’בין הזמנים’ – מה פירוש המושג, ומהי מטרתו? 10 עובדות על ’בין הזמנים’

1. בעולם הישיבות, 'זמן' הוא כינוי לתקופת לימודים רציפה (בדומה לסמסטר). שנת הלימודים בישיבה מחולקת לשלושה זמנים. לכל זמן יש אורך שונה, ובין כל זמן לבא אחריו ישנה חופשה הנקראת 'בין הזמנים' (נהגה לרוב במלעיל).

2. ה'זמן' הראשון בשנה הוא 'זמן אלול', שמתחיל בראש חודש אלול ונמשך עד ערב יום הכיפורים. לאחר מכן יש חופשה בת שלושה שבועות שנמסכת עד ראש חודש חשוון בו מתחיל 'זמן חורף', עד ראש חודש ניסן. בחודש ניסן יוצאים תלמידי הישיבות לחופשה בת חודש, ובראש חודש אייר הם חוזרים ל'זמן קיץ' שנמשך עד ערב תשעה באב.

3. מבין שלושת תקופות 'בין הזמנים', הבולטת ביותר היא תקופת 'בין הזמנים' של חודש אב, בין תשעה באב וראש חודש אלול. הסיבה לכך היא גם כי הבחורים בעצם סיימו כיתה אחת, ואחרי 'בין הזמנים' הם יעלו לכיתה גבוהה יותר או אפילו יעברו לישיבה אחרת. כך גם העובדה שמדובר בתקופת הקיץ, בה האווירה של חופש מורגשת בכל מקום.

4. לכל 'זמן' נקבעת מסכת מרכזית הנלמדת בישיבה בסדרי העיון והבקיאות, כאשר לעיתים לומדים את המסכת במשך זמן אחד בלבד ולעיתים במשך שנה שלמה או מספר 'זמנים'. נהוג שגם כאשר ממשיכים ללמוד אותה מסכת במשך ה'זמן' הבא, פרק אחר מאותה המסכת יילמד.

5. תקופת 'בין הזמנים' ניתנה כדי לאפשר לבני הישיבה לשהות עם משפחתם תקופה מסוימת, לנוח מעמלה של תורה, ולאגור כוחות לקראת הזמן הבא. מצוות לימוד תורה היא החשובה מכל, אולם המנוחה היא הכרחית. כך כתב הרמב"ם: "כמו שילאה הגוף בעשותו המלאכות הכבדות עד שיינפש, כך צריכה הנפש להתעסק במנוחת החושים... עד שיסור ממנה הליאות".

6. בעולם הישיבות מעדיפים את הכינוי 'בין הזמנים' על פני 'חופשה', כדי להדגיש כי מטרתה של החופשה היא זמן מנוחה להתרעננות בלבד.

7. בעיתות מלחמה, חלילה, קוראים הרבנים וראשי הישיבות לקצר את תקופת 'בין הזמנים'. כך נעשה בתקופת מלחמת יום הכיפורים (בין הזמנים-תשרי תשל"ד), מבצע חומת מגן (פסח תשס"ב), מלחמת לבנון השנייה (בין הזמנים-אב תשס"ו) ובמבצע צוק איתן (אב תשע"ד).גם בימי מלחמת ההתשה קיצרו את חופשת 'בין הזמנים', זאת על מנת להרבות זכויות לימוד תורה בעם ישראל, ולנצח במערכה מול האויבים.

8. גם בתקופת 'בין הזמנים' מקפידים רבים מן הלומדים להמשיך וללמוד במסגרת מצומצמת יותר, לעיתים במסגרת 'ישיבות בין הזמנים'.

9. מי שמתחזק ולומד תורה אף בימי החופשה, זוכה לשכר עצום. כה דברי התלמוד הירושלמי: "אם ראית את הבריות שנתייאשו ידיהן מן התורה – עמוד והתחזק בה, ואתה נוטל שכר כנגד כולן". (ברכות פ"ט, ה"ה)

10. דברי הגמרא הללו נוגעים לכל אחד שמתחזק בלימוד התורה בעיתות של קושי. תורתו תורתכם היא זו שמגנה על הארץ ומגיניה, והוא נוטל שכר כנגד כל לומדי התורה כולם!

הרב זמיר כהן - האם לשלוח את הבן לישיבה? 2 דקות חובה להורה המתלבט:

כשהילד מנותק לחלוטין מדרכי היהדות - מה עושים? הרב זמיר כהן נותן עצה חשובה וחיונית להורים הנבוכים: