הלכות מצויות שאינן ידועות כל כך בנושא כיבוד אב ואם

עמידה להתפלל ליד אביו

שאלה: המתפלל שמונה עשרה עם אביו, האם מותר לו להתפלל בתוך הארבע אמות של אביו?

תשובה: אם הם מתפללים ביחידות, אין לו להתפלל בתוך הארבע אמות של אביו, אבל אם הם מתפללים בציבור (וכך הוא סדר ישיבתם), המנהג להקל בזה.

מקורות: שו"ע א"ח צ' כ"ד, משנה ברורה צ' ע"ג, וע"ע שו"ע י"ד רמ"ב ט"ז, ערוך השלחן י"ד ר"מ ט', י', כף החיים צ' קמ"ג, כבוד הורים ט' ז'.

אין להתפלל בצד אביו משום יוהרא, שמראה בזה שהוא שוה לו, ומטעם זה גם אין להתפלל מאחורי אביו, ויש אומרים שזה מטעם דנראה כמשתחוה לו בתפלתו, ויש אומרים שזה מטעם שהוא מצערו, כיון שאולי יצטרך להמתין לבנו (שיגמור תפלתו) כדי שיוכל לפסוע לאחוריו, וגם אין להתפלל לפני אביו, כיון שזה בזיון שיעמוד כשאחוריו נגדו (שו"ע א"ח צ' כ"ד, משנה ברורה צ' ע"ג-ע"ה).

הערות: כל האיסור הוא רק במתפלל בצד אביו או לפניו, בתוך ארבע אמותיו, או מאחוריו, בתוך שיעור ארבע אמות ושלוש פסיעות (משנה ברורה צ' ע"ח-פ').

גם כאשר מתפללים בציבור, טוב להחמיר שלא להתפלל שמונה עשרה מאחורי אביו, ועל כל פנים לכתחילה בעת שקובע מקומו, בודאי נכון ליזהר בזה, ובלבוש משמע שטוב להחמיר בזה גם שלא להתפלל לפני אביו (שו"ע א"ח צ' כ"ד, משנה ברורה צ' ע"ז, ע"ח, ביאור הלכה צ' כ"ד ואע"פ).

היושב במקומו הקבוע בבית הכנסת, ואביו בא פעם אחת להתפלל באותו בית הכנסת, ונעמד להתפלל לפניו, גם בזה טוב שיחמיר שלא להתפלל אחורי אביו (שערי דן בשו"ת מהגר"ח קניבסקי שליט"א).

נראה שאם אביו מעוניין שבנו יתפלל לידו (כגון כדי שיוכל לחנכו, וכדומה), אין בזה שום חשש (אשי ישראל פרק ט' ס"ק ס"ח, פסק"ת צ' ל"א).

הוספות: הוא הדין בכל זה ברבו שרוב חכמתו ממנו, או בגדול הדור (משנה ברורה צ' ע"ג) [וע"ע שו"ע י"ד רמ"ב ל', רמ"ד י'].

***

הכרעה כדברי אביו

שאלה: כאשר יש ויכוח בין אביו לאחר, האם מותר לבן לומר את דעתו, מי משניהם צודק?

תשובה: לא רק שאסור לבן לומר שהצדק עם הצד השני, שבזה הוא סותר את דברי אביו, אלא אפילו לומר שהצדק עם אביו, אסור לו לומר [* כיון שזה זלזול באביו, דנראה שדעתו מכרעת יותר מדעת אביו].

מקורות: שו"ע י"ד ר"מ ב' [* לבוש י"ד ר"מ ב'], וע"ע אוצר כיבוד אב ואם ר"מ מ"ה-מ"ט, נ"ב, נ"ג, נ"ט, ס'.

הערות: וזה בין אם הויכוח הוא בדברי תורה, ובין אם הוא בשאר עניינים (ערוך השלחן י"ד ר"מ י"ג) [וע"ע אוצר כיבוד אב ואם ר"מ מ"א].

אמנם אם יש לו תשובה להשיב על החולק על אביו, הוא יכול להשיב לו (ערוך השלחן י"ד ר"מ י"ב).

ואם אביו מבקש ממנו שיביע דעתו, מותר לו לומר את הנראה לו (ערוך השלחן י"ד ר"מ י"ג).

מה שאין לסתור דברי אביו, יש מחלוקת אם זה רק בפניו, או אפילו שלא בפניו, אמנם מה שאין להכריע כדברי אביו, לכו"ע זה רק בפניו, אבל שלא בפניו, מותר לומר שנראים דברי אביו (אוצר כיבוד אב ואם ר"מ מ"ג, נ"ח, ס"א) [וע"ע שם ס"ק מ"ד, נ'].

הוספות: אע"פ שאסור לסתור דברי אביו, מכל מקום יכול הבן לפלפל עם אביו, להקשות ולתרץ ולהסיק מסקנת ההלכה (פתחי תשובה י"ד ר"מ א', ערוך השלחן י"ד ר"מ י"ב) [וע"ע אוצר כיבוד אב ואם ר"מ מ"ז, מ"ח].

השאלות והתשובות נלקחו מתוך קובץ עלונים שפורסם אחרי הוצאת הספר "לחיות כהלכה - הלכות מצויות שאינן ידועות כל כך". לרכישת הספר בהידברות שופס, לחצו כאן.