דמויות ביהדות
חנה ופנינה: כל מה שרציתם לדעת על נשותיו של אלקנה
שתי נשים חיו בתקופת השופטים – חנה ופנינה, שהיו נשואות לאלקנה. לפניכם בקצרה סיפורן העצוב והמסר העז העולה ממנו
- נעמה גרין
- כ"ה אב התשע"ח
(צילום: shutterstock)
חנה ופנינה חיו בתקופת השופטים, והיו נשותיו של אלקנה.
חנה, אשתו הראשונה של אלקנה לא זכתה לילדים. פנינה, אשתו השניה, היתה אם לעשרה בנים. כה מתאר הנביא: "ויהיה לפנינה ילדים, ולחנה אין ילדים".
על טיב היחסים בין פנינה, אם הבנים, לחנה, העקרה, מספר הכתוב: "וכעסתה צרתה גם עכס בעבור הרעימה, כי ה' סגר בעד רחמה". המפרשים מסבירים כי פנינה היתה מצערת את חנה, כאשר מטרתה היתה טובה, אך למרות זאת – בשל חטא אונאת דברים איבדה פנינה את ילדיה.
במסכת בבא בתרא מובא כי פנינה היתה מצערת את חנה, כאשר כוונתה לשם שמים – כדי שחנה תבכה, תתפלל לה' וכך תזכה בילד. זו כוונת הכתוב "בעבור הרעימה" – כדי שתתרעם על כך שהיא עקרה ותתפלל.
על הפסוק "וכעסתה צרתה גם עכס", אמר רבי נחמן בר אבא: "היתה פנינה משכמת ואומרת לחנה: 'אין את עומדת ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר?', ובשש שעות היתה אומרת לה: 'חנה, אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו מבית הספר?'
רבי חיים שמואלביץ זצ"ל, מראשי ישיבת מיר, מסביר כי מכאן ניתן ללמוד כי "בין אדם לחברו – זה אש. כשם שאש שורפת גם כשהכוונה טובה, כך בין אדם לחברו. כאשר אדם פוגע בחברו, גם אם כוונתו טובה – הוא משחק באש, ונענש על כך בחומרה".
בשל הצקותיה של פנינה, החלה חנה להתפלל מקירות ליבה שתזכה לזרע של קיימא. אכן תפילתה נענתה והיא זכתה ללדת את שמואל – שלימים היה נביא ה'. וכן עוד ילדים נוספים, כפי שמובא: "כי פקד ה' את חנה ותהר ותלד שלושה בנים ושתי בנות".
במקביל, פנינה קיבלה את עונשה, כפי שמובא: "עד עקרה ילדה שבעה, ורבת בנים אומללה" – בעוד שהעקה, חנה, זכתה ללדת שבעה בנים, פנינה נהייתה אומללה והחלה קוברת בניה.
כאשר חנה ילדה אחד - פנינה קברה שניים. לפנינה היו עשרה בנים, כפי שמובא "הלוא אנוכי טוב לך מעשרה בנים", כשילדה חנה ארבעה קברה פנינה שמונה, וכאשר ילדה חנה ילד חמישי – נשתטחה פנינה לרגליה וביקשה רחמים – ושני בנים אחרונים של פנינה חיו, ונקראו כילדי חנה. על כן כתוב כי לחנה יש שבעה בנים, בעוד שילדה חמישה, אך שני בניה של פנינה נקראים על שמה.
מובא בקצור שלחן ערוך (סימן עה סעיף ב) שיש סגולה לזרע של קיימא, שתאמר האישה אחרי הדלקת נרות של שבת ההפטרה של יום ראשון של ראש השנה. וטוב שתבין מה שהיא אומרת ותאמר בכוונה. הכוונה לתפילת חנה שנמצאת בספר שמואל א', אשר ממנה למדו חז"ל הלכות תפילה רבים.
תפילת חנה, המהווה סגולה לזרע של קיימא ולגידול קל: (שמואל א', פרק ב' פסוקים א-י)
וַתִּתְפַּלֵּל חַנָּה וַתֹּאמַר עָלַץ לִבִּי בַּה', רָמָה קַרְנִי בַּה', רָחַב פִּי עַל אוֹיְבַי – כִּי שָׂמַחְתִּי בִּישׁוּעָתֶךָ.
אֵין קָדוֹשׁ כַּה' – כִּי אֵין בִּלְתֶּךָ, וְאֵין צוּר כֵּאלֹהֵינוּ.
אַל תַּרְבּוּ תְדַבְּרוּ גְּבֹהָה גְבֹהָה יֵצֵא עָתָק מִפִּיכֶם, כִּי אֵל דֵּעוֹת ה' וְלוֹ נִתְכְּנוּ עֲלִלוֹת.
קֶשֶׁת גִּבֹּרִים חַתִּים, וְנִכְשָׁלִים אָזְרוּ חָיִל.
שְׂבֵעִים בַּלֶּחֶם נִשְׂכָּרוּ וּרְעֵבִים חָדֵלּוּ, עַד עֲקָרָה יָלְדָה שִׁבְעָה וְרַבַּת בָּנִים אֻמְלָלָה.
ה' מֵמִית וּמְחַיֶּה מוֹרִיד שְׁאוֹל וַיָּעַל.
ה' מוֹרִישׁ וּמַעֲשִׁיר מַשְׁפִּיל אַף מְרוֹמֵם.
מֵקִים מֵעָפָר דָּל מֵאַשְׁפֹּת יָרִים אֶבְיוֹן, לְהוֹשִׁיב עִם נְדִיבִים וְכִסֵּא כָבוֹד יַנְחִלֵם, כִּי לַה' מְצֻקֵי אֶרֶץ וַיָּשֶׁת עֲלֵיהֶם תֵּבֵל.
רַגְלֵי חֲסִידָיו יִשְׁמֹר, וּרְשָׁעִים בַּחֹשֶׁךְ יִדָּמּוּ, כִּי לֹא בְכֹחַ יִגְבַּר אִישׁ.
ה' – יֵחַתּוּ מְרִיבָיו עָלָיו בַּשָּׁמַיִם יַרְעֵם, ה' יָדִין אַפְסֵי אָרֶץ, וְיִתֶּן עֹז לְמַלְכּוֹ וְיָרֵם קֶרֶן מְשִׁיחוֹ.
ראוי לומר לאחר תפילת חנה פסוקי תפילה נוספים:
אָתוֹהִי כְּמָה רַבְרְבִין, וְתִמְהוֹהִי כְּמָה תַקִּיפִין, מַלְכוּתֵהּ מַלְכוּת עָלַם, וְשָׁלְטָנֵהּ עִם דָּר וְדָר.
וַאֲנַחְנוּ עַמְּךָ וְצֹאן מַרְעִיתֶךָ, נוֹדֶה לְּךָ לְעוֹלָם לְדֹר וָדֹר נְסַפֵּר תְּהִלָּתֶךָ.
עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרַיִם אָשִׂיחָה וְאֶהֱמֶה וַיִּשְׁמַע קוֹלִי.
בְּרָן יַחַד כּוֹכְבֵי בֹקֶר וַיָּרִיעוּ כָּל בְּנֵי אֱלֹהִים.
לֹא אִירָא מֵרִבְבוֹת עָם אֲשֶׁר סָבִיב שָׁתוּ עָלָי.
וַאֲנִי בַּה' אֲצַפֶּה אוֹחִילָה לֵאלֹהֵי יִשְׁעִי יִשְׁמָעֵנִי אֱלֹהָי.
אַל תִּשְׂמְחִי אֹיַבְתִּי לִי, כִּי נָפַלְתִּי קָמְתִּי, כִּי אֵשֵׁב בַּחֹשֶׁךְ ה' אוֹר לִי.
כִּי לְךָ ה' הוֹחָלְתִּי אַתָּה תַעֲנֶה אֲדֹנָי אֱלֹהָי.
רַגְלִי עָמְדָה בְמִישׁוֹר בְּמַקְהֵלִים אֲבָרֵךְ ה'.
הרב מנחם ויס בשיחה מיוחדת על תפילת חנה:
להרחבה אודות המסרים הנלמדים מתפילת חנה לחצו כאן.