הלכות מצויות שאינן ידועות כל כך בנושא קדימות בברכה וברכה על השלם

קדימה בברכה על שני מיני לחמים

שאלה: הרוצה לאכול לחם חיטים ולחם שעורים, על איזה מהם הוא צריך לברך?

תשובה: אם הלחם חיטים שלם, יברך על הלחם חיטים, ואם הלחם חיטים הוא רק פרוסה, והלחם שעורים הוא לחם שלם, יניח הפרוסה של הלחם חיטים תחת הלחם השלם של שעורים, ויברך על שניהם, ויבצע משניהם ביחד.

מקורות: שו"ע א"ח קס"ח א'.

הערות: ואפילו אם הפרוסה של הלחם חיטים, יותר גדולה מהלחם השלם של שעורים, טוב שיברך על שניהם (משנה ברורה קס"ח ד').

וכל זה כשרוצה לאכול משני הלחמים, אבל אם רוצה לאכול רק מאחד מהם, יברך רק על הלחם שרוצה לאכול (שו"ע א"ח קס"ח א', רי"א ה').

ואם הבעל הבית אוכל עם עוד מישהוא, הבעל הבית יאחז הפרוסה של הלחם חיטים בשעת הברכה, והאוכל עמו יאחז הלחם השלם של שעורים בשעת הברכה, והבעל הבית יברך, ויוציא את האוכל עמו בברכת המוציא (ביאור הלכה קס"ח א' מניח).

מה שצריך להקדים לחם חיטים ללחם שעורים זה מעיקר הדין, ולא רק למצוה מן המובחר, והנפקא מינה היא, דמי שאינו עושה כן נקרא עבריין ועובר על דברי תורה, ואפשר שהוא גם בר נידוי ומכת מרדות, מה שאין כן אם זה רק למצוה מן המובחר (פמ"ג מ"ז קס"ח א').

הוספות: הרוצה לאכול לחם חיטים ולחם שיפון [או כוסמין, או שבולת שועל (עיין שו"ע א"ח קס"ח ד', משנה ברורה קס"ח ג', י"ב, י"ג)], יברך על הלחם חיטים, וכתוב במגן אברהם שזה אפילו אם הלחם חיטים הוא רק פרוסה, והלחם שיפון [או כוסמין (כף החיים קס"ח ו'), או שבולת שועל (עיין משנה ברורה קס"ח י"ג)] הוא לחם שלם, ואינו צריך לברך על שניהם (כמו בלחם שעורים), כיון שלחם שיפון [או כוסמין, או שבולת שועל (עיין משנה ברורה קס"ח י"ב, י"ג, רי"א ל"ד)] חשוב פחות מלחם שעורים, שהרי לא הוזכר בפירוש בפסוק (דברים ח' ח') אלא חיטה ושעורה (משנה ברורה קס"ח ג').

הרוצה לאכול פרי משבעת המינים ופרי שאינו משבעת הימינים, יברך על הפרי משבעת המינים (שו"ע א"ח רי"א א'), וכתוב במגן אברהם שזה אפילו אם הפרי משבעת המינים הוא חצי פרי, והפרי שאינו משבעת המינים הוא פרי שלם (משנה ברורה רי"א ד'), ודלא כמחצית השקל שהעיר דבזה יש לברך על שניהם ביחד, כיון שזה דומה לפרוסת לחם חיטים ולחם שלם של שעורים ע"כ, ונראה שטעם המגן אברהם הוא, כיון שמעיקר הדין מעלת לחם חיטים (וכן מעלת פרי משבעת המינים) עדיף על מעלת השלם, אלא שבלחם שהוא עיקר קביעות הסעודה החמירו לברך על שניהם, כדי לצאת גם מעלת השלם, מה שאין כן בפירות שאינם עיקר הסעודה לא החמירו בזה (שער הציון רי"א ג') [ועיין משנה ברורה קס"ח ג'].

***

מתי צריך לברך על השלם

שאלה: מי שיש לפניו לחם שלם ופרוסת לחם (ושניהם עשויים מאותו קמח), על איזה מהם הוא צריך לברך?

תשובה:א) אם רוצה לאכול משניהם, הוא צריך לברך על השלם, ב) אם רוצה לאכול רק מאחד מהם, ולא משנה לו מאיזה, מצוה מן המובחר שיברך על השלם, ג) אם רוצה לאכול רק מהפרוסה, אינו צריך לברך על השלם.

מקורות: שו"ע א"ח קס"ח א', רי"א ה', משנה ברורה קס"ח ה'.

הערות: והוא הדין בכל המאכלים שהם ממין אחד, כאשר יש לפניו שלם ואינו שלם (משנה ברורה רי"א ד') [ועיין שערי הברכה י"ב י"ד].

ואם רוצה לאכול משניהם, אבל עדיין לא הביאו לפניו את השלם, אינו צריך לחכות שיביאו לפניו השלם, ויכול לברך על הפרוסה (משנה ברורה רי"א ל"א).

והוא הדין בכל זה לענין שאר דיני הקדימה בברכות, כגון לענין מה שצריך להקדים לברך על מין משבעת המינים או על החביב (שו"ע א"ח קס"ח א', רי"א ה', משנה ברורה קס"ח ה', רי"א א', ל"א, שער הציון רי"א כ').

הוספות: מי שיש לפניו שני חצאי לחם, ואין לו לחם שלם, לפני שיברך, יחבר את שני החצאים ביחד על ידי קיסם וכדומה, כדי שיראה שלם, ואז דינו כלחם שלם (שו"ע א"ח קס"ח ב') [וע"ע כף החיים קס"ח ט"ו, משנה ברורה הוצאת דרשו סי' קס"ח הערה 3, שערי הברכה פרק ג' ס"ק נ"א], אמנם אם נראה להדיא שנתחברו יחד, אינו נחשב לשלם (משנה ברורה קס"ח ח'), ודעת המגן אברהם שבחול לא צריך להדר לחברם יחד, ורק בשבת שצריך לחם משנה יש לחברם יחד, ודעת האליה רבה נוטה לדעת השו"ע שגם בחול יש לחברם יחד (משנה ברורה קס"ח ז').

מי שיש לפניו שני לחמים שנאפו ונדבקו יחד, ואחד מהם שלם, ואחד מהם אינו שלם, טוב שיפרידם לפני שיברך, כדי שיברך על השלם, אע"פ שאם יניחם ביחד, זה נראה יותר גדול (שו"ע א"ח קס"ח ג'), והטעם הוא כיון שמעלת שלם עדיפה על מעלת גדול (משנה ברורה קס"ח י').

שני לחמים שנאפו ונדבקו יחד, כאשר רוצה לבצוע מאחד מהם, לא יבצע ממנו במקום שהיה דבוק עם הלחם השני, כיון ששם נראה כפרוסה, אלא יבצע ממנו לברכת המוציא במקום שלא היה דבוק (שו"ע א"ח קס"ח ג'), וכל זה בלחם שלם, אבל בפרוסה אינו צריך לבצוע ממנה מהצד השלם, ויכול לבצוע ממנה איפה שירצה (משנה ברורה קס"ח י"א), ויש לציין שבכף החיים (קס"ז ה', קס"ח ט"ז) כתוב שגם בפרוסה יבצע ממנה מהצד השלם.

לחם שחלק ממנו נשרף, לא יבצע ממנו לברכת המוציא במקום השרוף (משנה ברורה קס"ז ג').

השאלות והתשובות נלקחו מתוך קובץ עלונים שפורסם אחרי הוצאת הספר "לחיות כהלכה - הלכות מצויות שאינן ידועות כל כך". לרכישת הספר בהידברות שופס, לחצו כאן.