הלכות מצויות שאינן ידועות כל כך בנושא תפילת עמידה

אמירת יהיו לרצון בסוף חזרת הש"ץ

שאלה: האם שליח ציבור צריך לומר יהיו לרצון בסוף חזרת הש"ץ?

תשובה: דעת הרמ"א שאינו צריך לאומרו, ודעת השל"ה והגר"א [* והכף החיים] שצריך לאומרו.

מקורות: רמ"א א"ח קכ"ג ו', משנה ברורה קכ"ג כ"א [* כף החיים קכ"ג ל'], וע"ע פסק"ת קכ"ג ז'.

הערות: שליח ציבור שלא התפלל תפלת לחש, אלא רק חזרת הש"ץ, לכו"ע צריך לומר יהיו לרצון, והוא הדין בתשעה באב בשחרית, כיון שלא אומרים בו תתקבל בקדיש (אשי ישראל פרק כ"ד ס"ק קמ"ט, משנה ברורה הוצאת דרשו סי' קכ"ג הערה 25) [וע"ע שם].

הוספות: השליח ציבור צריך לומר היהיו לרצון בלחש (קיצור שו"ע כ' ז') [ועיין משנה ברורה קי"א י'], ויש מי שכתב שצריך לאומרו בקול רם (תשובות והנהגות ח"ג סי' מ') [ועיין כף החיים קי"א י'].

***

שכח אתה חוננתנו במוצאי שבת

שאלה: מי ששכח לומר אתה חוננתנו במעריב של מוצאי שבת, האם הוא צריך לחזור ולהתפלל?

תשובה: אינו צריך לחזור ולהתפלל, אמנם אם אכל לפני הבדלה, צריך לחזור ולהתפלל.

מקורות: שו"ע א"ח רצ"ד א', וע"ע שו"ע א"ח רצ"ד ב'.

הערות: ואפילו אם עוד לא גמר השמונה עשרה, משלים תפלתו (שו"ע א"ח רצ"ד א', ד'), אמנם בערוך השלחן (רצ"ד י') ובכף החיים (רצ"ד י"ז) כתוב דמכל מקום יאמר אתה חוננתנו בסוף השמונה עשרה, וכתוב בערוך השלחן דמה שהפוסקים לא הזכירו דבר זה, הוא מכיון שזה דבר פשוט, וכמו שכתוב בשו"ע (א"ח תקס"ה ב') לגבי עננו במנחה של תענית, שאם טעה ולא אמר עננו בשומע תפילה, יאמר אותו בסוף השמונה עשרה ע"כ, והגר"ח קניבסקי שליט"א כתב שלכאורה אפשר לעשות כן (שאלת רב ח"א עמ' של"ה).

הערוך השלחן (רצ"ד י') כתב שיאמר אתה חוננתנו בסוף השמונה עשרה אחרי יהיו לרצון, וכן כתב גם לגבי עננו (ערוך השלחן תקס"ה ג'), שיאמר אותו בסוף השמונה עשרה לפני שיעקור רגליו, אלא ששם הוא הוסיף דנראה שיכול לאומרו אפילו לפני יהיו לרצון ע"כ, אבל במשנה ברורה (תקס"ה ז', שער הציון תקס"ה ו') כתוב שלכתחילה יאמר עננו לפני יהיו לרצון, ורק בדיעבד יכול לאומרו גם אחרי יהיו לרצון, כל זמן שלא עקר רגליו ע"כ, וכן כתוב בכף החיים (רצ"ד י"ז) שיאמר אתה חוננתנו לפני יהיו לרצון.

אשה ששכחה לומר אתה חוננתנו במעריב, ואכלה לפני הבדלה, יש אומרים שהיא צריכה לחזור ולהתפלל (משנה ברורה הוצאת דרשו סי' רצ"ד הערה 14), ויש אומרים שאינה צריכה לחזור ולהתפלל (פסח שחל בשבת י"ז ל"ב) [וע"ע אדני שלמה רצ"ד ט'].

שיעור האכילה שאם אכל צריך לחזור ולהתפלל, כתוב בשו"ע הרב (רצ"ד ג') שזה אפילו אם טעם כל שהוא, אבל יתכן וזה רק לשיטתו (שם), דהטעם שצריך לחזור ולהתפלל אינו משום קנס, אלא כיון שאינו יוצא בהבדלה על הכוס בלבד, הואיל ואינו כהוגן מה שטעם לפני הבדלה ע"כ, ולכן גם אכילת כל שהוא אינה כהוגן, אבל לדעת המשנה ברורה (רצ"ד ד') שזה משום קנס, יתכן שבפחות מכזית לא קנסו אותו, הואיל ואכילת פחות מכזית אינה נחשבת לאכילה, וצריך עיון (משנה הלכה רצ"ד א' ד"ה לחזור) [וע"ע אדני שלמה רצ"ד ח'].

הוספות: כתוב בכף החיים (רצ"ד ח') דמה שצריך לחזור ולהתפלל כאשר שכח אתה חוננתנו ואכל לפני הבדלה, זה אם לא אמר ברוך המבדיל בין קודש לחול לפני שאכל, אבל אם אמר ברוך המבדיל בין קודש לחול לפני שאכל, כתוב באליה רבה ובפמ"ג שאינו חוזר ומתפלל ע"כ, ואמנם כן כתוב באליה רבה (רצ"ד ה'), אבל בפמ"ג (מ"ז רצ"ד ב') כתוב שגם בזה צריך לחזור ולהתפלל, וצריך עיון [וע"ע שמירת שבת כהלכתה ח"ב פרק נ"ט ס"ק פ"ד].

השאלות והתשובות נלקחו מתוך קובץ עלונים שפורסם אחרי הוצאת הספר "לחיות כהלכה - הלכות מצויות שאינן ידועות כל כך". לרכישת הספר בהידברות שופס, לחצו כאן.