הלכות מצויות שאינן ידועות כל כך בנושא ברכה ראשונה ואחרונה על יין ומשקים

ברכה ראשונה על שתיית יין ושאר משקים

שאלה: מי ששתה יין, ואחר כך רוצה לשתות שאר משקים, האם הוא צריך לברך עליהם ברכה ראשונה?

תשובה: אינו מברך עליהם ברכה ראשונה, כיון שיין פוטר כל המשקים, ועיין בהערות.

מקורות: שו"ע א"ח קע"ד ב', ר"ח ט"ז, וע"ע שערי הברכה פרק י"ח ס"ק ל"ב, מ"ח, פסק"ת קע"ד ב', ג'.

הערות: אמנם יש בזה כמה פרטים:

א) כאשר קבע עצמו לשתות יין, והמשקים באו לפניו בעוד שהיין לפניו, אינו מברך על שאר המשקים.

ב) כאשר קבע עצמו לשתות יין, והמשקים לא באו לפניו בעוד שהיין לפניו, אבל לפני שגמר לשתות מהיין, היה בדעתו לשתות המשקים, אינו מברך על שאר המשקים.

ג) כאשר לא קבע עצמו לשתות יין, ושתה לפחות מלא לוגמיו, והמשקים היו לפניו בשעה שבירך על היין, אינו מברך על שאר המשקים.

ד) כאשר לא קבע עצמו לשתות יין, ושתה לפחות מלא לוגמיו, והמשקים לא היו לפניו בשעה שבירך על היין, אבל בשעה שבירך על היין, היה בדעתו לשתות המשקים, יש מקילים שגם בזה אינו מברך על שאר המשקים.

ה) כאשר לא קבע עצמו לשתות יין, ולא שתה מלא לוגמיו (אפילו אם שתה רק כל שהוא), והמשקים היו לפניו בשעה שבירך על היין, צריך עיון אם גם בזה אינו מברך על שאר המשקים, לכן נכון שמישהוא אחר יוציא אותו מברכת שהכל, או שיברך שהכל על מאכל (משנה ברורה קע"ד ג', ביאור הלכה קע"ד ב' יין, שער הציון קע"ד ט') [ועיין שונה הלכות קע"ד ב', וע"ע שערי הברכה פרק י"ח ס"ק ל"ד, ל"ה, מ"ג, מ"ד, וזאת הברכה (מהדורה תשס"ט) עמ' 98, בירור הלכה שם כ"ו א', משנה ברורה הוצאת דרשו סי' קע"ד הערה 5, 11, פסק"ת קע"ד א'].

ו) כאשר לא שתה כלל יין, אלא שיצא ידי חובת ברכת בורא פרי הגפן בקידוש, ולא טעם מהיין, הוא צריך לברך ברכה ראשונה על שתיית שאר המשקים (משנה ברורה קע"ד ג') [וע"ע שערי הברכה פרק י"ח ס"ק מ"א].

מה שיין פוטר כל המשקים, זה אפילו אם לא כיוון בברכתו לפטור המשקים, אלא שבירך בסתם (ביאור הלכה קע"ד ב' יין).

לכתחילה, תמיד יותר טוב שהמשקים יהיו לפניו בשעה שמברך על היין, אפילו אם קובע עצמו לשתות יין (משנה ברורה קע"ד ג').

הוספות: בענין אם מיץ ענבים דינו כיין לפטור כל המשקים, עיין שבט הלוי חלק י"א סי' מ"ט, שאלת רב ח"א עמ' רס"ו, חוט שני על ברכות עמ' קס"ד, הלכות שבת בשבת ח"א פרק ז' ס"ק 73, שערי הברכה פרק י"ח ס"ק ל', וזאת הברכה (מהדורה תשס"ט) עמ' 97, בירור הלכה שם כ"ו ב', שבות יצחק ח"ד י"א ב', משנה ברורה הוצאת דרשו סי' קע"ד הערה 3.

***

ברכה אחרונה על שתיית יין ושאר משקים

שאלה: מי ששתה יין, ושתה גם שאר משקים, איזו ברכה אחרונה הוא צריך לברך?

תשובה: הוא צריך לברך רק ברכת מעין שלוש (על הגפן), ואינו מברך בורא נפשות, כיון שיין פוטר כל המשקים, ועיין בהערות.

מקורות: שו"ע א"ח קע"ד ב', ר"ח ט"ז, משנה ברורה ר"ח ע"א, וע"ע שערי הברכה י"ח כ"ג, ל', וזאת הברכה (מהדורה תשס"ט) עמ' 97, בירור הלכה שם ל"ג ג', פסק"ת קע"ד ד', ה'.

הערות: אמנם יש בזה כמה פרטים:

א) כאשר קבע עצמו לשתות יין, אינו מברך בורא נפשות (אפילו אם שתה רביעית משאר משקים) (משנה ברורה ר"ח ע"ב) [ועיין שונה הלכות ר"ח י"ג, וע"ע שערי הברכה פרק י"ח ס"ק ל"ד, ל"ו, מ"ג, מ"ד, וזאת הברכה בירור הלכה ל"ג א', כוס של אליהו כ"א י"א].

ב) כאשר לא קבע עצמו לשתות יין, ושתה לפחות רביעית יין, והמשקים היו לפניו בשעה שבירך על היין, אינו מברך בורא נפשות (אפילו אם שתה רביעית משאר משקים) (משנה ברורה ר"ח ע"ב).

ג) כאשר לא קבע עצמו לשתות יין, ושתה לפחות רביעית יין, והמשקים לא היו לפניו בשעה שבירך על היין, אבל בשעה שבירך על היין, היה בדעתו לשתות המשקים, יש מקילים שגם בזה אינו מברך בורא נפשות (אפילו אם שתה רביעית משאר משקים) (שער הציון ר"ח ע"א).

ד) כאשר לא קבע עצמו לשתות יין, ולא שתה רביעית יין (אבל לפחות שתה שיעור כזית), ושתה פחות מרביעית משאר משקים, וביחד שתה רביעית (בין אם המשקים היו לפניו בשעה שבירך על היין, ובין אם לא היו לפניו), צריך עיון אם גם בזה אינו מברך בורא נפשות (שער הציון ר"ח ע', ר"י ד').

ה) כאשר לא קבע עצמו לשתות יין, ולא שתה רביעית יין (אבל לפחות שתה שיעור כזית), ושתה רביעית משאר משקים, והמשקים היו לפניו בשעה שבירך על היין, בענין אם הוא צריך לברך בורא נפשות, עיין שער הציון ר"ח ע', שו"ע הרב סדר ברכת הנהנין א' כ"א, אגרות משה א"ח ח"א סי' ע"ד, שבט הלוי ח"ח קס"ו ב', אבן ישראל על המשנה ברורה ר"ח ה', שערי הברכה י"ח כ"ז, וזאת הברכה (מהדורה תשס"ט) עמ' 97, בירור הלכה שם כ' ב', משנה ערוכה עמ' שפ"ג, שמירת שבת כהלכתה ח"ב פרק נ"ד ס"ק ק"ז, משנה ברורה הוצאת דרשו סי' ר"ח הערה 69, סי' ר"י הערה 13.

ו) כאשר שתה פחות משיעור כזית יין, ושתה רביעית משאר משקים, הוא צריך לברך בורא נפשות (עיין שער הציון ר"ח ע', ר"י ד').

הוספות: אם קבע עצמו לשתות יין, ואחר כך נמלך והסיח דעתו מלשתות יין, הוא צריך לברך ברכה ראשונה על שאר המשקים (דלא עדיף מיין גופא, שצריך לברך עליו כיון שנמלך), אבל הוא לא צריך לברך בורא נפשות, כיון שכל המשקים טפלים ליין (משנה ברורה ר"ח ע"ג) [וע"ע שער הציון תע"ט ד', שערי הברכה פרק י"ח ס"ק מ', וזאת הברכה בירור הלכה ל"ג א', ב', כוס של אליהו כ"א י"ב, פסק"ת סי' קע"ד ס"ק 35].

השאלות והתשובות נלקחו מתוך קובץ עלונים שפורסם אחרי הוצאת הספר "לחיות כהלכה - הלכות מצויות שאינן ידועות כל כך". לרכישת הספר בהידברות שופס, לחצו כאן.