יש אלוהים
האם הצמחים נבראו לפני השמש? חלק א'
מה נעשה ביום הרביעי? ומדוע בעלי החיים זקוקים לצומח כדי לחיות?
- דניאל בלס
- פורסם כ"ו אב התשע"ח |עודכן
(צילום: shutterstock)
אסנת שואלת: "שלום. רציתי להבין כיצד נבראו הצמחים לפני השמש, כאשר הצמחים זקוקים לתהליך הפוטוסינתזה בכדי להתקיים?"
שלום וברכה אסנת, ותודה על שאלתך.
פוטוסינתזה (בעברית: הַטְמָעַת אוֹר) הנו תהליך מורכב ופלאי ביותר, דרכו מתפתחים הצמחים וגדלים על ידי שימוש באנרגית אור. מדובר באחד מפלאי הבריאה הגדולים ביותר המאפשרים את קיומנו: הצמח קולט מים, אור ופחמן דו-חמצני (-גז טבעי בלתי נראה שנמצא באוויר), מייצר מהם סוכר לתאיו, ופולט את החמצן אותו אנו נושמים.
הביטי בעץ המתנשא לגובה רב, בענפיו המשוטטים, בגזעו החזק והעבה, ושערי בנפשך שכל הבניין הגדול הזה נוצר משתיל אחד קטן - זרעון, שהנו למעשה מפעל זעיר ומתוחכם ביותר שבנה את כל חומריו מאנרגיה זולה וזמינה מן האדמה והאוויר! כאלכימאי אמתי, הפך אותם לגוף אדיר המתנשא אל על. אין ספק שהתבוננות בפלאי הבריאה מחזקת את הכרתנו במציאות הבורא יתברך.
ביום השלישי, יצר אלוקים את הצמחייה: "ויאמר אלוקים, תדשא הארץ דשא עצב מזריע זרע, עץ פרי עושה פרי למינו אשר זרעו בו על הארץ, ויהי כן... וירא אלוקים כי טוב" (בראשית א, יא).
ביום הרביעי נעשו המאורות: "ויאמר אלוקים, יהי מאורות ברקיע השמים להבדיל בין היום ובין הלילה... ויהי כן. ויעש אלוקים את שני המאורות הגדולים... להאיר על הארץ" (בראשית א, יד)
אין ספק שהצמחים יכלו להתקיים יום אחד ללא פוטוסינתזה, ולא היו ניזוקים בגלל מחסור באור לזמן קצר כל כך. אולם בעלי החיים אינם מסוגלים לחיות אפילו שעה אחת ללא החמצן שמספקים הצמחים. עצם העובדה שהצומח נברא לפני בעלי החיים, מגלה על הידיעה המדעית, כי החיים נצרכים לחמצן שהצומח מספק!
כעת נחזור לשאלתך וניווכח, כי מבחינת סדר הטבעים בעולם, אין התורה אומרת שלא היה אור לפני היום הרביעי.
* * *
מה נַעֲשָׂה ביום הרביעי?
השמש והירח והכוכבים נבראו למעשה ביום הראשון. אמרו חז"ל: "הן מאורות שנבראו ביום ראשון, ולא נתלו עד יום רביעי" (חגיגה דף יב, א), וכך מבאר רש"י: "יהיו מאורות - מיום ראשון נבראו, וברביעי ציווה עליהם להיתלות ברקיע" (רש"י בראשית א, יד).
הכוכבים נבראו ביום הראשון, ולפיכך נשאלת השאלה, מה בדיוק נעשה ביום הרביעי?
הרמב"ן מבאר שביום הרביעי תיקן הקב"ה את האטמוספירה (-השמים) של כדור הארץ, כדי שקרני האור יוכלו לחדור דרכם ולהגיע לפני הארץ. כך פירש: "והיו למאורות ברקיע השמים להאיר על הארץ - הוסיף שיהיה אורם מגיע לארץ".
כך גם מבאר רבנו בחיי את הרמב"ן: "והוא שאמר 'להאיר על הארץ', כי [לפני היום הרביעי] היה מאיר ברקיע בלבד, ואין האורה מגיעה לארץ".
בתורה נאמר שאלוקים עשה את המאורות. המילה "עשייה" אינה מלמדת על יצירה חדשה של יש מאין, אלא על תיקון של דבר קיים (הנגר עושה שולחן מעץ קיים). בפסוק "ויעש אלוקים את הרקיע" (בראשית א, ז) מסופר על הבדלת מים ממים, שהיא יצירת דבר אחד מדבר אחר. בתיקון השמש והירח נאמר: "ויעש אלוקים את שני המאורות", ולא נאמר "ויברא אלוקים את שני המאורות". נמצאנו למדים שהמאורות לא נעשו יש מאין, אלא אורם תוקן בשמים.
האם לפני היום הרביעי לא היה שום אור?
רבי חיים בן עטר בפירושו "אור החיים", כותב על בריאת המאורות: "פירוש, שיאירו המאורות בכל הקף השמים וגם יגיע אורם עד למטה לארץ".
מתברר שעד היום הרביעי, גלגל השמש והירח לא נצפו מפני הארץ. אפשר שהאטמוספירה היתה עבה מידי לאחר הבדלת המים ויצירת הרקיע ביום השני, ולכן אורם הגיע בזמנים בלתי קבועים ורק באופן חלקי. לפי דיוקו של אור החיים ניתן להבין שהיה מעט אור, אך לא אור שמאיר "בכל הקף השמים".
רש"י פירש לפי המדרש, שלפני היום הרביעי היו היום והלילה משמשים יחד באי סדר (בראשית א, יד):
"להבדיל בין היום ובין הלילה - משנגנז האור הראשון, אבל בשבעת ימי בראשית שמשו האור והחשך הראשונים יחד בין ביום ובין בלילה".
לפיכך, לא צריך לומר שהצמחים התקיימו ביום השלישי בחושך מוחלט, רק שלא היו באור מאיר ומסודר עד היום הרביעי. כל זאת התבאר לפי הפשט, מבלי לעסוק באור הבראשיתי המיוחד שנסתר מבינתנו.
בכתבה הבאה נעמיק בעז"ה לעסוק בטיב השמים, בשאלה מדוע השמים כחולים, ומדוע אין התורה מפרטת על יצירת הכוכבים.