הלכות מצויות שאינן ידועות כל כך בנושא קשירה ומוקצה בשבת

עשיית קשר בשקית בשבת

שאלה: האם מותר בשבת לסגור שקית בקשר אחד?

תשובה: אם קושר השקית כמו שקושרים חוט אחד בראשו, אסור, אבל אם קושר שני צידי השקית, כמו שקושרים שני חוטים ביחד, מותר (בקשר אחד בלבד).

מקורות: שו"ע א"ח שי"ז א', שער הציון תרי"ב כ"ב, ועיין מבית לוי חלק ט"ו עמ' פ"ט, חוט שני על שבת ח"ב עמ' רכ"ב, איל משולש על קושר תבנית השולחן שי"ז א' (י"ז), וע"ע תורת המלאכות ח"ד כ"א כ"ג, כ"ו.

הערות: והטעם הוא כיון שקשר אחד בדבר אחד, דינו כשני קשרים זה על זה בשני דברים, היות והוא מתהדק היטב, כמו שני קשרים (שו"ע א"ח שי"ז א', משנה ברורה שי"ז ט"ו).

כשקושר השקית כמו שקושרים חוט אחד בראשו, זה אסור אפילו אם הוא עשוי להתירו בו ביום, וכשקושר שני צידי השקית, כמו שקושרים שני חוטים ביחד (והיינו כמו הקשר הראשון בקשירת נעליים), זה מותר אפילו אם אינו עשוי להתירו לעולם (איל משולש על קושר תבנית השולחן שי"ז א' (י"ז)).

הוא הדין שאסור לקשור חוט אחד בקשר אחד, בראשו (שו"ע א"ח שי"ז א') או באמצעיתו (שמירת שבת כהלכתה ח"א ט"ו נ"ב) [וע"ע חוט שני על שבת ח"ב עמ' רכ"ב, תורת המלאכות ח"ד כ"א ל"ד].

הוספות: בענין אם מותר ללפף פעם אחת שני הצדדים של חוט ברזל כדי לסגור שקית, עיין שבט הלוי ח"ח סי' נ"ה, ח"י סי' ס"א, שו"ת שיח מרדכי (תשובות מהגר"ח קניבסקי שליט"א) סי' ע"ו, מאור השבת ח"ג פניני המאור ל"ח ב', איל משולש על קושר תבנית השולחן שי"ז א' (ס"ק רפ"ד), תורת המלאכות ח"ד כ"א כ"ג, שמירת שבת כהלכתה ח"א פרק ט"ו ס"ק קע"ד, קע"ח.

כל קשר שאסור לקשור אותו בשבת, אסור גם להתירו בשבת (שו"ע א"ח שי"ז א', משנה ברורה שי"ז ז') [וע"ע איל משולש על קושר ה' ז'].

***

מוקצה בדבר העומד למכירה

שאלה: האם מותר להשתמש בשבת בחפץ העומד למכירה, וכגון לקחת כלי או בגד מחנות?

תשובה: חפץ העומד למכירה, אשר בעליו מקפיד שלא להשתמש בו (כדי שלא יתקלקל), הוא מוקצה מחמת חסרון כיס, ואסור להשתמש בו בשבת, ואפילו לבעלים אסור.

מקורות: שו"ע א"ח ש"ח א', משנה ברורה ש"ח ז', וע"ע משנה ברורה הוצאת דרשו סי' ש"ח הערה 10.

הערות: והגרש"ז אויערבאך זצ"ל אמר שזה דוקא כשרוצה להשתמש בחפץ, ולהחזירו אחר כך, שיעמוד למכירה, אבל אם רוצה להשתמש בחפץ לעצמו לגמרי, ולא להחזירו שיעמוד למכירה, נראה דאינו מוקצה, אבל צריך ליזהר לא לטלטל חפצים אחרים העומדים למכירה, כדי לברור החפץ שרוצה להשתמש בו ע"כ, אמנם לדעת החזו"א (מ"ב ט"ז) אין בזה היתר במה שרוצה להשתמש בחפץ לעצמו לגמרי, כיון שזה דבר שאינו שכיח כלל (שמירת שבת כהלכתה ח"א פרק כ' ס"ק פ"ג) [ועיין הלכות שבת בשבת ח"ב כ"ב ד'], ולפי זה אם שכיח שבשבת ירצו להשתמש בחפץ העומד למכירה, וכגון במכירה ביתית של כלי אכילה חד פעמיים או טיטולים, לכו"ע מותר להשתמש בו (עיין פסק"ת ש"ח ג').

אמנם מאכלים אינם מוקצה כלל, אפילו אם הם עומדים למכירה (שו"ע א"ח ש"י ב') [וע"ע הלכות שבת בשבת ח"ב פרק כ"ב ס"ק 6, שמירת שבת כהלכתה ח"א פרק כ' ס"ק ס"ה, פסק"ת ש"ח ג', ש"י ב'], אבל אתרוג העומד למכירה לפני סוכות, הוא מוקצה מחמת חסרון כיס (משנה ברורה הוצאת דרשו סי' ש"י הערה 2), והוא הדין אם אינו עומד למכירה, אלא למצוה, מכל מקום הוא מוקצה מחמת חסרון כיס (חוט שני על שבת ח"ג עמ' ע', הלכות שבת בשבת ח"ב כ"ב ח', ארחות שבת ח"ב י"ט צ"ט), והיינו בין בשבת שלפני סוכות, ובין בשבת סוכות, אבל ביום טוב אינו מוקצה (משנה ברורה הוצאת דרשו סי' תרנ"ח הערה 5, שלמי יהונתן על מוקצה ח"ג פסקי הלכות ד' כ"ה).

וכן ספרי קודש אינם מוקצה, אפילו אם הם עומדים למכירה (הלכות שבת בשבת ח"ב כ"ב ה', פסק"ת ש"ח ג') [וע"ע חוט שני על שבת ח"ג עמ' ע', ארחות שבת ח"ב י"ט ק"ז].

השאלות והתשובות נלקחו מתוך קובץ עלונים שפורסם אחרי הוצאת הספר "לחיות כהלכה - הלכות מצויות שאינן ידועות כל כך". לרכישת הספר בהידברות שופס, לחצו כאן.