כתבות מגזין
זיהיתם דמויות באבן שנפלה מהכותל? צר לי לאכזב, היהדות היא עסק אינטליגנטי יותר
כשאבי שיחיה רצה לשכנע אותי לאכול, היה מראה לי צורות פיל ואריה שנוצרו בפרוסת הלחם החתוך. נכון. קטן הייתי פעם, והשתכנעתי. אך גדלתי מאז. והבנתי שהיהדות היא עסק הרבה יותר אינטליגנטי וחכם מאוסף פרצופים ושלל דמיונות הזויים
- הרב ראובן זכאים
- פורסם י"ז אב התשע"ח |עודכן
סימון ה"פרצופים" שמסתובבים ברשת
בתחילת השבוע נפל דבר בישראל. אבן ענקית, מאות קילוגרם משקלה, נעקרה מהכותל המערבי בחלק המכונה 'עזרת ישראל', ונפלה ארצה בקול רעש גדול. אישה בודדה שעמדה שם וקראה תהילים, ניצלה בנס גלוי. המקרה יצר תהודה רבה, ורשתות מכל העולם דיווחו אודותיו.
אחרי ההלם הראשוני, החלו לצוץ כפטריות אחר הגשם מביני דבר שידעו להצביע כמעט בבירור על מה ולמה אירע מה שאירע, ובשל מי הסער הגדול הזה. כותב השורות, כמו גם רבנים נוספים, קיבלו פניות היסטריות שתהו לדעת מהי המשמעות הרוחנית של העניין, ומה מרמזים לנו בכך מן השמיים.
הרב ראובן זכאים
כל מאורע בעולם הוא בעל משמעות
יש מי שמצא בכך איתותים משמיים, כמו למשל מי שחשף כתבים שמספרים על אבן שקבע ירבעם בן נבט בכותל לשם עבודה זרה, ובנפילתה תבוא הגאולה. עניין שבלי שניכנס יותר מדי לעומקו, רק נרמז שהוא טעון הרבה פשר ובירור, בעיקר מבחינה היסטורית ועובדתית. הארכיאולוגים בכלל טוענים מנגד שזו תוצאה של העבודות המופקרות של ה'וואקף' שמשחית והורס כל חלקה טובה בהר הבית; מומחה אחר אמר לתקשורת שזו התפוררות טבעית. זה אומר בכה וזה אומר בכה. מה שבטוח שהם הצליחו לזרוע בלבול בציבור.
הגדילו לעשות אלו שגילו יום למחרת האירוע בחלל שנפער דמויות בעלות מבט רב משמעות, ואף הסיקו מכך מסקנות שונות. אחד היה מוכן להישבע שהוא רואה שם דמות זועמת, לרמז על הכעס שיש בשמיים על הכותל המסוים הזה, שלמרבה החרפה יועד לרפורמים ושאר מהרסי הדת, בחסות בג"צ שמרשה לעצמו כרגיל להתערב בכל נושא לא לו. והיו כאלו שראו דמות אישה עם תפילין, ושוב הסיקו מכך כי הזעם הוא על הרפורמיות המתעטפות באיצטלה של קדושה כביכול, ומניחות תפילין בכותל בהתרסה גלויה.
מיותר להבהיר, שכיהודים מאמינים אנו יודעים שכל מאורע שקורה בעולם הינו בעל משמעות, ובפרט במקום כה מקודש ממנו לא זזה השכינה מעולם. מקום שאסור לנתוץ ממנו אף מעט או לתלוש עשבים, כמו שהוזהרנו לגבי המקדש וקודשיו "לא תעשון כן לה' אלוקיכם", (ראו חזון עובדיה למרן זצוק"ל חלק ארבע תעניות ועוד), שבלי ספק ישנה משמעות למה שקורה בו. גם משמעות רבה וסמלית יש לטיימינג היוצא דופן, יום למחרת תשעה באב, יום חורבן בתי המקדש. אך מי בינינו יוכל להתיימר להצביע במדויק מהי הסיבה ומה הרמז? הלא לאלוקים פתרונים.
והגם שיש חובה לערוך חשבון נפש. והגישה הטוענת שאין לאדם לנהל את פנקסיו של הקדוש ברוך הוא איננה נכונה ואיננה יהודית. בדומה למה שהגדיר הרמב"ם בהלכות תעניות את מי שמתייחס לאסונות רחמנא ליצלן כ'מקרה' בלבד בלי לתת אל ליבו לתקן את דרכיו כאכזריות וטיפשות. לא פחות! אלא מאי? ברור שיש לנו לערוך חשבון נפש, אבל בראש ובראשונה עם עצמנו. ברור שניתן למצוא רמזים, אך בלי החלטיות, משל ניתנה לנבואה לאי מי בדורנו לדעת בדיוק חשבונות שמים. ברור שניתן להציע רעיונות לתיקון אך בענווה ובהכנעה.
פרצופים ומשמעויות מוזרות
אכן, איני שולל שייתכן וישנו קשר לצער השכינה על חילול המקום על ידי הרפורמים המגיעים לשם לעיתים רחוקות למטרות פולחן. אמנם, רצוי כאמור שנערוך חשבון עם עצמנו תחילה. כי עם הרפורמים יש להקב"ה את החשבון שלו. אך בכל מקרה עיקר הפנייה היא בראש ובראשונה אלינו שומרי התורה והמצוות. החפץ חיים היה אומר ואף מבסס זאת בדברי הנביאים הקדושים, שאפילו אסון שקורה אצל הגויים- בעצם הקדוש ברוך הוא מדבר אלינו דרכם. כאמור, איני נביא ולא בן נביא. אבל אולי יכול אני בצניעות ובענווה להציע רעיונות: אולי איננו נוהגים מספיק בכבוד הכותל המערבי אולי איננו מתפללים מספיק על בנין בית המקדש? אולי איננו שומרים מספיק על כבודו של הכותל? אולי באופן כללי איננו נזהרים בכבודם של בתי הכנסת שהינם מקדש מעט ומדברים בהם דברי חולין, או חלילה מעוררים בתוככי היכל השם מדנים ומחלוקות? ברור שבכל עניינים אלו עלינו להתחזק תדיר ובכך נזרז ונחיש את הגאולה.
ולגבי התמונות והפרצופים, והמשמעויות המוזרות שכל אחד מלביש עליהם. צר לי לאכזב. זה מזכיר לי נשכחות מימי ילדותי. כשאבי שיחיה רצה לשכנע אותי לאכול, היה מראה לי צורות פיל ואריה שנוצרו בפרוסת הלחם החתוך. נכון. קטן הייתי פעם, והשתכנעתי. אך גדלתי מאז. והבנתי שהיהדות היא עסק הרבה יותר אינטליגנטי וחכם, מאוסף פרצופים ושלל דמיונות הזויים. יש לנו תורת חיים מסודרת, והאל יתעלה שמו מדבר אלינו ברור באמצעות תורתו הקדושה וחכמי ישראל, בלי צורך לשגר אלינו 'סמיילים' מגומגמים פרי דמיונו הקודח של מאן דהוא.
לקבל חיזוק? לא בטוח
מבחינתי עד כאן הכל ברור. אולם תגובה שקיבלתי גורמת לי לחדד את דבריי קימעא: "אנחנו בדור שכל דבר שיכול לחזק ברוך הבא!" לשון התגובה.
והיות ולצערנו יש לא מעטים הסבורים כמוהו, הנני רואה צורך להבהיר - נכון שכיום ישנה פריחה גדולה ועצומה בשטח זיכוי הרבים, ולאוויר עולים דבר יום ביומו מאות ואלפי דפים, הרצאות וסטטוסים מחזקים. אך מי שנמצא מעט בפנים יודע שלצערנו לצד הכוונות הטובות נעשות גם טעויות. כשדברים מופצים בלי אבחנה, בלי דקדוק, ובלי בדיקה נאותה, והכי גרוע בלי בדל אחריות למי שעשוי לקבל אותם באופן מעוות. גם כדי לקרב רחוקים אסור שהמטרה תקדש את האמצעים. ויש לקיים שימוש חכמים מיוחד והתייעצות עם גדולי תורה על כל צעד ושעל, כדי שלא יצא חס ושלום שכרינו בהפסדנו. והנה דוגמא קלאסית לכך, להפוך את הדת לאוסף דמיונות ערטילאי כביכול במטרה לחזק?! אין לך לעג וזלזול ונזק גדול מזה.
יתירה מכך, טענתי בפני המערער, בוא וראה לאיזה מדרון חלקלק מובילה גישה זו. הרי אם נמשיך את קו המחשבה שלך, הרפורמים לא יטמנו ידיהם בצלחת. הם יכולים לטעון מנגד בדיוק את הטיעון ההפוך, שמא תמונת הרפורמית עם התפילין מלמדת שהקב"ה דווקא מרוצה מהם... חלילה. הוא צחק. ומקווה שגם הבין.
לסיום חתמתי חגיגית באזניו: אם תמצא אדם שהתחזק בעקבות הפרצופים הללו באיזו מצווה כלשהי שלח אותו אליי. בינתיים, חלפו מאז מספר ימים, והוא כנראה עוד מחפש...