הלכות מצויות שאינן ידועות כל כך בנושא טבילת כלים

חיוב טבילה במכונה לחיתוך לחם

שאלה: האם מותר להשתמש במכונה לחיתוך לחם שיוצרה על ידי גוים בלי לטבול אותה?

תשובה: אין להשתמש בה בלי לטבול אותה.

מקורות: מכונה לחיתוך לחם צריכה טבילה עם ברכה, ואם אינו יכול לטבול אותה כולה, יפרק החלקים שנוגעים בלחם ויטבול אותם (טבילת כלים י"א ק"ג).

מכונה לחיתוך לחם ומכונה למים קרים ממתכת צריך לטבול אותם, או לפרקם ולהרכיבם בחזרה על ידי יהודי, והגר"נ קרליץ שליט"א אמר בשם הסטייפלר שאם יש צד להקל בזה, זה רק מכיון שזה מחובר לקרקע על ידי החשמל, אבל לא מכיון שכובדו קובעו שזה לא שייך בכלי מתכות, והגר"ח קניבסקי שליט"א כתב לגבי החיוב טבילה של מכונה למים קרים, שכבר הסתפקו בזה לגבי כל כלי חשמלי מכיון שהוא עשוי להשתמש עם הקרקע ואינו מקבל טומאה, וכמדומה שהחמירו שצריך טבילה (הבית בכשרותו (מהגרי"א דינר שליט"א) עמ' כ', ק"ה) [וע"ע חוט שני על שבת ח"א עמ' ר"כ, כשרות הכלים (מקוה כלים) ז' ח', י"ד י"א, ט"ו י"ג].

הערות: וע"ע ערוך השלחן י"ד ק"כ ל"ט, רע"א י"ד ק"כ א' וכן, פתחי תשובה י"ד ק"כ א', חכמת אדם ע"ג י"ג, דרכי תשובה ק"כ ה', חלקת בנימין ק"כ ג', טבילת כלים פרק א' סעיף י', פרק י"א ס"ק ח*, מבית לוי חלק ט"ו עמ' ע"ח, מנחת יצחק ח"ח ע' ב', ח"ט סי' פ"ג.

הוספות: בענין פירוק והרכבה על ידי אומן יהודי אם פוטר מטבילה, עיין שבט הלוי ח"י סי' קכ"ח, מבית לוי חלק ט"ו עמ' ע"ט, חלקת בנימין ק"כ כ"ו, טבילת כלים ד' ט"ו, ט"ז, כשרות הכלים (מקוה כלים) ט"ו ז'.

***

מוכר ונותן מתנה-לטבול כלי עבור המקבל

שאלה: מי שיש לו חנות של כלי אכילה, האם יכול (לפני המכירה) לטבול הכלים במקוה עבור הקונים?

תשובה: אינו יכול לטבול הכלים עבור הקונים, ואם טבל, הם צריכים לחזור ולהטבילם בלי ברכה.

מקורות: שו"ע י"ד ק"כ ח', ט"ז י"ד ק"כ י', וע"ע מנחת יצחק ח"ח ע' א', מבית לוי על יורה דעה עמ' קמ"ח, טבילת כלים ג' ט"ו, ח' ה', כשרות הכלים (מקוה כלים) ז' ג', הבית בכשרותו עמ' כ', צ"ט.

הערות: והוא הדין בנותן מתנה, שאינו יכול לטבול הכלי עבור המקבל, ואם טבל, המקבל צריך לחזור ולהטבילו בלי ברכה, אמנם יכול להקנות הכלי למקבל על ידי אחר, ואחר כך לטבול אותו, ובזה מועיל הטבילה כיון שהכלי כבר שייך למקבל (תשובות והנהגות ח"א סי' תנ"ב, טבילת כלים ח' ו', ס"ק ט', כשרות הכלים ק"כ נ"ו) [וע"ע מבית לוי על יורה דעה עמ' קמ"ח], ודעת הגרש"ז אויערבאך זצ"ל דלא מועיל להקנות לו הכלי ולטבול אותו, דיש לחוש שהמקבל לא ירצה להשתמש בו, וימכור [או יתן] אותו לאחר, ולכן הכלי עוד לא חייב בטבילה, כיון שעוד לא חל עליו שם של כלי סעודה (מנחת שלמה ח"ב ס"ו כ', טבילת כלים פרק ח' ס"ק ט', עמ' רמ"א) [וע"ע מראה דבר ח"ג סי' מ"ג].

הוספות: הקונה כלי בהקפה ועשה משיכה אבל עוד לא הביאו לרשותו, צריך עיון אם הכלי כבר חייב בטבילה, כיון שעדיין לא קנאו מדאורייתא, שמדאורייתא קנין חצר או מעות קונות, אבל משיכה אינה קונה אלא מדרבנן, ולכן יש ליזהר שלא לטבול הכלי לפני שמשלם עליו או מביאו לרשותו, ומכל מקום בכלי זכוכית יש להקל בזה, כיון שחיובו אינו אלא מדרבנן (טבילת כלים פרק ג' ס"ק ב*, הכשרות פרק ד' ס"ק ל"ו), ודעת הקנין תורה בהלכה שהקונה כלי בהקפה נחשב שקנאו מדאורייתא, ולכן יכול לטבול אותו מיד (טבילת כלים הערות ומילואים ח' ח').

***

נאמנות קטן על טבילת כלים

שאלה: מי שיש לו כלים החייבים בטבילה, האם הוא יכול לבקש מקטן שיטבול אותם?

תשובה: קטן אינו נאמן על טבילת כלים, כיון שחיוב הטבילה הוא מדאורייתא, לכן אין לבקש מקטן שיטבול כלים.

מקורות: שו"ע י"ד ק"כ י"ד, וע"ע ביאור הגר"א י"ד ק"כ ל"ו, קכ"ז ל"ב, חלקת בנימין ביאורים ק"כ י"ד אין.

הערות: ובענין נאמנות קטן על טבילת כלי זכוכית (שחיובו רק מדרבנן), מהחכמת אדם (ע"ב ט"ז, ע"ג כ"א) והפתחי תשובה (י"ד ק"כ י"ד) והדרכי תשובה (ק"כ ק"ג) משמע שאינו נאמן, וכן דעת הגר"ש ואזנר זצ"ל (מבית לוי על יורה דעה עמ' קנ"ב), ומהרע"א (על מגן אברהם תל"ז ח', ועל ט"ז י"ד ק"כ ט"ז) והערוך השלחן (י"ד ק"כ י"ג) משמע שנאמן [וע"ע משנה ברורה תל"ז ט"ז, י"ז, שער הציון תל"ז י"ט, כ"ב, טבילת כלים פרק ח' ס"ק ב*, כשרות הכלים ביאורים ק"כ י"ד אין].

בענין אם בר מצוה נאמן על טבילת כלים כאשר לא ידוע אם הביא סימני גדלות, עיין פתחי תשובה י"ד ק"כ י"ד, מבית לוי על יורה דעה עמ' קנ"ב, טבילת כלים פרק ח' ס"ק ב* (ד"ה דע), חלקת בנימין ביאורים ק"כ י"ד קטן (השני), כשרות הכלים ביאורים ק"כ י"ד קטן.

אמנם קטן אינו נאמן על טבילת כלים, אבל אם טובל כלים לפני גדול, זה טבילה טובה (שו"ע י"ד ק"כ י"ד) [וע"ע חלקת בנימין ביאורים ק"כ י"ד אבל], והקטן יברך על הטבילה (דרכי תשובה ק"כ ק"ה, מבית לוי על יורה דעה עמ' קנ"ג).

הוספות: אשה נאמנת בדבר איסור לומר תקנתיו, ודוקא בודאי איסור, אבל בספק שמא אין כאן איסור, או באיסור שיש בו צדדים להקל [או אם יש טירחא בדבר (ש"ך י"ד קכ"ז ל')], אין האשה נאמנת (שו"ע י"ד קכ"ז ג') [וע"ע ביאור הגר"א י"ד קכ"ז כ"ח, ל"ב], ולפי זה כלי מתכת שחיוב טבילתו מדאורייתא, אם יש בו ספק או צדדים שלא צריך להטבילו, לכאורה אין להטבילו על ידי אשה, כיון שאינה נאמנת לומר שטבלה אותו [אבל כלי שודאי חייב בטבילה, אשה נאמנת על טבילתו] (חלקת בנימין ביאורים ק"כ י"ד קטן), וכן אם יש טירחא גדולה בטבילתו, אינה נאמנת (כשרות הכלים ק"כ ק') [וע"ע ערוך השלחן י"ד פ"ד פ'-פ"ב, דעת תורה י"ד קכ"ז ג' ד"ה או איסור, טבילת כלים פרק ח' ס"ק א*].