ואסור לסמוך עצמו על דבר, באופן שאם ינטל אותו דבר הוא יפול, ואם סמך עצמו, צריך עיון אם צריך לחזור ולהתוודות.

מקורות: שו"ע א"ח תר"ז ג', משנה ברורה תר"ז י'.